SciTechDaily

ניקולס

שוברים את המעגל: גישה חדשה לשינה ולבריאות הנפש

מחקרים חושפים שהפרעות בשינה ושעוני גוף פנימיים תורמים באופן משמעותי להפרעות פסיכיאטריות, מה שמצביע על כך שטיפולים אינטגרטיביים המתמקדים בבריאות השינה ביממה יכולים לחדש טיפול נפשי, במיוחד עבור אוכלוסיות צעירות פגיעות.

קשיים בשינה ובשעונים הביולוגיים הפנימיים שלנו עלולים ליזום או להחמיר מגוון בעיות בריאות הנפש, על פי סקירה חדשה של עדויות מחקר עדכניות.

הסקירה, שפורסמה לאחרונה ב- הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים (PNAS)מציעה השגת הבנה טובה יותר של הקשר בין שינה, מקצבי יממה ובריאות נפשית עשויה לפתוח טיפולים הוליסטיים חדשים כדי להקל על בעיות בריאות הנפש.

"הפרעות שינה ביממה הן הכלל, ולא היוצא מן הכלל, בכל קטגוריה של הפרעות פסיכיאטריות", אומרת ד"ר שרה ל. צ'לפה מאוניברסיטת סאות'המפטון, מחברת הבכירה של הסקירה. "הפרעות שינה, כמו נדודי שינה, מובנות היטב בהתפתחות ותחזוקה של הפרעות פסיכיאטריות, אבל ההבנה שלנו לגבי הפרעות יממה נשארת מאחור.

"חשוב להבין כיצד גורמים אלה מקיימים אינטראקציה כדי שנוכל לפתח וליישם התערבויות בשינה-יממה המועילות לתסמיני השינה והבריאות הנפשית של החולים."

צוות בינלאומי של חוקרים מאוניברסיטת סאות'המפטון, קינגס קולג' בלונדון, אוניברסיטת סטנפורד ומוסדות אחרים חקר עדויות עדכניות על גורמי שינה ויממה, תוך התמקדות במתבגרים וצעירים עם הפרעות פסיכיאטריות. זוהי תקופה שבה אנשים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח הפרעות בריאות נפשיות וכאשר סביר להניח שיתרחשו הפרעות בשינה ובמקצבים הצירקדיים.

נדודי שינה שכיחה יותר בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות מאשר באוכלוסייה הכללית – במהלך הפוגה, אפיזודות חריפות, ובמיוחד בפסיכוזה מוקדמת, שבה קשיי נפילה והישארות שינה משפיעים על למעלה ממחצית מהאנשים. כרבע עד שליש מהאנשים עם הפרעות מצב רוח סובלים מנדודי שינה והיפר-סומניה, כאשר החולים מתקשים לישון בלילה, אך ישנוניים יותר בשעות היום. פרופורציות דומות של אנשים עם פסיכוזה חווים את השילוב הזה של הפרעות שינה.

בינתיים, המחקרים המעטים שבדקו הפרעות שינה-ערות בקצב היממה (CRSWD) מצביעים על כך ש-32 אחוז מהחולים עם הפרעה דו-קוטבית הולכים לישון ומתעוררים מאוחר מהרגיל (מצב הנקרא Delayed Sleep-Wake Phase Disorder). דווח כי תהליכי שעון גוף (כגון מקצבי קורטיזול אנדוגניים) פועלים שבע שעות קדימה במהלך אפיזודות מאניות וארבע עד חמש שעות מאחור במהלך השלב הדיכאוני. התזמון מנורמל לאחר טיפול מוצלח.

מהם המנגנונים?

החוקרים בחנו את המנגנונים האפשריים מאחורי הפרעות שינה-יממה בהפרעות פסיכיאטריות. במהלך גיל ההתבגרות, שינויים פיזיולוגיים באופן שבו אנו ישנים משתלבים עם שינויים התנהגותיים, כגון להישאר ער מאוחר יותר, לישון פחות בלילות הלימודים ולישון בסופי שבוע.

ד"ר ניקולס מאייר, מקינגס קולג' בלונדון, שהיה שותף להובלת הסקירה, אמר: "שונות זו במשך ותזמון השינה יכולה להוביל לחוסר התאמה בין שעון הגוף שלנו למקצבי שינה-ערות שלנו יכולה להגביר את הסיכון להפרעות שינה. ותוצאות שליליות בבריאות הנפש."

החוקרים בדקו גם את תפקידם של גנים, חשיפה לאור, נוירופלסטיות וגורמים אפשריים אחרים. אלה עם נטייה גנטית לשינוי מופחת ברמות הפעילות בין שלבי המנוחה והערות נוטים יותר לחוות דיכאון, חוסר יציבות במצב הרוח ונוירוטיקה. סקרים ברמת האוכלוסייה מראים שדיווח עצמי על זמן בחוץ היה קשור להסתברות נמוכה יותר להפרעת מצב רוח. השינה נחשבת למלאת תפקיד מפתח באופן שבו המוח יוצר קשרים עצביים חדשים ומעבד זיכרונות רגשיים.

טיפולים חדשים

ד"ר רנסקה לוק, מאוניברסיטת סטנפורד, שהוביל את הסקירה, אמר: "התמקדות בגורמי סיכון לשינה ולגורמי סיכון צירקדיים מציגה את ההזדמנות לפתח אמצעי מניעה וטיפולים חדשים. חלקם הם שיקולים ברמת האוכלוסייה, כגון תזמון ימי הלימודים וימי העבודה, או שינויים בסביבה הבנויה כדי לייעל את החשיפה לאור. אחרות הן התערבויות מותאמות אישית המותאמות לפרמטרים צירקדיים בודדים".

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה (CBT-I) הוכח כמפחית חרדה ותסמיני דיכאון, כמו גם תסמיני טראומה אצל אנשים שחווים PTSD.

בדיכאון חד קוטבי ודו קוטבי, טיפול באור (ניתן עם עליית הבוקר) היה יעיל בהשוואה לפלסבו. השימוש בו בשילוב עם תרופות היה גם יעיל יותר מאשר שימוש בתרופות בלבד. ממצאים אחרים מצביעים על כך שאור יעיל בטיפול בדיכאון סביב הלידה.

העיתוי של תרופות, ארוחות ופעילות גופנית יכול גם להשפיע על השלבים הצירקדיים. נטילת מלטונין בערב יכולה לעזור לאנשים עם הפרעת שלב שינה-ערות מאוחר להזיז את שעון הגוף שלהם קדימה לעבר דפוס שינה קונבנציונלי יותר ועשויה להיות השפעות מועילות בהפרעות פסיכיאטריות נלוות. עבודה במשמרות לילה יכולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית, אך אכילה בשעות היום ולא במהלך הלילה יכולה לעזור, כאשר מחקרים מראים שאכילה בשעות היום מונעת פגיעה במצב הרוח.

הסקירה מצביעה גם על התערבויות חדשניות מרובות רכיבים, כגון התערבות טרנסדיאגנוסטית לשינה וחוסר תפקוד Circadian (Trans-C). זה משלב מודולים המתייחסים להיבטים שונים של שינה ומקצבי יממה לתוך מסגרת בריאות השינה החלה על מגוון הפרעות בריאות הנפש.

ד"ר צ'לפה אמר: "באופן קולקטיבי, מחקר על בריאות הנפש מוכן לנצל את ההתקדמות יוצאת הדופן במדע השינה והיממה ולתרגם אותם לשיפור הבנה וטיפול בהפרעות פסיכיאטריות".

המחקר מומן על ידי קרן אלכסנדר פון הומבולדט.

ניקולס