"נדיר להפליא" – תגלית אסטרולב עתיקה חושפת חילופי מדעיים אסלאמית – יהודית

גילויו של אסטרולב איסלאמי מהמאה האחת-עשרה, הכתובה בערבית ובעברית כאחד, מדרג אותו בין הדוגמאות העתיקות ביותר שנתגלו אי פעם ואחת מקומץ הידועות בעולם. המכשיר האסטרונומי הותאם, תורגם ותוקן במשך מאות שנים על ידי משתמשים מוסלמים, יהודים ונוצרים בספרד, צפון אפריקה ואיטליה.

ד"ר פדריקה ג'יגנטה, מהפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', גילתה את התגליות במוזיאון בורונה, איטליה, ופרסמה אותן בכתב העת נונסיוס.

ד"ר ג'יגנטה נתקל לראשונה בתמונה שהועלתה לאחרונה של האסטרולב במקרה באתר האינטרנט של ה- Fondazione Museo Miniscalchi-Erizzo. מסוקרנת, היא שאלה אותם על זה.

"המוזיאון לא ידע מה זה," אמר ד"ר ג'יגנטה. "עכשיו זה החפץ הכי חשוב באוסף שלהם."

"כשביקרתי במוזיאון ולמדתי מקרוב את האסטרולב, שמתי לב שלא רק שהוא מכוסה בכתובות ערביות חרוטות להפליא אלא שיכולתי לראות כתובות חלשות בעברית. יכולתי להבחין בהם רק באור הגורף שנכנס מחלון. חשבתי שאולי אני חולם אבל המשכתי לראות עוד ועוד. זה היה מאוד מרגש."

"זה לא רק חפץ נדיר להפליא. זהו תיעוד רב עוצמה של חילופי דברים מדעיים בין ערבים, יהודים ונוצרים במשך מאות שנים", אמר ד"ר ג'יגנטה.

"האסטרולב של ורונה עבר שינויים, תוספות ועיבודים רבים כשהחליף ידיים. לפחות שלושה משתמשים נפרדים חשו צורך להוסיף תרגומים ותיקונים לאובייקט הזה, שניים משתמשים בעברית ואחד בשפה מערבית”.

Astrolabes היה הסמארטפון הראשון בעולם, מחשב נייד שניתן להשתמש בו למאות שימושים. הם סיפקו מודל דו-ממדי נייד של היקום המתאים ביד המשתמש שלהם, ואיפשר להם לחשב זמן, מרחקים, לשרטט את מיקומם של הכוכבים, ואפילו לחזות את העתיד, על ידי הטלת הורוסקופ.

מוצא ספרדי אסלאמי

ד"ר ג'יגנטה, מומחה לאסטרולבים איסלאמיים ובעבר אוצר של מכשירים מדעיים איסלאמיים, תיארך ואיתר את יצירתו של 'אסטרולב ורונה' על ידי ניתוח מאפיינים מדעיים, עיצוביים, בנייה וקליגרפיים מרכזיים. היא זיהתה את החפץ כאנדלוסי, ומסגנון התחריט וסידור המאזניים מאחור – התאימה אותו לכלים שנעשו ב אל–אנדלוסהאזור הנשלט על ידי המוסלמי של ספרד, במאה האחת עשרה.

One side of a plate is inscribed in Arabic “for the latitude of Cordoba, 38° 30′,” while the other side “for the latitude of Toledo, 40°,” لعزض طليطلة م. ד"ר ג'יגנטה מציע שאולי האסטרולב נוצר בטולדו בתקופה שבה היא הייתה מרכז משגשג של דו-קיום וחילופי תרבות בין מוסלמים, יהודים ונוצרים.

האסטרולב כולל שורות תפילה מוסלמיות ושמות תפילה, המסודרים כדי להבטיח שהמשתמשים המיועדים המקוריים שלו יעמדו בזמנים כדי לקיים את תפילותיהם היומיומיות.

The signature inscribed on the astrolabe reads / صنعة يونس(…)لاسحاق, that is, “for Isḥāq (…)/the work of Yūnus.” זה נחקק מתישהו לאחר שהאסטרולב נוצר כנראה עבור בעלים מאוחרים יותר.

שני השמות, Isḥāq ו-Yūnus, כלומר יצחק ויונה באנגלית, יכולים להיות שמות יהודיים הכתובים בכתב הערבי, פרט המעיד על כך שהחפץ הסתובב בשלב מסוים בתוך קהילה יהודית ספרדית בספרד, שם הייתה הערבית. השפה המדוברת.

לוח שני, נוסף, כתוב לקווי רוחב טיפוסיים בצפון אפריקה, המצביע על כך שנקודה נוספת בחייו של החפץ, היא שימשה אולי במרוקו או במצרים.

כתובות בעברית

לאסטרולב נוספו כתובות בעברית ביותר מיד אחת. סט אחד של תוספות מגולף בצורה עמוקה ומסודרת, בעוד שסט אחר של תרגומים קל מאוד, לא אחיד ומראה יד לא בטוחה.

ד"ר ג'יגנטה אמר: "תוספות ותרגומים לעברית אלה מצביעים על כך שבשלב מסוים החפץ עזב את ספרד או צפון אפריקה והסתובב בקרב קהילת הפזורה היהודית באיטליה, שם לא הובנה ערבית, ובמקום זאת נעשה שימוש בעברית".

באופן יוצא דופן, באחת התוספות העבריות, שנחקקה בצורה מסודרת מעל הסימון הערבי עבור קו הרוחב 35°, נכתב "34 וחצי" ולא "34 ½", מה שמרמז שהחרט לא היה אסטרונום או יוצר אסטרולבים.

כתובות עבריות אחרות הן במקום תרגומים של השמות הערביים למזלות אסטרולוגיים, לעקרב, קשת, גדי, מזל דלי, מזל דגים וטלה.

ד"ר ג'יגנטה מציין כי תרגומים אלו משקפים את ההמלצות שקבע הפוליאמט היהודי הספרדי אברהם אבן עזרא (1089–1167) במסכת הקדומה ביותר ששרדה על האסטרולב בשפה העברית שנכתבה בשנת 1146 בורונה, בדיוק במקום בו נמצא האסטרולב כיום. .

ורונה היהודית

ורונה של המאה ה-12 אירחה את אחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באיטליה. החיבור של אבן עזרא מניח ידע קיים על האסטרולב בקרב הקהילה היהודית של ורונה, מה שמראה שהמכשיר כבר היה פופולרי.

לתיאורו של אבן עזרא יש הרבה מן המשותף ל'אסטרולב ורונה' שהיה במחזור עד שאבן עזרא היה בורונה. הוא הזהיר את קוראיו כי יש לבדוק מכשיר לפני השימוש כדי לאמת את דיוק מהערכים שיש לחשב.

ד"ר ג'יגנטה מציע שהאדם שהוסיף את הכתובות בעברית אולי עקב אחר המלצות כאלה.

תיקונים לא נכונים

האסטרולב כולל תיקונים הכתובים לא רק בעברית אלא גם בספרות מערביות, אותם אנו משתמשים באנגלית כיום.

כל הצדדים של הלוחות של האסטרולב כוללים סימנים שרוטים קלות בספרות מערביות, המתרגמים ומתקנים את ערכי קווי הרוחב, חלקם אפילו מספר פעמים. ד"ר ג'יגנטה חושב שסביר מאוד שהתוספות הללו נעשו בוורונה עבור דובר שפה לטינית או איטלקית.

במקרה אחד, מישהו שרט קלות את המספרים "42" ו-"40" ליד הכתובת "עבור קו הרוחב של Medinaceli, 41° 30′".

ד"ר ג'יגנטה אמר: "לא רק ששתי הספרות שונות מהערך שניתן בערבית, הן לא מסכימות ביניהן. יכול להיות שמשתמש מאוחר יותר במכשיר חשב שהערך הערבי המקורי שגוי ותיקן אותו. אבל הערך הנכון והמודרני עבור קו הרוחב של Medinaceli הוא 41°15′, מה שמצביע על כך שהערך הערבי היה מדויק יותר מכל אחד מהתיקוןים."

במקום אחר במכשיר, ג'יגנטה מצא תיקונים סותרים ושגויים דומים הנוגעים לקווי הרוחב של קורדובה וטולדו.

מפת כוכבים

האסטרולב כולל 'רטה' – דיסק מחורר המייצג מפת שמים – שהוא אחד המוקדמים הידועים שיוצרו בספרד. למרבה הפלא, יש בו קווי דמיון עם החזרה של האסטרולב הביזנטי היחיד ששרד שנעשה בשנת 1062 לספירה, כמו גם לאלה של האסטרולבים האירופיים המוקדמים ביותר, שיוצרו בספרד על פי הדגם של אלה האיסלאמיים.

חישוב של מיקומו של הכוכב מאפשר תזמון גס של השמים עבורם הוא נוצר. ד"ר ג'יגנטה מסביר כי "עקב תופעה הנקראת קדנציה של ימי השוויון, לפיה כדור הארץ מסתובב על צירו לא בקו ישר, אלא בצורה "מתנודדת", כמו סביבון שעומד להפסיק, נראה של הכוכבים. העמדות מעל לראשינו משתנות ללא הרף, בערך מעלה אחת כל 70 שנה".

על ידי ניתוח מיקומם של הכוכבים על הרטה, ניתן לחשב שהם הוצבו במיקום שהיה לכוכבים בסוף ה-11^ה' המאה, ושהם תואמים לאלה של אסטרולבים אחרים שנעשו, למשל, בשנת 1068 לספירה.

חיים מאוחרים יותר

נהוג לחשוב שהאסטרולב עשה את דרכו לאוסף של האציל הוורונזי לודוביקו מוסקרדו (1611–81) לפני שעבר בנישואים למשפחת מיניסקאלצ'י. בשנת 1990 ייסדה המשפחה את Fondazione Museo Miniscalchi-Erizzo כדי לשמר את האוספים.

"החפץ הזה הוא אסלאמי, יהודי ואירופאי, אי אפשר להפריד ביניהם", אמר ד"ר ג'יגנטה.