חוקרי ג'ונס הופקינס מגלים לגבי רמות העופרת במי ברז שיקגו

חוקרים העריכו נתונים מכ-40,000 משקי בית שהשתתפו ביוזמה מרצון של בדיקת מי ברז בעיר.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי מומחים מבית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג מצביע על כך שכ-68 אחוז מילדי שיקגו מתחת לגיל שש חיים במשקי בית עם מי ברז המכילים רמות עופרת שניתן לזהות.

לניתוח שלהם השתמשו החוקרים למידת מכונהטכניקת בינה מלאכותית, לאמוד רמות סבירות של עופרת במי ברז במשקי בית ברחבי שיקגו, בהתבסס על מערך נתונים קיים הכולל תוצאות מ-38,385 בדיקות מי ברז שנלקחו מ-2016 עד 2023. הבדיקות היו ממשקי בית שנרשמו בחינם. שירות בדיקות בניהול עצמי לחשיפה לעופרת.

הסף בו השתמשו החוקרים היה הרמה הנמוכה ביותר שניתן לזהות של עופרת בבדיקות המים, חלק למיליארד – בערך שווה ערך לחצי כפית מים בבריכת שחייה בגודל אולימפי. יותר משני שלישים – 69 אחוז – מהבדיקות עלו על רמה זו. מתוך כך, מודל למידת המכונה חזה מים מזוהמים בעופרת ב-75 אחוזים מהבלוקים בעיר המגורים, מכסה 68 אחוז מילדי שיקגו מתחת לגיל 6. רמת ה"פעולה" הנוכחית של הסוכנות להגנת הסביבה עבור עופרת במי שתייה – הנקודה שבה עירייה חייב לנקוט בצעדים נוספים – הוא 15 ppb. הניתוח מצא כי ל-9% מהבדיקות היו רמות עופרת מעל 15 ppb. הניתוח מצא גם אי-שוויון גזעי ברמות החשיפה ובשיעורי הבדיקות.

הממצאים פורסמו לאחרונה ב JAMA רפואת ילדים.

השכיחות של צינורות עופרת ואתגרים רגולטוריים

עופרת נחשבת לרעלן סביבתי רציני, במיוחד לילדים, ללא רמת חשיפה "בטוחה". נעשה שימוש בצינורות עופרת ולעתים קרובות נדרשו לפני שהם נאסרו בארה"ב בשנת 1986. ערים רבות עדיין משתמשות בצינורות מים עופרת שהותקנו לפני האיסור. לשיקגו יש יותר מכל עיר אחרת בארה"ב, על פי ההערכות 400,000 צינורות עופרת המספקים מים ל-2.7 מיליון איש. ברחבי ארה"ב, יותר מ-9.2 מיליון משקי בית מקבלים מים דרך צינורות עופרת וקווי שירות, על פי הסוכנות להגנת הסביבה.

ה-EPA הציע שערי ארה"ב יחליפו את כל קווי שירות המים העופרת תוך 10 שנים. על פי ההצעה, שיקגו תקבל 40 שנה לעמוד בדרישות, לאור העומס הלא פרופורציונלי שמציבה תשתית המים שלה.

תובנות מחקר והשלכות על בריאות הציבור

"היקף זיהום העופרת של מי ברז בשיקגו הוא מייאש – זה לא משהו שאנחנו צריכים לראות ב-2024", אומר מחבר המחקר בנג'מין הוין, דוקטור, עוזר פרופסור במחלקה לבריאות והנדסה סביבתית של בית הספר בלומברג.

לצורך המחקר שלהם, Huynh ועמיתיו יצאו לכמת את החשיפה שעומדת בפני ילדי שיקגו מתחת לשש.

החוקרים התחילו עם מערך נתונים זמין לציבור ממחלקת ניהול המים של שיקגו, שהכיל 38,385 תוצאות בדיקת מי ברז עבור עופרת שמשקי בית שהשתתפו בשיקגו לקחו מינואר 2016 עד ספטמבר 2023. התוצאות כיסו כ-36 אחוז מגורי המגורים בעיר.

לאחר מכן שילבו החוקרים את הנתונים הללו עם מפקד האוכלוסין של ארה"ב ונתונים רשמיים אחרים על נתונים דמוגרפיים של בלוק אחר בלוק והשתמשו בטכניקות למידת מכונה כדי לחקור – מהכיסוי החלקי של תוצאות בדיקת מי הברז – את הסיכון הסביר בלוק אחר בלוק של עופרת -מים מזוהמים.

הניתוח השתמש גם בנתוני סקר משק הבית שדיווחו על עצמם בעיר כדי להעריך ש-19% מהילדים החשופים – כ-129,000 ברחבי העיר – השתמשו במי ברז לא מסוננים לשתייה. באמצעות מודלים, החוקרים מעריכים שלילדים שנחשפו יש בערך פי שניים של עופרת בדמם מאשר לילדים לא חשופים.

הניתוח העלה שיש פערים גזעיים בחשיפה לעופרת בשיקגו. לדוגמה, עלייה של 10 נקודות אחוז באוכלוסיית ההיספנים הייתה קשורה לעלייה של 11.2 אחוז בסיכוי לזיהום עופרת. מהניתוח עולה גם שתושבי העיר ההיספנים היו בעלי הסיכוי הנמוך ביותר לשתות מי ברז לא מסוננים, כאשר 12 אחוז השיבו שכן. לעומת זאת, 32 אחוז מהתושבים הלבנים דיווחו על שימוש במי ברז לא מסוננים כמקור מי השתייה העיקרי שלהם.

באשר לשיעורי הבדיקות, אוכלוסיות שחורות והיספאניות היו בסבירות נמוכה יותר להיבדק לחשיפה לעופרת, מה שמצביע על פערים בהיקף החשיפה. עלייה של עשר נקודת אחוז באוכלוסיות שחורות והיספנים היו קשורות לירידה של 3 ו-6 אחוזים בהתאמה בסיכויים להיבדק לעופרת.

המחברים מציינים שלמחקר יש מספר מגבלות. הנתונים על בדיקות לידים היו אנונימיים ברמת הבלוק, כך שהחוקרים לא יכלו להשתמש בנתונים ספציפיים למשק בית. לחוקרים לא הייתה גישה לרשומות בריאות ילדים ברחבי העיר, ולכן נאלצו לדגמן את ההשפעות הבריאותיות של חשיפה לעופרת במקום לאמוד אותן ישירות מנתונים.