כשזאק פוזן היה מפליא אופנה בן 20, הוא הראה את קפסולת העיצובים הראשונה שלו חודש אחרי ה-11 בספטמבר. תצוגת הבכורה שלו על המסלול הגיעה לאחר מכן בפברואר 2002. "היה לי רגע שבו זה היה, 'מה אני עושה מכין שמלות ומעילי טרנץ'?", אומר פוזן, "'על מה זה קשור?"
הייתה לו תחושה דומה כאשר, לאחר שהגיע ל-Gap Inc. – חברת האם של Gap, Banana Republic ואולד נייבי כסגן נשיא בכיר ומנהל קריאייטיב שלה – שאל אותו המנכ"ל שלה, ריצ'רד דיקסון, אם הוא שוקל שיתופי פעולה כחלק מהאסטרטגיה היצירתית שלו. "יש הרבה מותגים שעושים שיתופי פעולה", אומר פוזן, במה שמרגיש כמו אנדרסטייטמנט בימים אלה. הוא התעניין ברעיון, אבל רצה שכל מה שהוא עשה עבור ה- Old Navy יהיה קצת חוש משיכה.
שיתופי פעולה באופנה עברו כברת דרך מאז שמארק ג'ייקובס עבד עם האמנים סטיבן ספרוס וטקאשי מורקמי בלואי ויטון בימי העליות, ומאז קרל לגרפלד העז להיות שותף ל-H&M ב-2004. בימים אלה הם הפכו מחידושים למקובל, והפורמט du jour מיועד למעצבים עצמאיים לשיתוף פעולה עם ענקי לבוש. רק השנה ראינו שותפויות בין זארה ווילי צ'וואריה, אקהויז לאטה עם ג'יי קרו ומנגו, וויקטוריה בקהאם וגאפ, עם עוד יבואו.
עכשיו כשפוסן גדל לגמרי, תפקידו בהובלת כמה ממותגי האופנה האהובים והידועים באמריקה מגיע עם תחושת חובה. "(זו) אחריות על יצירתיות והבעה, ולהדגיש כישרונות גדולים", הוא אומר. הוא החליט להשתמש בפלטפורמה המאסיבית שהיא Old Navy כדי לרומם את עמיתיו בבית. "כשאני חושב על מעצבים אמריקאים, אני חושב על פלטה במובן של צלב גילאים, של רקעים שונים", הוא אומר. "צפיתי בתעשיית האופנה האמריקנית מתפתחת ומשתנה ומאותגרת פעם אחר פעם, וגמישה להפליא".
לקראת הסתיו, לאחר שעבד עם אנה סוי, אגדת אופנה ניו יורקית בתום לב, וכריסטופר ג'ון רוג'רס, כוכב מהדור החדש, פנה פוזן לדור שלו: ג'וזף אלטוזארה, שבמקרה הציג את אחת הקולקציות הטובות ביותר בשבוע האופנה בניו יורק.
אף אחד מהם לא זוכר איך הם הכירו – פוזן מעיר שהתעשייה בניו יורק קטנה, וזה הוגן – אבל אלטוזארה זוכרת שהם קשורים לעבודה צמודה עם אמהותיהם כדי להקים את העסקים שלהם בשלב מוקדם. "הייתה לנו שיחה קצרה אך משמעותית שאני תמיד זוכר", אומר אלטוזרה. כשנודע לו שפוסן פונה ל-Gap Inc., הוא הזכיר את הרעיון של עבודה משותפת כשהם נתקלו זה בזה באירוע. "וקטע השיחה הזה הפך לשיתוף הפעולה הזה", אומר אלטוזרה.
"הייתי בהופעות של ג'וזף וחשבתי שזה מישהו שמבין את הצרכן הזה, מבין נשים ומביא רמה של אינטליגנציה נגישה וגישה שיקית לכל יום, וזה היה משהו מאוד רצוי", אומר פוזן. הקולקציה כוללת מגוון רחב של חתימות של Altuzarra – שמלה פרחונית נהדרת, פארקה רב-תכליתית, בתוספת משהו חדש: מגוון בגדים לילדות. לאלטוזארה שתי בנות צעירות ובן. "יוסף הוא דוגמה מדהימה למעצב שנמצא במסע שלו כיוצר וכאיש עסקים", אומר פוזן, "בנוסף לכובעים הרבים שאתה צריך לחבוש כאבא!"
פוזן ואלטוזרה שניהם מודעים לאופן שבו קהל האופנה רואה סוגים אלה של שותפויות.
מצד אחד, יש את העובדה הפשוטה ששיתופי פעולה מסוג זה יכולים להביא הכנסה נוספת למעצבים עצמאיים כמו Altuzarra, וליצור התרגשות סביב מותגי קניונים כמו Old Navy. אבל מצד שני, למעצבים כאלה יש תחושה של מודעות עצמית בכל הנוגע ליצירת משהו מיותר.
"אני חושב שיש כל כך הרבה בשוק, שאתה רוצה ליצור משהו שמרגיש הכרחי", אומר אלטוזרה. "תמיד הייתי מאמין גדול שאופנה, אופנת הון F, באמת צריכה להתקיים בכל נקודת מחיר", הוא אומר. "הרגשתי שיש את ההזדמנות המדהימה הזו ליצור משהו שמרגיש מרגש ורגשי בנקודות שונות בנוף הקמעונאי."
בעשור ובשינוי מאז פרצו פוזן ואלטוזרה לענף, האופנה עברה מגוון מהפכות: היא הפכה לדיגיטל, עם תצוגות וקולקציות שהפכו לזמינות באופן מיידי לקהל באינטרנט; השוק הסיטונאי התפוצץ, ואז התכווץ; ומהירות מחזור המגמה החריפה על ידי פלטפורמות חברתיות כמו TikTok.
"זה כמו מזג האוויר", אומר פוזן, "יש בזה אי-חיזוי, אבל זה התפקיד שלנו לחזות, לקבל השראה וליצור וזה הופך לדיאלוג עם הצרכן". זה גם עניין של זריזות ויכולת הסתגלות מסוימת, אומר פוזן, שלדעתו מעצבים אמריקאים מצטיינים בה.
"אני חושב שתמיד הייתה תחושה שהאופנה האמריקנית הייתה קצת אנדרדוג", אומר אלטוזרה, אבל הוא רואה ששינוי עם פרגמטיות ואופטימיות בטרנדים. "יש סיפור מעניין על האופן שבו האופנה האמריקאית החזיקה מעמד וכבשה בהרבה מובנים", ממשיך אלטוזרה, "הרבה מהדברים שזכו ללגלג עליהם מזמן הפכו לאופנה אמריקאית. לקוח גלובלי מתקרב היום לאופנה".
הקולקציה מושקת באופן רשמי באינטרנט ובחנויות המובחרות של Old Navy ב-30 בספטמבר.
