מחקרים מצביעים על כך ששליטה עצמית היא חיונית להשגת כוח והיא קשורה באופן חיובי לתפיסות מנהיגותיות, עם פעולות מותאמות למטרה משפרות את דימוי הכוח של הפרט. קרדיט: twoday.co.il.com
מחקר חדש מבית הספר לניהול ראדי באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מגלה שאנשים רואים באלה שיש להם יותר שליטה עצמית חזקים ורוצים לתת להם כוח.
התנהגות יוצאת מכלל שליטה של מנכ"לים ואנשים חזקים אחרים כל הזמן עולה לכותרות – עד כדי כך שחלקם עלולים לראות באימפולסיביות נתיב לשלטון. מחקר חדש מבית הספר לניהול באוניברסיטת סן דייגו ראדי ואוניברסיטת טקסס A&M מגלה ששליטה עצמית היא לעתים קרובות מה שמוביל לכוח.
במאמר שפורסם ב- כתב עת לאישיות ופסיכולוגיה חברתית, חוקרים מוצאים שהצגת שליטה עצמית משפיעה על מידת העוצמה שהאדם נתפס כבעל עמיתיו, כמו גם על מידת הכוח שמעניקים לו עמיתים אלה. בסדרה של שבעה ניסויים עם כ-3,500 משתתפים, גם סטודנטים וגם מבוגרים עובדים קראו על אנשים עם רמות שונות של שליטה עצמית או קיימו איתם אינטראקציה, שהחוקרים מגדירים ככמה אנשים נוטים להתנהג בדרכים התואמות את מטרותיהם. בכל הניסויים, אנשים עם שליטה עצמית גבוהה נתפסו כחזקים יותר, וכמתאימים יותר לתפקידים רבי עוצמה, מאשר אנשים עם שליטה עצמית נמוכה.
בניסוי אחד, מבוגרים עובדים דמיינו תרחיש שבו עמית במטרה להיות בכושר אכל קינוח גדול או נמנע מקינוח לחלוטין. חוקרים מצאו שהקולגה נתפס כמי שמתאים יותר לתפקידים בעלי עוצמה גבוהה כאשר הם נמנעו מלהתפנק, אינדיקציה לשליטה עצמית.
"זה לא משנה אם נראה שהקולגה התלבט לפני שפעל, או סתם פעל בלי לחשוב", אמרה פמלה סמית', מקורבת פרופסור לניהול בבית הספר לניהול ראדי ומחבר שותף במחקר. "מה שחשוב לשיפוט המשתתפים היה האם הקולגה פעל בהתאם למטרותיהם. הדפוס הזה החזיק במגוון מטרות בניסויים שלנו, כולל חיסכון בכסף, בריאות וקריאת ספרים."
החוקרים מצאו גם שאנשים נתפסים כפחות חזקים ופחות מתאימים לתפקידים רבי עוצמה כאשר הם לא מצליחים לעמוד ביעדים שאפתניים, גם אם הביצועים שלהם זהים לבני גילם. בניסוי שחקר כיצד שליטה עצמית מובילה לעתים קרובות לכוח, קבוצה של סטודנטים לתואר ראשון יצרה אינטראקציה עם אנשים שהציבו יעדי קריאה שונים. חלקם מציבים יעד שאפתני לקרוא 200 עמודים בכל שבוע, בעוד שאחרים מציבים יעד מתון יותר של קריאת 50 עמודים בשבוע. כל האנשים האלה קראו את אותה כמות – 100 עמודים – אבל אלה שלא עמדו ביעד שלהם נתפסו כפחות חזקים על ידי משתתפי המחקר. יתרה מזאת, משתתפי המחקר היו פחות מעוניינים בכך שאלו שלא עמדו ביעדם כמנהיג הקבוצה במשימות מאוחרות יותר.
"כדי להניע את העובדים שלהם, ארגונים רוצים לעתים קרובות שהעובדים יציבו מטרות מתיחה – יעדים מאתגרים וקשים להשגה. עם זאת, גילינו שהצבת יעד מתיחה ואי עמידה בה גורם למישהו להיראות פחות חזק מאשר להציב יעד קל ולעלות עליו", אמר הדוקטורנט של בית הספר ראדי שואנג וו, המחבר הראשון של המאמר.
המאמר, "Self-Control Signals and Affords Power", נכתב גם יחד עם פרופסור חבר באוניברסיטת טקסס A&M, רייצ'ל סמולמן.
