חוקרים בפן סטייט זיהו ארבעה דפוסי שינה הקשורים לתוצאות בריאותיות ארוכות טווח, וגילו כי הרגלי שינה לקויים קשורים למצבים בריאותיים כרוניים. קרדיט: twoday.co.il.com
מחקר חושף ארבעה דפוסי שינה מרכזיים הקשורים לבריאות, המדגישים את החשיבות של התערבויות מותאמות לשיפור איכות השינה והפחתת סיכונים בריאותיים כרוניים.
הרגלי שינה גרועים קשורים מאוד למצבים בריאותיים כרוניים ארוכי טווח, על פי עשרות שנות מחקר. כדי להבין טוב יותר את הקשר הזה, צוות בראשות חוקרים מהמכללה לבריאות ופיתוח אנוש של פן סטייט זיהה ארבעה דפוסים ברורים המאפיינים את האופן שבו רוב האנשים ישנים. דפוסים אלה מנבאים גם לבריאות לטווח ארוך, אמרו החוקרים.
סומי לי, פרופסור חבר להתפתחות אנושית ומחקרי משפחה בפן סטייט, הובילה צוות בזיהוי דפוסי השינה הללו והמתאם שלהם לבריאות הכללית. תוצאותיהם פורסמו בכתב העת רפואה פסיכוסומטית.
באמצעות מדגם לאומי של מבוגרים ממחקר Midlife בארצות הברית, הצוות אסף נתונים על הרגלי השינה של כ-3,700 משתתפים ומצבי הבריאות הכרוניים שלהם בשתי נקודות זמן בהפרש של 10 שנים. הנתונים כללו הרגלי שינה שדווחו על עצמם, כולל סדירות ומשך השינה, שביעות רצון משינה נתפסת וערנות בשעות היום, כמו גם מספר וסוג המצבים הכרוניים.
חוקרים השתמשו בנתונים כדי לזהות ארבעה דפוסי שינה שונים.
- ישנים טובים, המאופיינים בהרגלי שינה אופטימליים בכל נקודות הנתונים.
- ישנים בסופי שבוע, המתאפיינים בשינה לא סדירה, במיוחד משך שינה ממוצע קצר, אך זמני שינה ארוכים יותר בסופי שבוע או בימי עבודה שאינם.
- ישנים מנדודי שינה, המאופיינים בבעיות שינה הקשורות לתסמיני נדודי שינה קליניים, לרבות משך שינה קצר, עייפות גבוהה בשעות היום וזמן ארוך להירדם.
- מנמנמים, המתאפיינים בשינה טובה בעיקר אך תנומות יום תכופות.
חוקרים מצאו שיותר ממחצית מהמשתתפים זוהו כישנים או תנומות נדודי שינה, שניהם דפוסי שינה לא אופטימליים. בנוסף, היותו ישן נדודי שינה לאורך תקופה של 10 שנים היה קשור בסבירות גבוהה משמעותית למצבי בריאות כרוניים, כולל מחלת לב וכלי דםסוכרת ודיכאון.
התוצאות גם הראו שאנשים לא היו סבירים לשנות את דפוס השינה שלהם במהלך 10 השנים. זה היה נכון במיוחד עבור ישנים ונדודי שינה. מחקר MIDUS אולי לא מייצג את כל האוכלוסייה, אמרו החוקרים, מכיוון שהוא כולל בעיקר מבוגרים בריאים, אבל – למרות זאת – רוב המשתתפים הראו דפוסי שינה לא אופטימליים של נדודי שינה או תנומות.
"תוצאות אלו עשויות להצביע על כך שקשה מאוד לשנות את הרגלי השינה שלנו מכיוון שבריאות השינה מוטבעת באורח החיים הכללי שלנו. זה עשוי גם להצביע על כך שאנשים עדיין לא יודעים על חשיבות השינה שלהם ועל התנהגויות בריאות השינה", אמר לי. "אנחנו צריכים לעשות יותר מאמצים כדי לחנך את הציבור לבריאות שינה טובה. ישנן התנהגויות של היגיינת שינה שאנשים יכולים לעשות כדי לשפר את השינה שלהם, כמו אי שימוש בטלפונים סלולריים במיטה, פעילות גופנית סדירה והימנעות מקפאין בשעות אחר הצהריים המאוחרות".
בעוד שלכאורה דפוסי השינה לא היו קשורים לגיל, חוקרים גילו שמבוגרים מבוגרים ופנסיונרים נוטים יותר לנמנם. הם גם מצאו שאלו עם השכלה נמוכה יותר ואלה המתמודדים עם אבטלה היו בסבירות גבוהה יותר להיות נדודי שינה.
לדברי לי, העובדה ששלב החיים ותנאים כלכליים יכולים להשפיע על דפוסי שינה ארוכי שנים מעידה על כך שלהשפעות חברתיות ושכונתיות – כולל גורמי לחץ כלכליים וגישה למשאבי בריאות – עשויות להיות השפעות משמעותיות על בריאות הפרט, ובמקרה זה, הרגלי שינה.
כל הממצאים הללו מצביעים על הצורך בתוכניות והתערבויות לקידום הרגלי שינה ושינה בריאים, אמרו החוקרים. הזיהוי של דפוסי שינה ברורים מצביע גם על כך שתוכניות מניעה אלו לא צריכות להיות חד-משמעיות וניתן למקד אותן בהתבסס על מגוון גורמים, כולל הסיכון למצבים כרוניים ופגיעות חברתית-כלכלית.
"שינה היא התנהגות יומיומית", אמר לי. "גם שינה ניתנת לשינוי, אז אם נוכל לשפר את השינה כמעט כל יום, אילו תוצאות נוכל לראות לאחר מספר חודשים, או אפילו מספר שנים? הרגלי שינה טובים יותר יכולים לעשות הבדלים משמעותיים רבים, משיפור מערכות יחסים חברתיות וביצועים בעבודה ועד לקידום התנהגויות בריאות ארוכות טווח והזדקנות בריאה".
חוקרים אחרים מפן סטייט בצוות כללו את Orfeu Buxton, פרופסור לבריאות ביו-התנהגותית ומנהל שותף של המכון למדע קליני ותרגולי, ודיוויד אלמיידה, פרופסור להתפתחות אנושית ומחקרי משפחה. משתפי פעולה נוספים כללו את קלייר אי סמית', עוזרת פרופסור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת דרום פלורידה; מרדית' וואלאס, פרופסור חבר לפסיכיאטריה וביוסטטיסטיקה, אוניברסיטת פיטסבורג; סנג'אי ר. פאטל, פרופסור לרפואה ואפידמיולוגיה, אוניברסיטת פיטסבורג; ורוס אנדל, פרופסור במכללת אדסון לסיעוד ובריאות חדשנות, אוניברסיטת אריזונה סטייט.
ה המכונים הלאומיים לבריאותהמכון הלאומי להזדקנות מימן את המחקר הזה.
