מזעזע: זבובים מוצצי דם מפיצים מחלות מתפשטים ברחבי גרמניה

התאמתם של בתי גידול לחרקים הרלוונטיים מבחינה רפואית אלה עוצבה על פני ארבע מדינות פדרליות.

באורך שישה מילימטרים בלבד, זבובים שחורים (Simuliidae) עשויים להיראות בלתי מזיקים כמו זבובי בית, אך עקיצתם יכולה להיות מאוד לא נעימה. בדומה ליתושים, הנקבות של חרקים אלו המסוגלים לעוף זקוקות לארוחת דם כדי לייצר ביצים. הידועים כ"מאכילי בריכה", הם משתמשים ב"שיניים" החדות שלהם כדי לגרד את עור המארח ולאחר מכן לבלוע את טיפת הדם שנוצרה.

"החומרים נוגדי הקרישה וההרדמה המוכנסים לפצע על ידי יתושים יכולים לעורר תגובות אלרגיות חמורות או להוביל לזיהומים חיידקיים משניים", אומר פרופ' ד"ר סוון קלמפל מהמרכז לחקר המגוון הביולוגי והאקלים סננקנברג, אוניברסיטת גתה פרנקפורט, מרכז LOEWE לתרגום. Genomics המגוון הביולוגי (TBG), ו-Fraunhofer IME Giessen.

קלמפל ממשיך: "זבובים שחורים הם גם בעלי יכולת וקטור, כלומר הם מסוגלים להעביר פתוגנים שגורמים למחלות זיהומיות דרך עקיצותיהם." אחת המחלות הידועות ביותר המועברות על ידי זבובים שחורים היא onchocerciasis, הידועה גם בשם "עיוורון נהרות", הנגרמת על ידי הנמטודה Onchocerca volvulus, שמקורה באפריקה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ-1.15 מיליון אנשים ברחבי העולם כבר איבדו את ראייתם כתוצאה מהמחלה.

זבובים שחורים הם מינים מימיים למחצה ותלויים במים זורמים בשלבי הביצים, הזחלים וכפי שניתן לראות כאן – הגולם. קרדיט: דוריאן דורגה

זבובים שחורים ניתן למצוא בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. מעל 2,000 זבובים שחורים מִין ידועים ברחבי העולם, בגרמניה 57 מהם. לדברי שרה קונזה, מאוניברסיטת גתה פרנקפורט והמחברת הראשונה של המחקר, כמעט כל מיני הזבובים השחורים (98%) דורשים ארוחת דם לפני הטלת הביצים. "במחקר שלנו, הצלחנו לסווג את 12 המינים הנפוצים ביותר לשלוש קבוצות ביוגיאוגרפיות", מסביר קונזה, ומוסיף כי "הקבוצות הללו הן א) מינים הרריים החיים בחלקים העליונים של מקווי מים, ב) מינים בעלי גומחות רחבות ובכך מופצות באופן נרחב. על פני נופים שונים, ו-ג) מיני שפלה." תוצאות אלו מבוססות על מערך נתונים תקף הכולל 1,526 תיעודים של זחלי זבובים שחורים בארבע המדינות הפדרליות של הסה, נורדריין-וסטפאליה, ריינלנד-פאלץ וסקסוניה ומספקות תובנות חשובות לגבי דפוסי התפוצה של מינים אלה.

שינויי האקלים והשפעתם על אוכלוסיות הזבובים השחורים

במחקרם מסיקים החוקרים מגמות שונות בהתפתחות האוכלוסיה עבור שלוש הקבוצות תחת שינוי האקלים ושימושי הקרקע המתמשכים: בעוד שקבוצת ההר נחשבת בסיכון עקב עליית טמפרטורות וזיהום כימי הולך וגובר של גופי מים, השניה. מינים מאופיינים בנישה רחבה או סובלנות גבוהה יותר לשינויים אנתרופוגניים. כתוצאה מכך, מיני הזבובים השחורים בעלי רלוונטיות רפואית וטרינרית ואנושית, השייכים בעיקר לקבוצה השלישית, יכולים להיות מקודמים על ידי השינוי האנתרופוגני המתמשך ולהיות נתונים למגמות חיוביות באוכלוסייה.

"מינים רלוונטיים מבחינה רפואית מאופיינים בהתנהגות נשיכה אגרסיבית במיוחד נגד יונקים ובני אדם ולעיתים קרובות מופיעים במספרים גבוהים מאוד. ההתרחשויות ההמוניות שנצפו הן תוצאה של בקיעה מסונכרנת של הזחלים המימיים", מסביר קונז. מדינות שכנות כמו פולין הגיבו להתרחשות ההמונית הזו בכך שהחזיקו בעלי חיים רק בתוך הבית או שחררו אותם לרעות רק בלילה במהלך התפרצויות אלו. "העלייה העתידית הצפויה בטמפרטורה עלולה להפחית את זמני הפיתוח ובכך להוביל ליותר דורות בשנה – וכתוצאה מכך להופעה תכופה יותר של זבובים שחורים בסך הכל", מוסיף קונז.

במחקרים נוספים, הצוות היה רוצה לתמוך בממצאיו במחקר אמפירי ולהשתמש בבדיקות מעבדה כדי להבהיר את המידה שבה המינים הסימולים בעלי יכולת וקטור, כלומר מסוגלים להעביר פתוגנים מסוימים – בתנאים השוררים כיום באירופה. "המגמות של זבובים שחורים רלוונטיים מבחינה רפואית, שנגזרו מממצאי המחקר שלנו הם דוגמה לאופן שבו שינויים גלובליים יכולים לקדם מחלות זיהומיות הנישאות בוקטור. גישות המודל והתוצאות שלנו יעזרו לנו לבנות תוכניות ניטור ומניעה עבור מינים מוכשרים וקטורים בצורה יעילה יותר ולספק תחזיות לגבי התפתחויות עתידיות", מסכם קליימפל.