קשה להפריז בחשיבותה הגיאופוליטית של מצרים. במיקום אסטרטגי בצומת דרכים של אפריקה ואסיה, מצרים שולטת בתעלת סואץ, אחת מנקודות החנק הימיות המרכזיות בעולם. בכל שנה, חלק ניכר מהסחר העולמי, כולל אחוז ניכר ממשלוחי הנפט העולמיים, עובר בתעלה, מה שהופך את אבטחתה ופעילותה הבלתי פוסקת לתנאי מוקדם לשרשראות אספקה גלובליות יציבות. משקלה הגיאופוליטי של מצרים מודגש עוד יותר מתפקידה ההיסטורי של קהיר כמנהיגה תרבותית ופוליטית באזור MENA. במדינה יש את האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם הערבי, כ-102 מיליון, המשמשת כמרכז תרבותי, חינוכי ופוליטי משמעותי. הסכם השלום שלה עם ישראל ושותפויות אסטרטגיות עם מדינות מערביות, במיוחד ארצות הברית, לצד השפעתה בליגה הערבית, הפכו כולם למצרים כשחקנית מרכזית בפוליטיקה ובמאמצי השלום של המזרח התיכון, בין אם בעזה ובין אם בסודאן. כתוצאה מכך, היציבות וכיוון המדיניות של המשטר משפיעים ישירות על הביטחון האזורי, על מאמצי המלחמה בטרור ועל הדינמיקה של אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה הרחב יותר.
נשיא חדש לכל החיים?
המצרים הלכו לקלפיות ב-2023 על רקע תחזית כלכלית עגומה. תוצאת התחרות הייתה ידועה מראש, מכיוון שהנשיא עבד אל-פתה א-סיסי – המנהיג הצבאי שנכנס להדיח את מוחמד מורסי ב-2013 – לקח 89.6% מהקולות נגד תחום התחרות הקמול. על פי דיווח של Human Rights Watch, הבחירות היו פגומות בדיכוי החברה האזרחית, מעצרים, הפחדה והיעדר כל חלופה בת קיימא.
