אילון מאסק, היזם המיליארדר הידוע בזכות השפעתו על תעשיות כמו חלל ותחבורה חשמלית, מציב אתגר חדש ומפתיע – קיצוץ בהוצאות הממשלתיות בארצות הברית. אבל כמובן, הוא לא בחר בדרך המסורתית. במקום להסתמך על כלכלנים או מקבלי החלטות פוליטיים, מאסק בחר להעסיק טכנולוגים ומשקיעים, במטרה להקטין את התקציב הפדרלי של ארה"ב ב-2 טריליון דולר.
חזון חדש עבור ממשלת ארה"ב
ההצעה של מאסק כוללת את הקמת "משרד היעילות הממשלתית" (DOGE), צוות יועצים חיצוני שיתמקד בזיהוי והסרת חוסר יעילות בהוצאות הפדרליות. מאסק, בשיתוף פעולה עם היזם ויק ראמסוואמי, התחיל לגייס צוות כוכבי טכנולוגיה כדי להוביל את היוזמה הזו. המטרה היא לצמצם את התקציב הפדרלי ב-2 טריליון דולר עד ל-4 ביולי 2026, ביום שבו יחגגו 250 שנה להכרזת העצמאות של ארה"ב. סכום כזה – 2 טריליון דולר – הוא בהחלט מדהים, במיוחד כאשר התקציב הפדרלי הנוכחי עומד על 7 טריליון דולר.
צוות שמבוסס על מומחיות טכנולוגית
צוות DOGE כולל שמות מוכרים מעמקי הסיליקון ואלו שמובילים את תחום הטכנולוגיה. בין החברים החדשים נמצאים אנטוניו גרסיאס (מנכ"ל לשעבר של טסלה), סטיב דיוויס (מנכ"ל The Boring Company), ג'ו לונסדייל (מייסד פאלנטיר) ומארק אנדריסן (משקיע הון סיכון). בין הצרופים יש גם דמויות שנוי במחלוקת כמו טראוויס קלאניק, מנכ"ל לשעבר של אובר. מה שמעניין, הוא שחלקם לא מגיעים עם ניסיון ישיר בממשל, אלא מביאים איתם ידע בעולמות הטכנולוגיה, חדשנות ואופטימיזציה של תהליכים – תחומים שלדבריו של מאסק, יכולים להציע נקודת מבט חדשה על הרפורמות הממשלתיות.
האם החזון הזה אפשרי?
למרות שהחזון של מאסק עורר עניין רב, הוא גם יצר ספקות רבים. המומחים טוענים כי התוכנית הזו מפשטת יתר על המידה את המורכבות של ניהול הממשל הפדרלי. פרופ' ריצ'רד ג'יי פירס מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון טוען שהסרת תקנות קיימות או צמצום התקציב הוא תהליך הרבה יותר מסובך ממה שמאסק וראמסוואמי מציעים. "הגישה שלהם מתעלמת מהמארג המשפטי המורכב ומהתלות הכלכלית של תוכניות פדרליות", אמר פירס.
יש גם תחומים פוליטיים רגישים כמו ביטוח בריאות וביטחון סוציאלי, שיכולים לעורר התנגדות ציבורית וחוקית אם יבוצע בהם קיצוץ.
השלכות רחבות יותר לצמצום ההוצאות
ההשלכות של ההצעות של DOGE עשויות להשפיע לא רק על התקציב הפדרלי, אלא גם על עסקים ותחומים שמסתמכים על הוצאות רגולטוריות מהממשלה. קיצוצים רחבים יכולים להפר את תחומים כמו בריאות, ביטחונית ותשתיות, ולהשפיע על הכלכלה כולה.
אילון מאסק, לעומת זאת, לא נראה מופתע מהאתגרים האלה. הוא רואה ב-DOGE לא גוף מקבל החלטות, אלא מעין "מכונת חשיבה" שתוכל להציע המלצות על איך לרווח את הממשל. גם אם יזכה בתמיכתם של בעלי ברית פוליטיים כמו דונלד טראמפ, הרעיונות של הצוות יצטרכו לעבור את מבחן הממשל לפני שניתן יהיה לממשם.
האם DOGE יעמוד בציפיות?
הדרך להשגת המטרה הזו, במיוחד עם הדד-ליין הצמוד של 2026, עשויה להיות קשה ומסובכת. קיצוץ של 2 טריליון דולר ידרוש רפורמות דרסטיות שיכולות לפגוע בתוכניות חיוניות ואהובות. למרות שטראמפ הבטיח לא לגעת בביטוח בריאות ובביטחון סוציאלי, עדיין לא ברור מאיפה יגיעו הקיצוצים האדירים הללו.
דמות כמו מרג'ורי טיילור גרין, חברת קונגרס רפובליקאית, עשויה להיות ממונה על הפרויקט, מה שיכול להוסיף עוד שכבת מחלוקת ליוזמה הזו.
העתיד: בין טכנולוגיה למסורת
היוזמה של מאסק בתחום הרפורמות התקציביות משקפת את האמונה שלו בכוח הטרנספורמטיבי של טכנולוגיה וחדשנות. אך השאלה הגדולה היא האם הגישה הבלתי מסורתית של DOGE יכולה להניב תוצאות משמעותיות. המומחים טוענים כי פתרון בעיות במערכת כל כך מורכבת כמו הממשל האמריקאי דורש יותר מאשר יצירתיות של עמק הסיליקון: זה דורש הבנה מעמיקה של פוליטיקה, חוק ושירותים ציבוריים.
מה שבטוח, הוא שהרצון של אילון מאסק לשאול שאלות גדולות עשוי להוביל לשיח חדש על ניהול הכספים הציבוריים. כש-DOGE יתחיל לפעול, כל העיניים יהיו ממוקדות על מאסק וצוותו כדי לראות אם האסטרטגיות החדשניות שלהם יצליחו לשנות את המצב, או שמא יישארו רק רעיונות נועזים שלא יגיעו לפוטנציאל המלא שלהם.
