הודו תערוך את הבחירות הכלליות ה-18 שלה ב-18 באפריל 2024, וראש הממשלה נרנדרה מודי ומפלגת ה-Bharatiya Janata שלו (BJP) עומדים לזכות בקדנציה שלישית. בדומה לכהונתו הראשונה והשנייה, כמות משמעותית של מטען פוליטי וכלכלי היסטורי ועכשווי יכביד על הקדנציה השלישית של מודי ועל יחסיו עם סין. בעוד שניצחונו הצפוי בבחירות יביא ככל הנראה להמשך בעיות מורכבות של הודו-סין ומתחים מהשנים הקודמות שלו כראש ממשלה, נראה שלמודי יש מערכת יחסים יציבה אך עדינה לניהול עם סין.
נקודות מבט מתחרות של מודי
לרובם המכריע של משתמשי האינטרנט הסינים יש דעה חיובית על מנהיג הודו, ומכנים אותו 'מודי האלמותי' או 'מודי לאוקסיאן' ('不朽的莫迪'). בהתבסס על נתונים מפלטפורמת המיקרובלוגינג הפופולרית Weibo (גרסת טוויטר של סין), שיש לה יותר מ-598 מיליון משתמשים חודשיים פעילים, סינים רבים גם חושבים שלמודי יש חשיבות מכרעת לשימור מאזן הכוחות בעולם.
נקודות מבט מתחרות של דמוקרטיה ליברלית בסגנון מערבי והמודל הפוליטי של סין, בדרך כלל, אם כי באופן לא הוגן ולא מדויק, מציגות את הראשונות כבסיס יציב של חברה המתפקדת היטב, בעוד שהאחרון, המסומן בלאומיות נלהבת ומנהיג עליון, נתפס כהפכפך. . ההערות של משתמשי Weibo שופכות אור על תפיסותיהם של דמוקרטיה כמערכת פוליטית לא יציבה מיסודה, המוקפת בסכסוכים פנימיים, שחיתות ומצג שווא. ואכן, לעתים קרובות הם דוחים את מושג הדמוקרטיה כתהליך שלם. אנשים סינים רבים מאמינים שמדינות גדולות יותר, אפילו כאלה שמתיימרות להיות דמוקרטיות, נוטות לאמץ מאפיינים אוטוריטריים.
כלי תקשורת מערביים מביעים לעתים קרובות את האמונה השגויה הזו כאשר מדווחים על התפתחויות פוליטיות בהודו. במהלך כהונתו של מודי השתנו ויכוחים על מהות הדמוקרטיה ההודית, מה שעולה בקנה אחד עם נקודות המבט הסיניות על השיטה הדמוקרטית בכלל, אך לא על המערכת הדמוקרטית של הודו ספציפית. הדיון התוסס אך המפלגתי הזה, שאינו מוגבל לאקדמיה, מתמקד בפרק החדש לכאורה בהיסטוריה ההודית, שבו הנהגתו של מודי הרחיקה את האומה מעקרונות היסוד של דמוקרטיה, זכויות מיעוטים ואחריות ביצועית.
Nitasha Kaul, מבקרת מודי ידועה, כותבת עבור המכון האוסטרלי לעניינים בינלאומיים כי "מיתוס מודי מציע את הרעיון של מנהיג אבהי, סגפני ויעיל בראש התחייה הציוויליזציונית של הודו כ"וישווה גורו" (מנהיג עולמי).' בשנת 2021, ג'וסטין יעקובסן וקנת בו נילסן מהמרכז לפיתוח וסביבה באוניברסיטת אוסלו הוסיפו את הודו תחת מודי לרשימת 'המשטרים הסמכותיים, הפופוליסטיים והימניים' שלהם. בשנת 2023, האפוטרופוס פרסם מאמר שכינה את ממשלתו של מודי 'אוטוקרטית' ו'לא ליברלית'. באופן דומה, א זמנים כלכליים קטע מאותה שנה הדגיש את "הרצף הסמכותי" לכאורה של מודי כדאגה מרכזית עבור המערב.
עם זאת, האזכור של מודי לאחרונה בסין עומד בניגוד חד לתיאור המקושט של הודו במהלך כהונתו. ב-2 בינואר 2024, ג'אנג ג'יאדונג, מנהל המרכז ללימודי דרום אסיה באוניברסיטת פודן בשנגחאי, הביע את הערצתו למודי, למדיניות הכלכלית והחוץ שלו ול"נרטיב הבהראט" שלו. ג'אנג טען כי הודו הפכה ליותר אקטיבית ובטוחה בעצמה ברמה הלאומית והבינלאומית. דבריו פורסמו על ידי העיתון הממלכתי גלובל טיימס. הצהרות אלו, המגיעות מהממשלה הסינית, עשויות להיראות לא קונבנציונליות, אך כאשר בוחנים את המאמצים של הודו ליצור מערכת רב-מזוונית בעניינים בינלאומיים ואת אי הסכמת המערב להודו בעקבות ניסיונותיו הכושלים של המערב לנתב את מודי לעבר יישור מערבי, יש להן רלוונטיות גיאופוליטית, במיוחד בנוגע ליחסים של סין עם הודו תחת מודי.
למרות שהוא ומפלגתו מועילים מאוד להודו, מודי מציב כעת אתגר לממשלות, אינטלקטואלים ואנשים ממוצא מערבי והודי שתומכים בקונגרס. להודו יש מסגרת ממשל חזקה, מה שמקשה על אדם בודד או מפלגה פוליטית להשיג פופולריות רחבה. במשך כמעט 23 השנים האחרונות, הוא כיהן כראש ממשלת הודו וראש ממשלת גוג'אראט, בשל ההתמדה שלו ושל מפלגתו והאג'נדה הלאומנית, הממוקדת בהודו, לא בגלל שהוא עריץ או סמכותי. אנשים מבינים כיצד סביבות אזוריות וגלובליות משפילות ומשתנות, כמו גם היכן הודו צריכה לדרג כמדינה מפותחת על מפת העולם. הם בוחרים בו ובמפלגתו לשלוט בהודו (או בהראט). יתרה מזאת, בית המשפט העליון, כגוף השיא במבנה השיפוטי האיתן של הודו, שומר עין פקוחה והוא מצויד היטב להתמודד עם כל הפרה של מוסדות דמוקרטיים על ידי כל אדם או ישות.
ממשלת BJP/Modi בראשות נמצאת כעת בעמדה טובה כדי לחזק את מעמדה הכלכלי של הודו מבלי להיכנע לשום לחצים פנימיים או אזוריים. ניצחון מוחץ בבחירות הקרובות עשוי לאפשר למודי ולממשלתו הימנית הלאומנית לעצב מחדש את הודו לאומה הינדית, במטרה לתקן את החוקה כדי לדלל את העקרונות הבעייתיים של חילוניות וסוציאליזם תוך בלימת ההגירה הבלתי חוקית והבדלנות האתנית. כמו גם התמודדות עם האתגרים שמציבים בפני האיסלאמיזם הגואה. במאבק באסלאמיזם ובטרור בהודו, הדגש הוא על התמודדות עם פעילותם של תת-קבוצה של מוסלמים סונים קיצוניים. קבוצה זו, על אף שאינה תורמת באופן מהותי לחברה ההודית הרחבה יותר, מתגייסת יותר ויותר למען אינטרסים קהילתיים, והופכת רגישים להשפעה של אג'נדה איסלאמיסטית טרנס-לאומית ושל בוג ח'ליפות עולמי. כל תוכנית ממשלתית פוטנציאלית בראשות מודי תכלול גישה מקיפה להתמודדות עם הסכנות הכרוכות בדינמיקה זו, תוך הבטחת ביטחון לאומי והרמוניה חברתית. יעדים אלה עולים בקנה אחד עם המדיניות של בייג'ינג בהקשר של החברה הסינית.
מתחים
למרות שלרוב הסינים יש תפיסה חיובית ועניין בראש ממשלת הודו, היחסים בין סין להודו מתוחים כבר שנים רבות, ויצרו סביבה תורמת להופעתם של סכסוכים חדשים ומסלימים בין שתי המדינות.
מאז בחירתו הראשונית ב-2014, סין קיבלה את מודי בחום, ושתי המפלגות אופטימיות לגבי עידן חדש של יחסי הודו-סין תחת ה-BJP. המפגש הראשון בין נשיא סין שי ג'ינפינג לראש הממשלה מודי התרחש בפורטלזה, ברזיל, לקראת פסגת ה-BRICS ה-6 באותה שנה. שי מסר למודי שסין והודו הן בעלות ברית אסטרטגיות ושיתופיות לטווח ארוך ולא יריבות, והדגישו את מטרתן המשותפת של 'התחדשות לאומית' וטענה ששיתוף פעולה הוא הדרך היעילה ביותר להשיג אותה. למרות הידידות החיצונית שלהן, הודו וסין ממשיכות לנהל סכסוכים גיאופוליטיים.
סכסוך הגבול בין הודו לסין, שהחל במאי 2020, היה נושא לדיון תכוף בין שי למודי. יתר על כן, היו עימותים מתמשכים ומקרים של תוקפנות סינית לאורך 4,057 ק"מ קו השליטה בפועל (LAC), גבול רעיוני, במיוחד באזור לדאק. לסין ולהודו היו סכסוכים טריטוריאליים לאורך הגבול המשותף שלהן מאז תחילתן המודרנית של המדינות. שתי המדינות היו מעורבות בסכסוך עקוב מדם בסוגיה זו בשנת 1962, אך היא הייתה היחידה. עם זאת, מקרי האלימות גדלו בשנים האחרונות. מודי, בקדנציה השלישית שלו, אינו יכול להתעלם או להימנע מההשלכות השליליות של המצב הנוכחי על יחסי הודו-סין. חוסר הרצון של הודו וסין לפרוש לאורך ה-LAC משקף את התנוחות והשאיפות שלהן בחזית העורף שלהן, כמו גם על הבמה הבינלאומית, שם שניהם רוצים להרחיב את השפעתם כמעצמות גלובליות מתעוררות.
שאלת טיבט
בהתחשב במורכבות המתחים ההיסטוריים והפרובוקציות הסיניות, שהוגברו על ידי ה"בעיה" הטיבטית, הטיפול ביחסי הגבול הרעילים חייב להיות קשה. הדלאי לאמה, טנזין גיאטסו, שיהיה בן 88 ביולי, וחשוב מכך, הדלאי לאמה העתידי, הם נושאים מרכזיים הן בהודו והן בסין. עמדתה של הודו לגבי טיבט היא רוחנית בעיקרה, כאשר מיקומה הגיאוגרפי של טיבט משאיר מרחב פעולה נרחב להשלכות פוליטיות משמעותיות. בהודו יש את המספר הגדול ביותר של פליטים טיבטים, ולסוגיית הדלאי לאמה תהיה השפעה על המדינה. לאור הלידה מחדש של הבודהיזם של הודו, ראשי הממשלה הבאים והעתידיים של המדינה ינקטו עמדה פעילה יותר בכל נושא הקשור לבודהיסטי, במיוחד בעניינים הקשורים לסין.
הודו עדיין לא עשתה שימוש משמעותי בקלף טיבט בהתנהלותה הפוליטית עם סין; עם זאת, ב-9 במרץ 2024, ערך מודי ביקור רשמי בארונאצ'ל פראדש, מדינת הגבול עם טיבט של הודו, שם הכריז, בין היתר, על פרויקט מנהרת סלע החשוב. בייג'ין טוענת שהמדינה היא חלק משטחה, דרום טיבט (藏南地区), ומכנה את הטענות של הודו "מגוחכות". עבור סין, טיבט מייצגת את 'שלושת הרעות' של טרור, בדלנות (או 'פיצוליזם') וקיצוניות דתית. תחת שי, סין מחזקת באגרסיביות את ביטחונה בטיבט באמצעות הגברת המיליטריזציה, המעקב ופעולות אחרות. שתי המדינות הגדילו באופן דרמטי את החשיבות הגיאו-פוליטית, התרבותית והאקולוגית של טיבט, מה שהופך אותה לחיונית עבור שתיהן.
שיתוף פעולה ותנאים סותרים
הודו וסין תלויות זו בזו מבחינה כלכלית, ושניהם הם מרכיבים חשובים של מערכת עולמית רב-קוטבית ורב-מאשרת. סכסוך הגבולות עדיין מהווה דאגה גדולה, במיוחד לאור העובדה ששתי המדינות איבדו חיילים בקרבות חמושים. אף על פי כן, לסיכוי לשיתוף פעולה יש משמעות, במיוחד בהתחשב בשפע ההזדמנויות לבניית מערכות יחסים ולחתירה לאינטרסים משותפים. שינויי אקלים הם בעיה נפוצה כזו, המחייבת שיתוף פעולה כדי לשחרר פחמן למערכות אנרגיה ולגוון מקורות אנרגיה, בעוד שאחרים כוללים טיפול בבעיות אבטחה בסביבה גלובלית המשתנה במהירות. ב-COP28, הודו וסין לא הצליחו לאשר את ההבטחה לשלש את מקורות האנרגיה המתחדשים עד שנת 2030, למרות ההבטחה להתרחק מדלקים מאובנים. זה מדגיש את האופי הפרדוקסלי של יריבות כוח ביחסים בינלאומיים ובין שתי המדינות המאוכלסות ביותר, בראשות מודי ושי, בהתאמה.
אחד האתגרים הגדולים ביותר של שי הוא הלחצים הדפלציוניים המתמשכים הנגרמים על ידי עליית מחירי הנכסים וירידה בתפוקת הבנייה. לעומת זאת, אם מודי ינצח, הוא יירש רופי יציב והשווקים ההודיים עולים. להודו ולסין יש שיעורי אינפלציה שונים, אבל הודו נמצאת במצב כלכלי נוח, ומודי תירש את הכלכלה הגואה של הודו ואת הזדמנויות ההשקעות הזרות. בסך הכל, כלכלת הודו חזקה ויציבה. לעמדות הכלכליות של הודו וסין יכולות להיות אפקט עיגון, להגביל או להגביר את היכולת הפוליטית והשפעת המנהיגים שלהן. למעשים מתלהטים או תוקפניים של שי או מודי יהיו השלכות כלכליות על שניהם, שעלולות לגרום לסערה פוליטית נוספת בחזיתות המקומיות שלהם ולהגדיל את הצרות הכלכליות בהקשר גלובלי הפכפך ממילא. אף מנהיג לא ירצה בכך.
יחסי הודו-סין הם ייחודיים באופיים. ובעוד שמודי ושי הפגינו חיבה פוליטית גלויה והבטיחו לטפל בדאגות המשותפים, שתי המדינות, כל אחת עם יותר ממיליארד אנשים, הן יריבות גיאופוליטיות עם יכולת להשפיע על עניינים גלובליים בדרכים חיוביות ושליליות כאחד. כפי שהיה בשנים האחרונות, יחסי הודו-סין ימשיכו להיות יציבים אך רגישים למרות האתגרים ההיסטוריים, העכשוויים והצפויים שלהם.
סקוט נ. רומניוק הוא עמית מחקר במרכז קורווינוס ללימודי אסיה עכשוויים (CAS), מכון קורווינוס ללימודים מתקדמים.
אנימש רול היא המנהלת של קבוצת מחקר המדיניות המבוססת בניו דלהי, החברה לחקר השלום והקונפליקט. הוא מתמחה בלוחמה בטרור, איסלאם רדיקלי, מימון טרור, עימות מזוין ואלימות בדרום אסיה.
