מפות חדשות חושפות את השינויים האישיים במוח הקשורים למחלות נפש שונות

מיפוי של שינויים מוחיים בכמעט 1,300 אנשים עם סוגים שונים של מחלות נפש חושף את הגיוון בין המצבים.

פרויקט פורץ דרך שממפה שינויים מוחיים בכמעט 1,300 אנשים שאובחנו עם שישה סוגים שונים של מחלות נפש חשף את המגוון יוצא הדופן של שינויים מוחיים שנמצאו אצל אנשים עם מצבים כמו דיכאון כבד וסכיזופרניה.

המחקר, שפורסם ב מדעי המוח בטבע ובהובלת חוקרים ממכון טרנר של אוניברסיטת מונאש לבריאות המוח והנפש ובית הספר למדעי הפסיכולוגיה, השתמשו בהדמיה מוחית כדי למדוד את הגודל, או הנפח, של למעלה מ-1000 אזורי מוח שונים.

שיטות סטטיסטיות חדשניות חושפות הבדלים אישיים

"במהלך העשורים האחרונים, חוקרים מיפו אזורי מוח המראים נפח מופחת אצל אנשים שאובחנו עם מגוון רחב של מחלות נפש, אך עבודה זו התמקדה בעיקר בממוצעים קבוצתיים, מה שמקשה להבין מה קורה במוחם של יחידים. אנשים", אמרה סטודנטית לדוקטורט גב' אשלי סגל, שהובילה את המחקר. "לדוגמה, הידיעה שהגובה הממוצע של אוכלוסיית אוסטרליה הוא בערך 1.7 מ' אומר לי מעט מאוד על הגובה של השכנה שלי מהדלת הסמוכה", הוסיפה.

הצוות השתמש בטכניקות סטטיסטיות חדשות שפותח על ידי פרופ' אנדרה מרקאנד ממכון דונדרס, הולנד, שהיה שותף להובלת הפרויקט, כדי למפות אזורים במוח המראים נפחים קטנים או גדולים באופן יוצא דופן אצל אנשים שאובחנו עם סכיזופרניה, דיכאון, הפרעה דו קוטבית, אובססיביות. -הפרעה קומפולסיבית, הפרעת קשב וריכוז, או הפרעת הספקטרום האוטיסטי.

"השתמשנו במודל סטטיסטי כדי לקבוע ציפיות לגבי גודל המוח בהתחשב בגילו ובמינו של מישהו. לאחר מכן נוכל לכמת עד כמה נפח המוח של אדם בודד סוטה מהציפיות הללו, בדומה לטבלאות הגדילה הנפוצות לגובה ומשקל ברפואת ילדים", אמר פרופסור אלכס פורניטו, שהוביל את צוות המחקר.

"אישרנו ממצאים קודמים שאזורי המוח הספציפיים שמראים סטיות גדולות בנפח המוח משתנים מאוד בין אנשים, כאשר לא יותר מ-7% מהאנשים עם אותה אבחנה מראים סטייה גדולה באותו אזור מוח", אמר פרופסור פורניטו. "תוצאה זו אומרת שקשה לאתר יעדי טיפול או מנגנונים סיבתיים על ידי התמקדות בממוצעים קבוצתיים בלבד. זה עשוי גם להסביר מדוע אנשים עם אותה אבחנה מראים שונות רחבה בפרופילי הסימפטומים ובתוצאות הטיפול שלהם", הוסיף.

חשיפת קישוריות ויעדי טיפול פוטנציאליים

לאחר מכן, הצוות חקר את הקישוריות של האזורים שמראים סטיות נפח גדולות. "מכיוון שהמוח הוא רשת, חוסר תפקוד באזור אחד יכול להתפשט ולהשפיע על אתרים אחרים מחוברים. מצאנו שבעוד שסטיות התרחשו באזורי מוח שונים על פני אנשים שונים, הם היו מחוברים לעתים קרובות לאזורים משותפים במעלה הזרם או במורד הזרם, כלומר הם התקבצו בתוך אותם מעגלים מוחיים" אמרה גב' סגל. "ייתכן שחפיפה זו ברמת המעגל מסבירה מאפיינים משותפים בין אנשים עם אותה אבחנה, כמו, למשל, מדוע לשני אנשים עם סכיזופרניה יש בדרך כלל יותר תסמינים משותפים מאשר לאדם עם סכיזופרניה ולאחד עם דיכאון".

הצוות מינף את הגישה החדשה שלהם כדי לזהות יעדי טיפול פוטנציאליים להפרעות שונות. "מצאנו שמעגלים מסוימים במוח היו מעורבים באופן מועדף בהפרעות מסוימות, מה שמצביע על כך שהם מטרות טיפול פוטנציאליות" הסבירה גב' סגל. "עם זאת, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהמטרות הללו יתאימו רק לקבוצת משנה של אנשים. לדוגמה, מצאנו עדויות לכך שמעגלים מוחיים הקשורים לאזורים חזיתיים היו מעורבים בעיקר בדיכאון. מעגלים אלה משמשים בדרך כלל כמטרות לטיפולים בגירוי מוחי לא פולשני, אך הנתונים שלנו מראים שהם עשויים להיות מטרות יעילות רק עבור כ-1/3 מהאנשים."

הגישה שפיתח הצוות פותחת הזדמנויות חדשות למיפוי שינויים מוחיים במחלות נפש. "המסגרת שפיתחנו מאפשרת לנו להבין את מגוון השינויים המוחיים באנשים עם מחלות נפש ברמות שונות, מאזורים בודדים ועד למעגלים ורשתות מוחיות נרחבות יותר, ומציעה תובנה עמוקה יותר כיצד המוח מושפע אצל אנשים בודדים, "אמר פרופסור פורניטו.