מחקר חדש גילה שחשיבה טרנסצנדנטית, הכוללת ניתוח ההשלכות הרחבות יותר של מצבים, יכולה לטפח את צמיחת המוח אצל מתבגרים. צורת חשיבה זו משפרת את תיאום רשת המוח, משפיעה על אבני דרך התפתחותיות ועל שביעות רצון מהחיים העתידיים. המחקר מדגיש את הצורך בחינוך המעודד מחשבה מעמיקה ורפלקטיבית, המדגיש את התפקיד הקריטי של מתבגרים בהתפתחות המוח שלהם.
מדענים ב-CANDLE גילו שמתבגרים שמתמודדים עם המשמעות הגדולה יותר של מצבים חברתיים חווים צמיחה מוחית גדולה יותר, אשר מנבאת התפתחות זהות חזקה יותר ושביעות רצון מהחיים שנים מאוחר יותר.
מדענים מהמרכז למדעי המוח האפקטיביים, התפתחות, למידה וחינוך (CANDLE) של בית הספר לחינוך USC Rossier (CANDLE), הראו לראשונה שסוג חשיבה, שתואר כבר למעלה ממאה שנה כאבן דרך התפתחותית של גיל ההתבגרות, עשוי להצמיח את המוח של בני נוער עם הזמן.
סוג זה של חשיבה, אשר מחברי המחקר מכנים "טרנסצנדנטי", עובר מעבר להגיב לפרטים הקונקרטיים של מצבים חברתיים כדי לשקול גם את ההשלכות האתיות, ברמת המערכת והאישיות הרחבות יותר. עיסוק בחשיבה מסוג זה כרוך בניתוח מצבים על משמעותם העמוקה יותר, ההקשרים ההיסטוריים, המשמעות האזרחית ו/או הרעיונות הבסיסיים שלהם.
מתודולוגיה וממצאי לימוד
צוות המחקר, בראשות USC פרופסור רוסייר מרי הלן אימורדינו-יאנג, כולל את רבקה ג'יי.מ גוטליב, מדענית חוקרת ב- UCLA, ושיאו-פיי יאנג, עוזר פרופסור למחקר ב-USC Rossier. המחקר פורסם לאחרונה ב דוחות מדעיים.
במחקרים קודמים, המחברים הראו שכאשר בני נוער ומבוגרים חושבים על נושאים ומצבים בצורה טרנסצנדנטית, מערכות מוח רבות מתאמתות את פעילותן, ביניהן שתי רשתות מרכזיות החשובות לתפקוד פסיכולוגי: רשת הבקרה המנהלת ורשת מצבי ברירת המחדל. רשת הבקרה המנהלת מעורבת בניהול חשיבה ממוקדת ומכוונת מטרה, בעוד שרשת מצבי ברירת המחדל פעילה במהלך כל סוגי החשיבה שמתעלה מעל ה"כאן ועכשיו", כמו למשל כשמזכירים חוויות אישיות, מדמיינים את העתיד, מרגישים רגשות מתמשכים. כגון חמלה, הכרת תודה והערצה למידות טובות, חלומות בהקיץ או חשיבה יצירתית.
החוקרים ראיינו באופן פרטי 65 תלמידי תיכון בני 14-18 על סיפורים אמיתיים של בני נוער אחרים מרחבי העולם וביקשו מהתלמידים להסביר כיצד כל סיפור גרם להם להרגיש. לאחר מכן עברו התלמידים fMRI סריקות מוח באותו יום ושוב שנתיים לאחר מכן. החוקרים עקבו אחר המשתתפים פעמיים נוספות במהלך שלוש השנים הבאות, כאשר הם עברו לשנות העשרים המוקדמות לחייהם.
השפעת החשיבה הטרנסנדנטית
מה שהחוקרים גילו הוא שכל בני הנוער בניסוי דיברו לפחות חלקם על התמונה הגדולה יותר – אילו לקחים הם לקחו מסיפור נוקב במיוחד, או כיצד ייתכן שסיפור שינה את נקודת המבט שלהם על משהו בחייהם או על חייהם ועתידיהם. של אחרים. עם זאת, הם גילו שבעוד שכל בני הנוער המשתתפים יכלו לחשוב בצורה טרנסצנדנטית, חלקם עשו זאת הרבה יותר מאחרים. וזה מה שעשה את ההבדל.
ככל שנער התמודד עם התמונה הגדולה יותר וניסה ללמוד מהסיפורים, כך הגדיל אותו נער את התיאום בין רשתות המוח במהלך השנתיים הבאות, ללא קשר למנת המשכל שלו או למצב הסוציו-אקונומי שלו. צמיחת המוח הזו – לא איך מוחו של בני נוער בהשוואה למוחות של בני נוער אחרים, אלא איך מוחו של בני נוער בהשוואה למוח שלהם שנתיים קודם לכן – חזה בתורו אבני דרך התפתחותיות חשובות, כמו התפתחות זהות בסוף שנות העשרה ושביעות רצון מהחיים בבגרות הצעירה , כחמש שנים מאוחר יותר.
הממצאים חושפים מנבא חדש להתפתחות המוח – חשיבה טרנסצנדנטית. החוקרים מאמינים שחשיבה טרנסצנדנטית עשויה להצמיח את המוח מכיוון שהיא דורשת תיאום רשתות מוח המעורבות בחשיבה מאומצת וממוקדת, כמו רשת הבקרה המנהלת, עם אלו המעורבים ברפלקציה פנימית וחשיבה חופשית, כמו רשת מצבי ברירת המחדל.
לממצאים הללו "יש השלכות חשובות על עיצוב חטיבות הביניים והתיכונים, וייתכן שגם על בריאות הנפש של מתבגרים", אומר החוקר הראשי Immordino-Yang. הממצאים מצביעים על "חשיבות ההתייחסות לצרכיהם של מתבגרים לעסוק בפרספקטיבות ורגשות מורכבים על הרלוונטיות החברתית והאישית של נושאים, כגון באמצעות גישות חינוכיות אזרחיות", מסבירה אימורדינו-יאנג. בסך הכל, אימורדינו-יאנג מדגישה את "התפקיד החשוב שבני נוער ממלאים בהתפתחות המוח שלהם באמצעות המשמעות שהם יוצרים לעולם החברתי".
