מדענים מפצחים שאלה פילוסופית בת מאות שנים על ראייה ומגע

מחקרים מראים שאפרוחים שזה עתה בקעו מסוגלים לזהות עצמים חזותית, למרות שרק נתקלו בהם באמצעות תחושות מישוש בעבר.

אפרוחים שבקעו זה עתה, שגודלו בחושך ונחשפו לקובייה חלקה או גבשושית באמצעות מגע בלבד במשך 24 שעות, זיהו את האובייקט באופן מיידי במבט עם המפגש הראשון שלהם עם האור. זה מגלה יכולת מחווטת מראש לתפיסה חוצת אופנים במוח המאתגרת את השקפות המסורתיות על הצורך באינטגרציה נלמדת של חושים, מה שעשוי לעצב מחדש את ההבנה שלנו לגבי קוגניציה של בעלי חיים ועיבוד חושי.

במחקר שפורסם ב מכתבי ביולוגיה, חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון פצחו בשאלה פילוסופית בת מאות שנים על ראייה ומגע. בראשות ד"ר אליזבטה ורסאצ'ה, הצוות השתמש בגוזלים כדי לענות סוף סוף על השאלה שהציב ויליאם מולינו ב-1688: האם מישהו שנולד עיוור יכול לזהות אובייקטים מיידית באמצעות ראייה לאחר השגת ראייה?

מולינו הציע תרחיש שבו אדם עיוור מלידה לומד להבחין בין קובייה לכדור באמצעות מגע. האם אז הם יוכלו לזהות את הצורות הללו חזותית עם השגת ראייה? לימוד שאלה זו בבני אדם הוא מאתגר מבחינה אתית. עם זאת, ד"ר ורסאצ'ה והצוות שלה השתמשו באפרוחים, הבוקעים עם מערכות חישה מפותחות היטב.

"בניגוד לבני אדם ויונקים אחרים", מסביר ד"ר ורסצ'ה, מרצה בכיר בבית הספר למדעי הביולוגיה וההתנהגות, אפרוחים בוקעים עם מערכות חישה מפותחות. זה איפשר לנו לגדל אותם בחושך ולחשוף אותם לחפץ חלק או גבשושי במשך 24 השעות הראשונות לחייהם – החוויה הראשונה שלהם במישוש".

ממצאים ראויים לציון

למרבה הפלא, כאשר נחשפו לאור בפעם הראשונה, אפרוחים שנגעו באובייקט חלק התקרבו עדיפות לייצוג החזותי של אובייקט חלק, ולהיפך. זה מצביע על כך שאפרוחים יכולים מטבעם לקשר מגע עם ראייה, אפילו ללא כל ניסיון ויזואלי קודם.

"ממצא זה סותר תיאוריות מסורתיות", אומר ד"ר ורסאצ'ה. "זה מצביע על כך שהמוח שלנו מחווט מראש ליצור קשרים בין חושים שונים, עוד לפני שאי פעם השתמשנו בהם יחד."

פריצת דרך זו פותחת אפיקים חדשים ומלהיבים בהבנה כיצד המוח שלנו מעבד מידע על פני חושים שונים. זה יכול גם להוביל להבנה עמוקה יותר של האופן שבו החושים שלנו מתפתחים ומתקשרים עם העולם שסביבנו.