פניה נראו מצוירים, עיניה מושפלות, ונכדתה בת השנתיים, ג'וזפין, נצמדה בחוזקה לצידה. קשה לשכוח את התמונות של קרוליין קנדי, בתם של הנשיא ההרוג ג'ון פ. קנדי וג'קלין קנדי אונאסיס, כשהיא עזבה את כנסיית סנט איגנטיוס מלויולה באפר איסט סייד בניו יורק ב-5 בינואר, בעקבות הלווייתה של הבת טטיאנה שלוסברג.
בת ה-35 מתה בעקבות אבחנה של צורה נדירה ואגרסיבית של לוקמיה מיאלואידית חריפה, והותירה אחריה את אמה, קרוליין, ואת אביה אד שלוסברג; האחים רוז וג'ק; הבעל ד"ר ג'ורג' מורן; והילדים ג'וזפין ואדווין. בין משתתפי הלוויה היו גם דמויות בולטות מהפוליטיקה והתרבות האמריקאית, כמו הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, לשעבר יו"ר הבית ננסי פלוסי, ראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, מנחה השידורים דיוויד לטרמן ומעצבת האופנה קרולינה הררה.
"ההיסטוריה חוזרת על עצמה", כתבו כלי תקשורת ברחבי העולם מיד לאחר הידיעה על מותה של טטיאנה, והשוו את התמונה של קרוליין עם נכדתה לבין התמונה האיקונית שצולמה באותה כנסייה בשנת 1963. התמונה הקודמת ההיא תיארה את ג'קי קנדי באותו מצב, שנאלצה לטפל בשני ילדיה לבד לאחר רצח בעלה. לטראומה הזו הוסיפו רצח דודה רוברט פ. קנדי ב-1968 ומותו ב-1999 של אחיה, ג'ון קנדי ג'וניור, בהתרסקות מטוס טרגית. מכלול התקריות עורר שמועות על מה שמכונה "קללת קנדי".
"הבן של טטיאנה הוא באותו גיל של ג'ון כשאיבד את אביו", אמר חבר משפחה. "למרבה הצער, ההיסטוריה חוזרת על עצמה."
"קרוליין חייבת לעשות את אותו הדבר שאמא שלה עשתה איתה ועם ג'ון בגידול הילדים האלה", המשיך החבר. "וודא שהילדים זוכרים את אמא שלהם, והיא יכולה לעשות את זה."
קרוליין, שגרירה לשעבר ביפן ובאוסטרליה, בהחלט לא התחמקה מהאחריות. היא ובעלה אד שלוסברג חיים כעת עם חתנם ונכדיהם, שם הם פועלים כהורים פונדקאים ומציעים תמיכה קונקרטית למשפחה בעקבות הטרגדיה. ג'ק שלוסברג, אחיה הצעיר של טטיאנה, דיבר על הדינמיקה המשפחתית החדשה הזו, ותיאר את מחויבות הוריו לתמוך בנכדיהם בעקבות מותה של אחותו.
"ההורים שלי הם סבים וסבתות, אבל הם באמת משחקים את התפקיד של הורים טריים עכשיו", הוא מספר אֲנָשִׁים. "הם גרים עם האחיינית והאחיין שלי ודואגים להם כל יום. הם באמת לוקחים הכל בקלות, אבל ממש דואגים לילדים".
לדברי ג'ק, אמו ממשיכה להפתיע את כולם ביכולתה לתעל את אבלה לטיפול באחרים. "אני לא מבין איך לאמא שלי יש כל כך הרבה אנרגיה, אבל יש לה. איכשהו היא מסתדרת", הוא אומר. "כמו, בכנות, אני לא יודע איך היא עושה את זה."
כמה שבועות לפני מותה פרסמה טטיאנה מאמר ב הניו יורקר שבו היא סיפרה על החוויה הקשה שעברה עם מחלתה. החיבור, שכותרתו "קרב עם הדם שלי", פורסם באינטרנט ב-22 בנובמבר, תאריך החופף ליום השנה לרצח סבה, ג'ון קנדי. מאוחר יותר הוא הופיע בדפוס תחת הכותרת "A Further Shore".
בחיבור סיפרה שלוסברג על הרגע בו גילתה את מחלתה: חריגה בערכי הדם שלה שהתגלתה זמן קצר לאחר לידתה של ג'וזפין במאי 2024. הרופאים חשדו בתחילה בקשר להריון וללידה. עם זאת, האבחנה התבררה עד מהרה כחמורה בהרבה: לוקמיה, עם מוטציה נדירה.
העיתונאי תיאר את רגע התגלית הדרמטית בחוסר אמון, ונזכר בחיי היומיום המאופיינים בכושר גופני מעולה: שחייה ארוכות, ריצות סדירות ואורח חיים פעיל ואתלטי שנראה לא תואם מחלה כל כך אגרסיבית. "למעשה הייתי אחד האנשים הבריאים ביותר שהכרתי. רצתי בקביעות בין חמישה לעשרה קילומטרים בסנטרל פארק". היא כתבה. "היה לי בן שאהבתי יותר מהכל וילד שהייתי צריך לטפל בו. זה לא יכול להיות החיים שלי".
אחד הקטעים הנוגעים ביותר נגע לאמה, קרוליין. טטיאנה נזכרה כיצד, לאורך כל חייה, היא ניסתה להגן עליה מהסבל שסימן את משפחת קנדי. "כל חיי ניסיתי להיות טובה, להיות תלמידה טובה ואחות טובה ובת טובה", כתבה. "עכשיו הוספתי טרגדיה חדשה לחיים של אמי, לחיי המשפחה שלנו, ואין שום דבר שאני יכול לעשות כדי לעצור את זה."
העיתונאית תהתה אם בנה, בעתיד, עלול לבלבל את מעט הזכרונות שהיו לו ממנה "עם תמונות שהוא רואה או סיפורים שהוא שומע". באשר לג'וזי הצעירה, טטיאנה הרהרה: "אני לא יודעת מי, באמת, היא חושבת שאני, והאם היא תרגיש או תזכור, כשאני אלך, שאני אמה".
באותו מאמר הקדישה טטיאנה מילים מרגשות לבעלה, האורולוג ג'ורג' מורן, אותו פגשה באוניברסיטת ייל, שתיארה אותו כ"מושלם". היא נזכרה כיצד טיפל בכל היבט מעשי של מחלתה: מהתמודדות עם רופאים וחברות ביטוח ועד הלילות האינסופיים שבילה על רצפת בית החולים רק כדי להיות בקרבתה. תמיכתו הבלתי מותנית הפכה את הסיכוי להשאירו לבדו לכאוב עוד יותר.
לבסוף, בחיבור, טטיאנה פנתה ישירות גם לבן דודה רוברט פ. קנדי ג'וניור, שר הבריאות ושירותי האנוש תחת ממשל טראמפ. "כשביליתי יותר ויותר מחיי תחת השגחתם של רופאים, אחיות וחוקרים בשאיפה לשפר את חייהם של אחרים, צפיתי בבובי גוזר כמעט חצי מיליארד דולר למחקר על חיסוני mRNA, טכנולוגיה שניתן להשתמש בה נגד סוגי סרטן מסוימים", כתבה.
ב-31 במאי, קרוליין קנדי, שתמיד הייתה מאוד פרטית לגבי חייה האישיים, שברה את שתיקתה על מותה של בתה כשדיברה על כך במהלך הטקס השנתי של פרס ג'ון פ. קנדי פרופיל באומץ בספרייה הנשיאותית של JFK בבוסטון. הפרס, המוענק מדי שנה כהוקרה על מעשי אומץ פוליטי בהשראת ספרו של JFK בעל אותו השם, הוענק השנה לתושבי הערים התאומות של מינסוטה וליו"ר הפדרל ריזרב לשעבר ג'רום פאוול, שניהם זכו לכבוד על התנגדותם ללחצים מצד ממשל טראמפ.
"פוליטיקה היא עשייה משפחתית ואני כל כך אסירת תודה לבני משפחתי שנמצאים כאן הערב ותמיכתם לאורך שנים רבות שמרה על רוחו של אבי והפכה את המוסד הזה לאנדרטה חיה", אמרה. "יותר מהכל, אנחנו זוכרים את טטיאנה, שכיהנה בהנהלת הספרייה הזו, וייצגה את כל מה שהורי עמדו בו בחייה היפים, המדהימים והקצרים מדי", הוסיפה, נרגשת בעליל.
באותה הזדמנות, קרוליין גם הביעה את גאוותה בבנה ג'ק, בן 33, שמתמודד כעת על מושב בבית הנבחרים האמריקאי. "אני כל כך גאה בו על שעזר לאלפי אנשים להאמין שוב בפוליטיקה", הצהירה קרוליין בפני הקהל. "ואני יודע שגם אבא שלי יהיה." קרוליין נזכרה כיצד בנה הקדיש חלק ניכר מחייו הבוגרים לשימור הזיכרון של JFK ולקידום הערכים הקשורים לנשיאות קנדי.
בנה "בילה יותר מ-12 שנים בעבודה כדי להביא את מורשת סבו לדורות חדשים", היא הסבירה והוסיפה כי הוא "מנהל קמפיין פנטסטי עבור ה-12 בניו יורק".
בראיון לפני כמה חודשים ב חדשות CBS ביום ראשון בבוקרג'ק שיתף את הזיכרונות האחרונים שלו מטטיאנה. "הדבר האחרון שהיא אמרה לי היה 'כדאי שתנצח'", אמר ג'ק. "אף אחד לא הכיר אותי טוב יותר, ואני לא הכרתי אף אחד טוב ממנה."
פורסם במקור על ידי Twoday.co.il Italy
