SciTechDaily

ניקולס

מרגיש לחוץ? המדע מראה שהתמיכה של השותף שלך חשובה יותר ממה שאתה חושב

מחקר מאוניברסיטת בינגהמטון מצא שמיומנויות תמיכה חיוביות אצל בני זוג יכולים להוביל לרמות מתח נמוכות יותר, כפי שנמדד בקורטיזול, אצל זוגות נשואים. קרדיט: twoday.co.il.com

מחקר חדש מצא קשר בין קורטיזול לתמיכה חברתית בזוגות.

זוגות מרגישים מובנים יותר ומטפלים בהם כאשר בני הזוג שלהם מראים כישורי תמיכה חיוביים – והדבר מעיד על ידי רמות הורמון הסטרס קורטיזול בגוף – על פי מחקר חדש מאוניברסיטת בינגהמטון, אוניברסיטת ניו יורק.

צוות של חוקרים מאוניברסיטת בינגהמטון כולל פרופסור לפסיכולוגיה ריצ'רד מטסון ביצע מחקר על 191 זוגות נשואים הטרוסקסואלים כדי לגלות אם כישורי תקשורת טובים יותר תוך מתן וקבלת תמיכה חברתית הובילו לרמות נמוכות יותר של קורטיזול – הורמון הקשור לתגובות לחץ.

במשך שני מפגשים בני 10 דקות, הזוגות דנו בנושאים אישיים שאינם קשורים לנישואיהם. החוקרים ניתחו את התקשורת שלהם עבור מקרים של תמיכה חברתית חיובית ושלילית שניתנה וקיבלה, העריכו כיצד המשתתפים תופסים את התמיכה שקיבלו ואספו דגימות של רוק כדי להעריך את רמות הקורטיזול.

"מצאנו שנשים שקיבלו תמיכה שלילית יותר (למשל, דחיית עזרה) חשו פחות מובנות, מאומתות ומטופלות על ידי בן הזוג, שהייתה לה אפקט "מגביר את הלחץ", כלומר הקורטיזול גדל לאורך האינטראקציה", אמר מטסון. "זוגות הרגישו יותר מובנים, מאומתים ומטופלים כאשר בני הזוג שלהם הראו כישורי תמיכה חיוביים, ופחות כאשר הם הראו כישורי תקשורת שליליים."

באופן בלתי צפוי, החוקרים מצאו כי נראה כי רמות הלחץ הביולוגי לפני האינטראקציה מנבאות במדויק כיצד זוגות יפעלו ויתפסו את האינטראקציות. מנבא נוסף להתנהגותם ותפיסתם של זוגות היה ההיענות הכללית הנתפסת של בן הזוג, שהיא הערכה של תחושת הבנה, הערכה ודאגה.

היילי פייבקואט, המחברת הראשית של המאמר, פיתחה את המחקר הזה במהלך תקופתה כסטודנטית לתואר שני בבינגהמטון. כעת היא פסיכולוגית מחקרית קלינית במכון המשפחה ב האוניברסיטה הצפון מערבית.

"המחקר שלנו הראה בצורה חזקה יותר כיצד תפיסות של אינטראקציות תמיכה מעצבות את החוויה שלנו", אמר Fivecoat. "האופן שבו כל אחד מבני הזוג תפס את האינטראקציה היה קשור מאוד לאופן התומך והמגיב שהם האמינו שהשותף הוא באופן כללי יותר. אפשרות אחת היא שתפיסות לגבי מידת התמיכה של בן הזוג יכולות לבנות לאורך זמן ולרוחב מספר אינטראקציות; והתמונה הכללית יותר מעצבת כיצד ניתן לראות התנהגויות מסוימות – טובות או רעות – ברגע זה."

"לחלופין, ייתכן שדרושים סוגים שונים של התנהגויות תמיכה עבור אנשים שונים שחווים סוגים שונים של בעיות, ולכן התבוננות בהתנהגויות ספציפיות בין זוגות הופכת פחות רלוונטית. בכל מקרה, אלה שתפסו את עצמם כבעלי פרטנר תומך באופן כללי נטו לרמות הנמוכות ביותר של קורטיזול בקו הבסיס ובעקבות האינטראקציה".

המחברים מאמינים שהבנה כיצד זוגות מנווטים ותומכים זה בזה במצבי לחץ יכולה להציע תובנות חשובות לגבי חיזוק מערכות יחסים ורווחה כללית.

מחקרים עתידיים ישתמשו באסטרטגיות שונות להערכת התנהגות תמיכה וכיצד היא מועברת. לכותבים יש סיבה להאמין שהטון של הנאמר היה רלוונטי יותר מהעניין התוכן. בעיקרו של דבר, זה עשוי להיות משנה איך אתה אומר את זה, יותר ממה שאתה אומר.

בנוסף, מחקר נוסף יבחן זוגות שונים עם רקע מגוון, שכן מחקר זה כיסה רק מערכות יחסים הטרוסקסואליות. החוקרים ישתמשו גם בגורם לחץ סטנדרטי לפני שתרגיל תקשורת התמיכה יתרחש.

"לבסוף, אנחנו גם שוקלים לבחון דרכים חלופיות למדידת מתח ברמה הביולוגית כדי להבין איך נראית תמיכת פרטנר יעילה, שכן קורטיזול הוא אחד מני רבים של אינדיקטורים למערכת תגובת הלחץ של הגוף שלנו", אמר מטסון.

המאמר, "לתמיכה חברתית ותגובתיות נתפסת של בן הזוג יש קשרים מורכבים עם קורטיזול רוק בזוגות נשואים", פורסם ב- כתב עת ליחסים חברתיים ואישיים.

הפקולטה לפסיכולוגיה בבינגהמטון, ניקול קמרון ומתיו ג'ונסון, תרמו גם הם למאמר.

ניקולס