חוקרים מאוניברסיטת קולורדו גילו כיצד חיידקים במעיים הופכים טריפטופן תזונתי לכימיקל דלקתי שעשוי לתרום לדלקת פרקים, ומציעים תובנות חדשות לטיפולים פוטנציאליים. מהמחקר עולה כי מניפולציה של חיידקי מעיים כדי לשנות את עיבוד הטריפטופן יכולה לספק מסלול טיפולי לדלקת מפרקים שגרונית ולמצבים נלווים.
טריפטופן נחוץ להישרדותנו, אך חיידקים יכולים להמיר אותו לחומר כימי שגורם לדלקת. חוקר מהמחלקה לרפואה של CU חוקר כיצד התהליך הזה עובד במחקר חדש.
חברת סגל מהמחלקה לרפואה של אוניברסיטת קולורדו מדווחת שהיא והצוות שלה גילו כיצד חיידקי מעיים מפרקים טריפטופן בתזונה לחומר כימי הגורם לדלקת, שעלול להוביל את המערכת החיסונית לנטייה לדלקת פרקים.
המחקר נערך בשיתוף קריסטין קון, MD, PhD, יו"ר Scoville Endowed וראש חטיבת ה-CU לראומטולוגיה. כמה מעמיתיה לחטיבה שיתפו פעולה בעיתון, שפורסם בפברואר ב- Journal of Clinical Investigation.
טריפטופן הוא אמינו חיוני חוּמצָה נמצא במזונות עשירים בחלבון רבים, כולל בשר, דגים, מוצרי חלב וזרעים ואגוזים מסוימים. יש לו שימושים רבים בגוף, כולל סיוע בייצור חלבונים, שרירים, אנזימים ונוירוטרנסמיטורים – השליחים הכימיים של מערכת העצבים. הגוף לא עושה את זה; אנחנו מקבלים את זה מהתזונה שלנו.
אנשים רבים חושבים על טריפטופן כמרכיב בתרנגול הודו שכביכול גורם לנו לישון אחרי חג ההודיה. למעשה, חוקרים אומרים שלמרות שטריפטופן ממלא תפקיד בסיוע בוויסות מחזור השינה, הכמות שיש בהודו כנראה אינה סיבה משמעותית לנמנום לאחר ארוחת הערב.
סיבה ותוצאה
קון ושותפיה יצאו ללמוד כיצד חומר שלעתים קרובות מהווה כוח לטובה בגוף הופך למסלול למחלות דלקתיות כמו דלקת מפרקים שגרונית, הפוגעת בכ-1% מהאוכלוסייה. זה יכול לגרום לנפיחות כואבת של הידיים והרגליים, ולעיוותים במפרקים אם לא מטופלים.
"זה היה ידוע שהמיקרוביום – החיידקים במעיים שלנו – יכולים לפרק טריפטופן לתוצרי לוואי. חלק מתוצרי הלוואי האלה הם אנטי דלקתיים, אבל קישרנו גם כמה גורמים דלקתיים למוצרים האלה", אומר קון. "אנחנו הראשונים להדגיש אילו מוצרים תורמים לדלקת, וכיצד הם עושים זאת."
לדבריה, המחקר החדש "מתבסס על כמה תצפיות שהיו לנו בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית – לא ממש דלקת מפרקים שגרונית, אלא מצב קרוב – שבו מצאנו ששינויים במיקרוביום היו קשורים לייצור מוגבר של מוצרים אלה הנקראים אינדולים, שהם מה חיידקים מייצרים מטריפטופן." שינויים דומים נצפו במחקרי דלקת פרקים שכללו עכברים, היא אומרת.
"שמנו עכברים על אנטיביוטיקה כדי למחוק את המיקרוביום שלהם, והם לא חלו בדלקת פרקים, ולא היה להם אינדול", היא אומרת. "אז אמרנו, בסדר, מה אם יש להם מיקרוביום ואנחנו שמים אותם בדיאטה עם מעט טריפטופן? המיקרוביום לא יכול לפרק טריפטופן לאינדול, והעכברים לא חלו בדלקת פרקים. אז בשתי דרכים שונות, הראינו שזה טריפטופן שמתפרק על ידי המיקרוביום לאינדול."
דגלים דלקתיים
אז איך זה עובד? "מצאנו שכאשר אינדול נמצא, העכברים מתחילים לפתח תאי T אוטו-ריאקטיביים שהם יותר דלקתיים. יש להם פחות מאותם תאי T מווסתים שעוזרים לשמור על איזון במערכת החיסון, והם מתחילים לפתח נוגדנים שהם יותר פתוגניים. מצאנו שלנוגדנים היו דגלים שהם יותר דלקתיים כאשר אינדול היה נוכח".
המאמר מגיע למסקנה כי "חסימה של יצירת אינדול עשויה להוות מסלול טיפולי ייחודי" עבור דלקת מפרקים שגרונית וספונדילוארתריטיס. זה הכל על מציאת הנתיב הנכון עבור הטריפטופן של הגוף, אומר קון.
"אם טריפטופן פוגע בתאי הגוף שלנו, הוא נוטה להתפרק למוצרים אנטי דלקתיים לעומת כאשר הוא פוגע בתאי החיידקים והופך לדלקתי יותר. הדרכים שבהן אנו חושבים כיצד זה יכול להוביל לטיפולים הן: איך שומרים על האיזון כך שטריפטופן ילך למסלול האנטי דלקתי הזה? איך אתה יכול לתמרן חיידקי מעיים כדי להטות את האיזון הזה? לשם אנחנו מעוניינים להגיע בעתיד”.
האם המחקר של קון מציע שאנחנו צריכים לאכול אחרת? "שואלים אותי את זה הרבה", היא אומרת. "נדמה שתזונה עשירה בסיבים צמחיים ובשר רזה – כל התזונה הים תיכונית הזו – דוחפת את המיקרוביום למצב בריא יותר, כך שאתה מקבל את התכונות האנטי דלקתיות של טריפטופן, בעוד שהתזונה המערבית הטיפוסית נראית. יותר לכיוון המסלול הדלקתי."
באשר לדרכים אחרות להגנה מפני דלקת פרקים, קון אומרת שבאמצעות מחקר של עמיתיה לחטיבה לראומטולוגיה, "התחלנו להבין את שלב הסיכון, שבו אנו יכולים למעשה לזהות אנשים שצפויים להתקדם לדלקת מפרקים שגרונית במהלך הבא כמה שנים על בסיס סמני דם. יש כמה נתונים שמצביעים על כך שנוכל להתערב באותה תקופה ולמנוע מחלות, אבל אנחנו עדיין לא לגמרי בטוחים מהן הדרכים הנכונות להתערב".
