באזור הצפוני-מרכזי של טורקיה, עמוק בלב הנוף ההיסטורי שבו שכנה בעבר עיר הבירה של הממלכה החתית, חוקרים ממשיכים לפענח את סודות העבר. לאחרונה, מבין עשרות אלפי לוחות החרס החתיים, צצה תגלית יוצאת דופן ששינתה לחלוטין את ההבנה שלנו על התרבויות והשפות של העולם העתיק.
מאה שנות חפירה הביאו לגילוי חסר תקדים

האתר הארכיאולוגי המפורסם בואזקאלה-האטושה הוא מוקד של חפירות ארכיאולוגיות אינטנסיביות כבר למעלה ממאה שנים. אני זוכר בביקורי האחרון במקום, לפני מספר שנים, כיצד התרגשו הארכיאולוגים בכל פעם שחשפו פיסת חרס חדשה, גם אם זו נראתה חסרת משמעות לעין בלתי מקצועית.
הפעם, עבודת הפענוח של כ-30,000 לוחות החרס העתיקים, שרובם כתובים בכתב היתדות, העלתה על פני השטח דבר שלא נראה כמותו קודם לכן: שפה אינדו-אירופית בלתי מוכרת לחלוטין.
השפה הבלתי צפויה נחשפת
הארכיאולוגים, תוך כדי פענוח שגרתי של טקסטים פולחניים שנכתבו בשפה החתית, נתקלו פתאום בפסקה מוזרה. הטקסט הזה הכיל קטעים בשפה שלא נראתה מעולם. אוניברסיטה גרמנית מובילה פרסמה לאחרונה הצהרה, ובה הגדירה את התגלית כ"מפתיעה ומרתקת במיוחד". אמנם עדיין אי אפשר לקרוא את כל המילים בשפה החדשה, אך הטקסט החתי שסביבה, אשר כבר פוענח לפני שנים רבות, סייע למומחים להבין את ההקשר הכללי שבו היא נמצאה.
מומחה לכתב יתדות שהשתתף במחקר העריך שהשפה עשויה להגיע מאזור עתיק שנקרא קלשמה, שכיום נמצא בקרבת הערים הטורקיות בולו וגרדה. חוקר אחר העלה השערה כי ייתכן שיש דמיון מסוים בין השפה החדשה לבין הלווית, שפה עתיקה שהייתה נפוצה בעיר טרויה ההיסטורית (לא העיר היוונית המוכרת לנו מהמיתולוגיה, אלא העיר שהייתה ארמון חשוב בעידן הברונזה).
מה משמעות הגילוי להמשך המחקר?
אבל לא מדובר כאן רק על גילוי של שפה חדשה, אלא בעיקר על הבנה עמוקה יותר של העולם התרבותי והלשוני של החתים. כמי שחקרו ושמרו טקסטים רבים בשפות זרות, החתים היו ידועים בפתיחותם ובהתעניינותם בתרבויות אחרות. לעיתים קרובות כללו הטקסטים שלהם ציטוטים ומושגים בשפות אינדו-אירופיות אחרות, מה שמדגיש את הקשרים התרבותיים הרחבים שהיו להם עם עמי האזור.
הגילוי הזה מאותת כי ייתכן שיש עוד שפות בלתי מוכרות החבויות בין אלפי הלוחות העתיקים, המחכים בסבלנות לחשיפה הבאה. המחקר ממשיך במרץ, ובכל יום שעובר מתחזקת ההתרגשות מהאפשרות שהאדמה העתיקה של טורקיה מסתירה בתוכה סודות חדשים שטרם נתגלו.
בכל פעם שלוח חרס עתיק מפוענח, הארכיאולוגים לא רק לומדים פרט נוסף על העבר, אלא נחשפים מחדש למורכבות ולעושר של העולם העתיק במזרח הקרוב. התגלית של שפה חדשה, בת יותר מ-3,500 שנה, מעצימה את ההכרה עד כמה העבר עדיין מסתורי ומסקרן. וכפי שאמר לי פעם ארכיאולוג מנוסה בחיוך: "אין דבר מרגש יותר מלהחזיק בידך פיסת חרס שיודעת לספר סיפור שלם, סיפור שחיכה אלפי שנים למישהו שיגלה אותו."

