מחקר שנערך לאחרונה ב- Mayo Clinic התמקד באפיזודות צלילות אצל אנשים עם דמנציה בשלב מאוחר, ומצא כי אפיזודות אלו מאופיינות בתקשורת משמעותית ואינן מנבאות מוות קרוב, הסותרות את האמונות הקודמות. המחקר, שציין כי 75% מהאנשים שחוו את האפיזודות הללו סבלו מאלצהיימר, נועד גם להבין טוב יותר את ההתרחשויות הללו באמצעות מחקר אורך חדש לתמיכה במטפלים. קרדיט: twoday.co.il.com
מחקר חדש שנערך על ידי Mayo Clinic, שפורסם ב אלצהיימר & דמנציה: כתב העת של האגודה לאלצהיימר, חקרו אפיזודות ברורות אצל אנשים שחווים את השלבים המאוחרים של דמנציה. המחקר מציע תובנות לגבי הביטויים של פרקים אלה.
הממצאים הראו כי 75% מהאנשים עם אפיזודות צלילות דווחו כסובלים ממחלת אלצהיימר, בניגוד לצורות אחרות של דמנציה.
חוקרים מגדירים אפיזודות צלילות כתקשורת בלתי צפויה, ספונטנית, משמעותית ורלוונטית מאדם אשר מניחים כי איבד לצמיתות את היכולת לאינטראקציות קוהרנטיות, בין מילולית או באמצעות מחוות ופעולות.
מטפלים משפחתיים של אנשים החיים עם דמנציה נסקרו ונשאלו לגבי עדות לאירועים צלולים. לאחר מכן סיווגו החוקרים את הפרקים לסוגים.
מטרת המחקר הייתה לקבוע אם היו דפוסים או סוגים ברורים של אפיזודות ברורות שניתן להשתמש בהן כדי להבין מדוע או מתי הם מתרחשים.
"קבענו את סוגי הפרקים על סמך הנסיבות סביב הפרק, איכות התקשורת במהלך הפרק, כמה זמן זה נמשך, רמת הקוגניציה של האדם שחי עם דמנציה לפני הפרק והקרבה למוות", אומר ג'ואן גריפין, Ph.D., הכותבת הראשית של המחקר.
הממצאים גילו כי מבין אלה עם אפיזודות צלילות, 61% היו נשים, כאשר 31% גרו באותו משק בית כמו המטפלת שהשיבה לסקר.
"אנחנו יודעים שהאפיזודות הצלילות האלה מתרחשות, אבל לא ידענו אם יש סוגים שונים של פרקים שמתרחשים בזמנים שונים או בנסיבות שונות", אומר ד"ר גריפין. "מחקר זה עזר להבהיר שסביר להניח שקיימים סוגים שונים של אפיזודות."
בניגוד לממצאים ממחקרים קודמים, מסקנות המחקר הזה מאתגרות את הרעיון שאפיזודות צלילות עשויות לאותת על מוות מתקרב.
"חשוב שאנשים ידעו שזה לא בהכרח מבשר למוות", אומר ד"ר גריפין. "אני חושב שאנשים יכולים לעורר חרדה כשהם קורים, אז טוב לדעת שיש סוגים שונים של פרקים שלא בהכרח אומר שהמוות קרוב".
ד"ר גריפין מציין כי החוקרים עורכים כעת מחקר אורך כדי להבין טוב יותר אפיזודות צלילות וכיצד המטפלים מגיבים אליהם ולוקחים מהם משמעות. מחקרי אורך מאפשרים לחוקרים לעקוב אחר שינויים או התנהגויות לאורך זמן ולזהות כל קשר בין שינויים אלה.
"עם המחקר החדש הזה, נוכל להבין טוב יותר אילו דפוסים קיימים ולקבוע את ההשלכות של הפרק לאורך זמן", מסביר ד"ר גריפין.
גילוי חמלה כלפי מטפלים ויקיריהם
ד"ר גריפין מדגיש את הצורך להבין את הפרקים הללו כדי לעזור למטפלים בעבודתם ולהזכיר להם את הפוטנציאל הקוגניטיבי והרגשי של אנשים החיים עם דמנציה.
"מטפלים באנשים החיים עם דמנציה חייבים לנהל שורה ארוכה של אתגרים וזה יכול להיות מכריע", אומר ד"ר גריפין. "אולי הבנת הפרקים האלה יכולה לעזור להקל על העומס הזה."
"מצאנו במחקר שלנו ובסיפורים של מטפלים שסוגים כאלה של אפיזודות משנים את האופן שבו הם מתקשרים עם יקיריהם ותומכים בהם – בדרך כלל לטובה", היא מוסיפה. "פרקים אלה יכולים לשמש תזכורת לכך שטיפול הוא מאתגר, אבל אנחנו תמיד יכולים לנסות לטפל עם קצת יותר אנושיות וחן."
מרכז Mayo Clinic רוברט ד' ופטרישיה א' קרן למדע מתן שירותי בריאות תמכו במחקר זה.
