ולדימיר פוטין האריך ביום שני את שלטונו של רבע המאה על רוסיה בשש שנים נוספות, וזכה בבחירות קבועות עם יותר מ-87% מהקולות – שיקוף, לדבריו, של "התמיכה" וה"אמון" של הציבור בו. הרוסים "כולם צוות אחד", אמר הדיקטטור.
אבל הבחירות המדומה, שתוצאתן שנקבעה מראש הגיעה כחודש לאחר מותו בכלא של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני, היו יותר מופע ראווה של השלטון האוטוריטרי של פוטין מאשר של אחדות רוסיה. הוא לא התמודד עם שום אתגר אמין לכוחו בהצבעה שנמשכה שלושת הימים, כאשר יריביו המעין מתנהלים רק כצורך פורמלי בעוד מתנגדי מלחמת התוקפנות שלו באוקראינה נאסרו. גם תקשורת עצמאית וביקורת הודחקו. ורוסים פרו-דמוקרטיים, שלא הצליחו להשמיע את עצמם בקלפי, יכלו לרשום את התנגדותם רק בהפגנות שקטה של "צהריים נגד פוטין" בקלפיות ביום ראשון. "אין לנו אפשרויות אחרות", אמר אחד המשתתפים ניו יורק טיימס. "כולנו האנשים הגונים בני ערובה כאן."
"אנחנו אמורים להיות בעלי הכוח כאן, אבל למרבה הצער במדינה שלנו בעל השלטון הוא רוצח", אמרה אחרת, שכתבה בקלפי "נבלני, אנחנו איתך". אלמנתו של צלב הדמוקרטיה המנוחה, יוליה נבלניה, עמדה בתור במשך שעות מחוץ לשגרירות רוסיה בברלין במסגרת המחאה, וכתבה בשמו של בעלה בקלפי: פוטין הוא "רוצח", לדבריה. "הוא גנגסטר."
פוטין הודה במותו של מבקרו לראשונה ביום ראשון, כינה אותו "אירוע עצוב" ועסק באיזה ווטאבוטיזם אופייני: "היו לנו מקרים אחרים שבהם אנשים מתו בכלא", אמר פוטין בתגובה לשאלת NBC. קיר סימונס. "האם לא קרה דבר כזה בארה"ב? זה קרה, ולא פעם אחת".
כמובן, ההשלכות של ניצחון פוטין חורגות הרבה מעבר לרוסיה. בדברי הניצחון שלו ביום ראשון, נשיא רוסיה איים על נאט"ו ב"מלחמת עולם שלישית בקנה מידה מלא" אם המערב ינקוט בפעולה ישירה יותר כדי למנוע את פלישתו לאוקראינה – המשך תחום הגרעין שבו הוא עוסק מאז תחילת המצור שלו שנתיים. לפני, ומדגיש את הסכנה הסמכותיות שלו במאה ה-21 שהוא מייצג. "ברור לכולם בעולם שהדמות הזו, כפי שכבר קרה לא פעם במהלך ההיסטוריה, פשוט חולה על כוח ועושה הכל כדי לשלוט לנצח", נשיא אוקראינה. וולודימיר זלנסקי אמר יום ראשון. "אין לגיטימיות בחיקוי הזה של בחירות".
"האדם הזה צריך לעמוד למשפט בהאג", המשיך זלנסקי. "זה מה שאנחנו צריכים להבטיח."
אבל עמדתה של אוקראינה מול רוסיה עדיין תלויה בארצות הברית, שתמיכתה הפכה פחות אמינה לאחרונה: הסיוע הקריטי לאוקראינה נעצר בקונגרס, הודות לרפובליקנים כמו מרג'ורי טיילור גריןלמי יש מאוים להגיש הצעה לפינוי אם היושב-ראש מייק ג'ונסון מעביר את המימון. ג'ונסון אמר ביום חמישי כי הוא ינסה להעביר את הסיוע בקרוב בהצבעות דמוקרטיות, למרות ההתנגדות בחלקים מהוועידה שלו. אולם גם אם כן, המחויבות ארוכת הטווח של אמריקה לבת בריתה תהיה אפופה באי ודאות לפחות עד נובמבר, אז יבחרו הבוחרים בין הנשיא ג'ו ביידן– שעזר להחזיק קואליציה בינלאומית לתמיכה בזלנסקי – ו דונאלד טראמפ, מתנצל של פוטין וסמכותי שאפתן שאמר שהוא "יעודד" את רוסיה לתקוף בעלות ברית "עבריינות" של נאט"ו. "עשו מה לעזאזל שהם רוצים", אמר טראמפ בפברואר.
לאחרונה, טראמפ התייחס ל"יחסיו הנהדרים" עם האיש החזק הרוסי וסירב להתחייב לתמוך באוקראינה. "זה מה שזה", אמר טראמפ על המלחמה בקטע של יום ראשון בפוקס ניוז, והוסיף כי הוא "במידה רבה" מאשים את ביידן בפלישה של רוסיה. (כאשר מראיין הווארד קורץ מנגד כי פוטין "נושא באחריות הסופית" למלחמה, טראמפ הגיב: "כמובן שכן, אבל אפשר היה לעצור את זה בקלות רבה" אם הוא עצמו היה נשיא.) באשר למותו של נבלני, טראמפ אמר כי פוטין היה "אולי , אני מתכוון אולי, אני יכול לומר כנראה" מעורב. "אתה בהחלט לא יכול לומר בוודאות, אבל בהחלט זה ייראה כאילו משהו רע מאוד קרה, נכון?" הוא הוסיף, מצחקק.
מוקדם יותר החודש, עמדתו של טראמפ לגבי רוסיה חזרה על ידי ויקטור אורבן– האיש החזק ההונגרי שטראמפ אירח לאחרונה במאר-א-לאגו – שאמר לתקשורת הממלכתית שלו כי הנשיא לשעבר "לא ייתן אגורה במלחמת אוקראינה-רוסיה" אם ייבחר. "לכן, המלחמה תסתיים, כי ברור שאוקראינה לא יכולה לעמוד על רגליה", אמר אורבן, שתיאר את הנשיא לשעבר כ"איש שלום". (טראמפ, שהחזיר את שבחו של המנהיג ההונגרי, כינה אותו "פנטסטי": "הוא אומר, 'כך זה הולך להיות', וזה הסוף של זה. הוא הבוס.")
לטראמפ אין שום אשליה לגבי הדרך שבה אוטוקרטים כמו פוטין ואורבן מפעילים את כוחם; הוא מעריץ את שלטון הברזל שלהם ושואף לשחזר אותו, כפי שיועצי טראמפ לשעבר אמרו ל-CNN ג'ים סקוטו. "זה מי שהוא", הרמטכ"ל לשעבר ג'ון קלי אמר בשבוע שעבר. "הוא היה המום מכך שאין לו סמכויות דיקטטוריות… והוא הסתכל על פוטין ו(מנהיג סיני שי ג'ינפינג) והמטורף הזה בצפון קוריאה כאנשים שהיו כמוהו מבחינת היותו בחור קשוח".
אם הבחירות ברוסיה ביום שני היו מופע ראווה של כוחו של פוטין, אזי הבחירות בארה"ב בסתיו הקרוב יקבעו את הכיוון של וושינגטון לסכנה זו. "החופש והדמוקרטיה מותקפים, הן בבית והן מעבר לים, באותו זמן ממש", הזהיר ביידן בנאום מצב האיחוד שלו החודש. "ההיסטוריה צופה."
