חתיכות שיניים של כבשים שנמצאו ב-Cueva de El Toro שנדגמו למחקר זה. קרדיט: אלחנדרו סיירה, UAB
עם שחר התקופה הנאוליתית, קהילות רועים בדרום חצי האי האיברי אימצו טקטיקות שונות של ניהול בעלי חיים, תוך שינוי שיטות הרבייה, האכלה והגירה כדי לעמוד בדרישות האקולוגיות והייצור שלהן.
זה מעיד על ידי מחקר בראשות Universitat Autònoma de Barcelona (UAB) ששחזר את שיטות ההאכלה של קהילות הרועים הראשונות שכבשו את קואבה דה אל טורו (אנטקרה, מלאגה) לפני 7,200 שנה, במטרה לחקור את אסטרטגיות ההאכלה שלהן. והגורמים הסוציו-אקונומיים שהיו יכולים להשפיע עליהם.
המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS ONEמעורבים חוקרים מהמחלקה לפרהיסטוריה של ה-UAB, כמו גם מאוניברסיטת לה לגונה (טנריף), Milà i Fontanals Institution of Humanities Research (קרן המטבע הבינלאומית-CSIC), אוניברסיטת קרדיף ומוזיאון הטבע של פריז.
הכלכלה החקלאית בחצי האי האיברי בתקופה הניאוליתית התפתחה מהר מאוד, בין 7,600 ל-7,400 שנים. עם זאת, מידע ספציפי על אסטרטגיות הרעייה של הקהילות הנאוליתיות הראשונות, במיוחד בדרום, מוגבל, בעיקר בשל הקושי לחקור את שיטות הניהול הללו באותו מקום ובפרק זמן ארכיאולוגי כה קצר.
סביבה טבעית של מערת אל טורו. קרדיט: דימאס מרטין-סוקס
המחקר הצליח לשחזר את שיטות ניהול בעלי החיים שלהם, כולל אלה של ניידות בגובה, באותו אתר וברזולוציית זמן מדויקת מאוד. באמצעות תיארוך פחמן רדיו ברזולוציה גבוהה של שמונה דגימות שיניים מ-Cueva de El Toro וניתוח איזוטופי פחמן וחמצן יציבים באמייל, הצליחו החוקרים לאשר שבעלי החיים נוהלו במערה במהלך תקופה של 240 בלבד. שנים, במהלך ההתפשטות הנאוליתית ברחבי חצי האי האיברי, ולבסס את דפוסי ההזנה שלהם.
גילויים והשלכות
התוצאות מראות כי קהילות הרועים יישמו דפוסי רבייה שונים – בסתיו, בחורף ובאביב – ובכך שלטו ברבייה של העדרים שלהם; הם האכילו את החיות בצמחים שונים לאורך המחזור השנתי, כשחלק מהחיות צרכו מִין אופייני לאזורים מלוחים בקיץ והיה להם לרעות בגבהים שונים ובאזורים הרריים. השונות הגדולה הזו מצביעה על כך שככל הנראה כל כבשה נצפתה בצורה שונה, וכי ניתן היה ליישם דפוסים שונים בתוך אותה עדר.
תגליות אלה מפקפקות בתפיסה הקודמת של הומוגניות בניהול בעלי חיים בתחילת התקופה הנאוליתית במערב הים התיכון ומחזקים את ההשערה של מורכבות האוכלוסיות הנאוליתיות הראשונות של דרום איבריה. "אסטרטגיות הרעייה השונות שמצאנו מתאימות למודל הכלכלי שהוצע עבור הקהילות הנאוליתיות של דרום איבריה, שנחשבו כקהילות רועים ניידות מאוד", אומר אלחנדרו סיירה, חוקר ב-UAB שתיאם את המחקר.
ניתן להסביר את השונות שזוהתה כתגובה אדפטיבית של החברות החקלאיות והחקלאיות הראשונות מסיבות מגוונות ולא קשורות, כגון גישה טובה יותר למשאבים, שינויים בתנאי האקלים או המאפיינים הסוציו-אקונומיים הדומיננטיים של כל מקום. במובן זה, למחקר שפורסם "ייתכן שיש השלכות רחבות יותר על הבנת יכולת ההסתגלות של הקהילות החקלאיות והחקלאיות הראשונות בתחילת התקופה הניאוליתית בחצי האי האיברי", אומרת מריה סאניה, חוקרת ב-UAB ומתאמת המחקר. .
