קיימת הסכמה רחבה כי הגלובליזציה חווה כעת שינוי משמעותי כפי שמשתקף בנרטיבים ההולכים ונעשים יותר ויותר של 'איטות' ו'דה-גלובליזציה'..הזינוק בצעדים פרוטקציוניסטיים, 'חזרה' של המדיניות התעשייתית, והמגבלות של מוסדות כמו ה-WTO מציירות תמונה שונה מהותית בהשוואה לאופטימיות של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. למרות שאנו יכולים לייחס את השינוי הזה לכמה גורמים, עלייתם של אירועים משבשים מבחינה גיאופוליטית בשנים האחרונות ללא ספק מדורגת גבוה ביניהם.
למעשה, מספר סקרים אחרונים מדגישים את החשיבות הגוברת של סיכון גיאופוליטי עבור חברות, משקיעים והכלכלה העולמית. על פי סקר של אוקספורד Economics, חברות רואות במתיחות גיאופוליטית את האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית, כאשר הרוב מכירים במתיחות אלו כסיכון משמעותי בשנים הבאות. מהדהד את הסנטימנט הוא סקר שנערך לאחרונה בקרב לקוחות גולדמן זאקס, שציין את הגיאופוליטי כדאגה מרכזית למשקיעים ב-2024.
כפי שהרגשות הללו מצביעים על כך, ברור שהסיכון הגיאופוליטי משפיע יותר ויותר על הכלכלה העולמית ומשפיע על מהלך הגלובליזציה. כאמור, הזינוק בשיבושים הגיאופוליטיים מוביל להחזרת הפרוטקציוניזם הסחר והמדיניות התעשייתית. עם זאת, חשוב להכיר בכך שלא כל אירוע גיאופוליטי או מגמה משפיעה על הגלובליזציה ועל מחזיקי העניין שלה באותו אופן. למעשה, ניתן לזהות ממדים שונים של גלובליזציה, כל אחד מופרע בצורה ייחודית על ידי אירועים גיאופוליטיים.
דוח DHL Global Connectedness Index עורך סקירה שנתית של מצב הגלובליזציה, תוך בחינת זרימות בין מדינות המחולקות לארבעה מרכיבים: סחר, הון, מידע ואנשים. ניתן לראות במרכיבים אלו מימדים שונים של גלובליזציה. זעזועים גיאופוליטיים משפיעים על כל הממדים הללו, אם כי חלקם אינם נמצאים באופן מסורתי בחזית הבדיקה הגיאופוליטית של חברות, משקיעים וגורמים כלכליים.
מתח ים סוף וזרימות מידע גלובליות
דוגמה ממחישה לכך היא חיתוך הכבלים התת-מימי האחרון בים סוף, מעשה שחלק מהצדדים מייחסים למורדים החות'ים בתימן. בעוד שהחות'ים הכחישו רשמית כל אחריות, אחד ממפעילי הכבלים שנפגעו אמר זאת סוכנות הידיעות AP שהמקטע המושפע נמצא בתחומי השיפוט הימיים של תימן בדרום ים סוף. יתר על כן, ממשלת תימן המוכרת רשמית הזהירה מפני חבלה פוטנציאלית של החות'ים בכבלים תת-ימיים בים האדום, לאחר שערוץ טלגרם המקושר לחותים פרסם מפה של הרשת התת-ימית.
בעוד ששיבושים בספנות, וכתוצאה מכך, במסחר, זוכים לרוב תשומת הלב של אנליסטים והעיתונות בנוגע לפעולות החות'ים בים האדום, לעיתים קרובות מתעלמים מהפרעות פוטנציאליות בזרימת המידע. הסיבה לכך היא שזרימות מידע מקושרות יותר עם התקפות סייבר, בדרך כלל בתחום אבטחת הסייבר.
באופן כללי, שיבושים בזרימה העולמית של הון וסחר מקבלים את רוב תשומת הלב כאשר בוחנים זעזועים גיאופוליטיים, במיוחד הנוגעים להשפעות הכלכליות הפוטנציאליות שלהם. דוגמה אחת היא התחרות הגוברת בין ארה"ב לסין, שהביאה לכך שחברות רבות מבקשות להעביר את נכסיהן לטריטוריות עם סיכון מופחת לשיבושים גיאופוליטיים. יתר על כן, ידוע גם כי זרמי הסחר מושפעים מסיכון גיאופוליטי, כפי שעצם השיבושים בים האדום עקב התקפות החות'ים על ספינות מסחריות הראו, בין היתר, מספר דוגמאות.
אף על פי כן, חיתוך הכבלים התת-ימי מוכיח שבעידן זה של תנודתיות גיאופוליטית גוברת, כל מימדי הגלובליזציה יכולים להיות מושפעים מהקונפליקטים הללו. בעוד שיבושים במסחר ובזרימת ההון יישארו ללא ספק נושאים דחופים עבור בעלי עניין כלכליים, היבטים מוערכים כמו זרימת מידע ראויים לבדיקה מעמיקה יותר. הכבלים התת-ימיים נותרו מכריעים בהקשר זה.
החשיבות של כבלים תת-ימיים
החשיבות העצומה שמייצגים כבלים תת-ימיים בכלכלה העולמית הרחבה יותר הודגשה על ידי אדמירל ג'יימס סטברודיס, קצין חיל הים האמריקני לשעבר, שהצהיר כי "לא לוויינים בשמיים, אלא צינורות על קרקעית האוקיינוס הם עמוד השדרה של העולם. כַּלְכָּלָה." ואכן, כבלים מספקים קיבולת גדולה יותר באופן משמעותי להעברת מידע, ובאופן חסכוני הרבה יותר. למעשה, 99% מתעבורת המידע הבינלאומית עוברת דרך הכבלים הללו. לפיכך, הבטחת הביטחון הפיזי שלהם נותרה מרכיב מרכזי ביציבות הכלכלית העולמית.
תקרית הים האדום הביאה לנזק לארבעה כבלים תת-ימיים, והשפיעה באופן משמעותי על 25% מתעבורת הנתונים שזורמת מאסיה לאירופה. הסיבה הלא ברורה לנזק מדגישה בעיה מהותית בתשתית תת-ימית בכל הנוגע להערכת סיכונים. למעלה מ-70% מהתקלות בכבלים נובעות מנזק מקרי, כגון רשתות דיג, עוגנים או עקיצות כרישים, מה שיוצר "אזור אפור" אידיאלי עבור תוקפים פוטנציאליים. קביעת האשמה במקרים כאלה היא מאתגרת ביותר, ומגבירה את הפגיעות של כבלים תת-ימיים לאיומים מכוונים או לא מכוונים.
מדינות נעשו מודעות יותר ויותר לסיכונים המשמעותיים הנשקפים מאיומים על כבלים ולשיבושים החמורים שהם עלולים לגרום לזרימת המידע, כפי שמעידה לאחרונה הקמת המרכז הימי של נאט"ו לאבטחת תשתית תת-ימית קריטית. עם זאת, נושא קריטי זה נוטה להתעלם בהערכות ובאסטרטגיה גיאופוליטית סיכונים ארגוניים, שכן הם מתמקדים בעיקר בשיבושים לממדים אחרים של הגלובליזציה.
הערכת הסיכונים הכרוכים בשיבושים בזרימת המידע היא דאגה דחופה לחברות רב לאומיות, משקיעים וכל מי שעוסק בפעילות כלכלית גלובלית. המתחים האחרונים בים סוף משמשים כהמחשה נוקבת המדגישה שאירועים גיאופוליטיים מחייבים את בעלי העניין לטפח הבנה מקיפה של האתגרים של היום ושל המחר.
פרננדו פראטס הוא מנהל תוכנית אמריקה הלטינית בלונדון פוליטיקה, המתמחה בפוליטיקה באמריקה הלטינית ובסיכון גיאופוליטי. עבודותיו הוצגו בחברות ייעוץ, צוותי חשיבה ואמצעי תקשורת בארה"ב, בריטניה, הודו וארגנטינה.
