SciTechDaily

ניקולס

מגיפות קדומות: מדענים חושפים איום קטלני מתקופת האבן

מחקר מגלה שאוכלוסיות מתקופת האבן בסקנדינביה סבלו ולעיתים קרובות מתו ממחלות חיידקיות, כמו אלו שגורמות לדלקת קרום המוח והרעלת מזון, עקב חדרי מגורים קרובים וללא אנטיביוטיקה. שרידי תקופת האבן מ-Bergsgraven בלינקופינג. קרדיט: מוזיאון אוסטרגטלנד

הרעלת חיידקים באמצעות מזון ומים – אך גם באמצעות מגע כגון נשיקות – גרמה לסבל רב בתקופת האבן. מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שמחלות שהיום ניתן לטפל בהן באנטיביוטיקה היו אז קטלניות.

אנשים שחיים קרוב זה לזה ואין להם גישה לאנטיביוטיקה נשמעים כמו סיוט. ובכל זאת, כך בילינו חלק ניכר מההיסטוריה והפרהיסטוריה שלנו. מחקר בינלאומי חדש שתואם מהמרכז לפלאוגנטיקה בשטוקהולם חוקר חיידקים בתקופת האבן בסקנדינביה.

מתוארים סוגים שונים של חיידקים, גם מסוג החיידקים הצפויים לאדם בריא, אבל גם כמה שבטח גרמו לכאב ולבעיות: Neisseria meningitidis שמתפשטת במגע קרוב בין בני אדם – למשל בעת נשיקות, Yersinia entrecolitica שהיא לעתים קרובות נאספים ממזון ומים מזוהמים, ו-Salmonella enterica שהיא גורם שכיח להרעלת מזון של ימינו.

"במיוחד המקרה של סלמונלה אנטריקה מראה לנו כמה קשה זה יכול להיות. בקבורה של תרבות גרזן קרב, ברגסקראבן בלינקופינג, אנו מוצאים שני אנשים נגועים, ולמעשה ייתכן שאנו עדים לסיבת המוות שלהם", אומרת נורה ברגפלדט מהמחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת שטוקהולם, שעורכת את מחקריה על חיידקים. מחלות בחברות פרהיסטוריות.

"זה, ומחלות חיידקיות אחרות שמצאנו בקרב האנשים, מטופלים בקלות באנטיביוטיקה היום, אבל אז הם עלולים להיות קטלניים."

38 אנשים נבדקו לאיתור חיידקים

במחקר, 38 פרטים מהקשרי חקלאים וכן מהקשרים של ציידים-לקטים נבדקו לאיתור חיידקים. נחקר חומר מ-Hummerviksholmen בדרום נורבגיה (בן 9500 שנה) ועד Bergsgraven בלינקופינג, שוודיה (בן 4500 שנה). למיקרובים כגון חיידקים, וכמה וירוסים, החומר הגנטי שלהם מאורגן DNAבדיוק כפי שאנו בני האדם עושים.

זו הסיבה לכך שניתן למצוא DNA מיקרוביאלי כזה בשרידים של בני אדם נגועים. זהו סוג זה של DNA מיקרוביאלי המדענים השתמשו כדי להתחקות אחר מחלות חיידקיות בתקופת האבן הסקנדינבית. מעניין במיוחד המעבר מאורח חיים של ציד-ליקוט לחקלאות, שכן הוא עשוי לבוא לידי ביטוי במחלות החיידקיות.

"אנחנו יודעים מתי אנשים פנו לחקלאות בסקנדינביה אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך השינוי הזה באורח החיים השפיע על הבריאות הכללית", אומרת הלנה מלמסטרום בתוכנית האבולוציה האנושית, אוניברסיטת אופסלה. היא מיקדה חלק ניכר ממחקריה במעבר לאורח החיים בתקופת האבן.

"ככל שאנשים יצרו אינטראקציה יותר התרחשו יותר אפשרויות להדביק אחד את השני. אבל גם אם אנחנו נתקלים בחיידקים בעלי פוטנציאל להשפיע על חברות כמו Yersinia pestis, הזיהומים שהתפשטו דרך המזון הם הבולטים ביותר בכל אורחות החיים במחקר זה", אומר אנדרס גותרסטרום, שעומד בראש פרויקט המחקר שבו זה המחקר נערך. והוא רואה פוטנציאל בתחום המחקר: "זה מדהים עבורנו להיות מסוגלים להתחיל להסתכל על חלק של חברות פרה-היסטוריות שלא ניתן היה לחקור עד כה".

ניקולס