המזרח התיכון הוא אזור בעל חשיבות אסטרטגית עבור האיחוד האירופי בשל קרבתו הגיאוגרפית והקשרים ההיסטוריים, הכלכליים והפוליטיים שלו. עם זאת, האזור הוא גם מקור לחוסר יציבות ולקונפליקט, המהווים איומים חמורים על הביטחון והאינטרסים של המדינות החברות באיחוד האירופי. ההסלמה האחרונה של המלחמה בין ישראל לחמאס, האלימות המתמשכת בגדה המערבית הכבושה והעימותים בין ישראל לחיזבאללה בגבול לבנון הוסיפו למורכבות ולדחיפות של המצב. כיצד יכול האיחוד האירופי למלא תפקיד פעיל ואפקטיבי במזרח התיכון, על ידי אימוץ אסטרטגיה גלובלית חדשה ושינוי הגישה המדינית והביטחונית שלו? מהם הכלים, האתגרים וההזדמנויות שיש לאיחוד האירופי באזור?
מדיניות האיחוד האירופי במזרח התיכון
האיחוד האירופי נוקט בשתי אסטרטגיות עיקריות כלפי אזור המזרח התיכון בשני העשורים האחרונים: מדיניות השכנות האירופית (ENP) והשותפות האירופית-ים תיכונית (EMP). אסטרטגיות אלו נועדו למנוע התפשטות משברים ביטחוניים במדינות השכנות לאיחוד על ידי קידום נורמות אירופיות, כגון דמוקרטיה ליברלית, זכויות אדם ושלטון החוק. עם זאת, אסטרטגיות אלו הוכחו כלא יעילות ואינן מספקות בהתמודדות עם התפתחויות המשתנות במהירות ודינמיות באזור. ה-ENP וה-EMP לא הצליחו לטפל בגורמים השורשיים לבעיות ולסכסוכים באזור, כגון היעדר רפורמות פוליטיות וכלכליות, דחיקה ודיכוי של אנשים לשוליים, התערבות של גורמים חיצוניים והנושא הבלתי פתור של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. אירועים אזוריים אחרונים, כמו האביב הערבי והופעתם של מבני כוח חדשים ושחקנים טרנס-לאומיים, הראו את המגבלות וחוסר היעילות של אסטרטגיות אלה. הם גם הדגישו את הצורך של האיחוד האירופי לבדוק ולהגדיר מחדש את תפקידו במערכת הבינלאומית, במיוחד באזור המזרח התיכון.
האיחוד האירופי הכיר בצורך זה במסמך האסטרטגיה הגלובלי שלו משנת 2016, שבו הוא קבע כי ביטחון הפנים והחוץ קשורים זה בזה וכי האתגרים והאיומים הנוכחיים, כגון טרור ואלימות, במזרח התיכון ובאזור צפון אפריקה הם הזדמנות משותפת עבור מדינות האיחוד האירופי לבנות אירופה חזקה יותר המבוססת על אינטרסים ועקרונות. האיחוד האירופי גם הכריז על כוונתו לשפר את מדיניות הביטחון וההגנה שלו על ידי פיתוח יכולות צבאיות נוספות והגברת שיתוף הפעולה שלו עם נאט"ו ושותפים אחרים. לבסוף, בריסל הביעה את מחויבותה לתמוך במעברים הפוליטיים והכלכליים באזור על ידי מתן יותר סיוע פיננסי וטכני, טיפוח דיאלוג ושיתוף פעולה וקידום אינטגרציה ויציבות אזורית.
אתגרי האיחוד האירופי במזרח התיכון
עם זאת, האיחוד האירופי עומד בפני שלושה חסמים למלא תפקיד פעיל ויעיל במזרח התיכון. ראשית, חסרה גישה קוהרנטית ומקיפה כלפי האזור ברמת האיחוד. זה נובע מהאינטרסים וההשקפות השונות של מדינות אירופה הגדולות, המקשות על הגעה למדיניות משותפת בהתמודדות עם הנושאים והשחקנים המורכבים והמגוונים באזור. בעיה זו הובילה למדיניות עצמאית של מדינות אירופיות גדולות וחזקות, כמו צרפת וגרמניה, אשר רודפות אחר אינטראקציות דו-צדדיות עם שחקנים אזוריים כדי להשיג השפעה ומיקום גיאו-אסטרטגי. גורם נוסף שמגביל את תפקידו של האיחוד האירופי הוא המשבר הכלכלי, שהפחית את היכולת הפיננסית של האיחוד לנהל ולהגיב לצרכים של אזור מוכה משבר זה. החולשה המבנית של האיחוד האירופי, היעדר מנגנון שיפוטי לאכיפת החלטותיו והחלטותיו ומנופי מדיניות החוץ הבלתי מספקים שלו הם גורמים נוספים הפוגעים ביכולת קבלת ההחלטות של האיחוד.
שנית, למזרח התיכון יש מבנים פוליטיים מגוונים ומורכבים, בעיות, משברים ושחקנים. הממשלות באזור אינן מבוססות בעיקר על הרצון והקול של העם, אלא על צורות שונות של סמכותיות, כיתתיות, לאומיות ושבטיות. האזור מתמודד גם עם סוגים שונים של משברים, כמו מלחמות אזרחים, סכסוכים אתניים, אסונות הומניטריים, טרור וקיצוניות. השחקנים באזור הם לא רק מדינות אלא גם שחקנים לא מדינתיים, כמו מיליציות, קבוצות מורדים, תנועות דתיות ומעצמות אזוריות. גורמים אלו מקשים על האיחוד לאמץ מדיניות קבועה וספציפית לאזור, שכן עליו לטפל בכל מקרה בנפרד ובאופן עצמאי.
לבסוף, סוגיות טרנס-אטלנטיות הפריעו גם לתפקידו הפעיל והיעיל של האיחוד האירופי במזרח התיכון, שכן ארה"ב וישראל התנגדו לעתים קרובות לתפקיד העצמאי של האיחוד האירופי, ובמקום זאת העדיפו שהאיחוד האירופי ישחק תפקיד משלים במסגרת מדיניותן. לארצות הברית ולישראל יש אינטרסים ונקודות מבט שונות מהאיחוד האירופי בנושאים שונים באזור, כמו תוכנית הגרעין האיראנית, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המשבר בסוריה ותפקידן של המעצמות האזוריות.
הזדמנויות האיחוד האירופי במזרח התיכון
למרות האתגרים הללו, לאיחוד האירופי יש גם כמה הזדמנויות למלא תפקיד חיובי ובונה במזרח התיכון, על ידי שימוש בכוחו הרך ובכלים הדיפלומטיים, כמו גם בסיוע הכלכלי וההומניטרי שלו. האיחוד האירופי יכול למנף את המוניטין והאמינות שלו כמתווך ניטרלי וישר, כמו גם את הניסיון והמומחיות שלו ביישוב סכסוכים ובניית שלום, כדי לתווך ולהקל על דיאלוג ושיתוף פעולה בין הצדדים המתנגשים באזור. האיחוד האירופי יכול גם לתמוך ברפורמות ובמעברים הפוליטיים והכלכליים באזור על ידי מתן יותר תמריצים והתניות, כמו גם יותר גמישות ובידול, למדינות שמוכנות ומסוגלות ליישם את הנורמות והערכים האירופיים. האיחוד האירופי יכול גם לקדם אינטגרציה ויציבות אזורית על ידי תמיכה בארגונים וביוזמות האזוריות הקיימות, כגון הליגה הערבית ויוזמת השלום הערבית, ועל ידי יצירת פלטפורמות ומנגנונים חדשים לדיאלוג ושיתוף פעולה, כגון האיחוד לים התיכון והאיחוד האירופי. 5+5 דיאלוג.
האיחוד האירופי יכול גם לשתף פעולה ולתאם עם גורמים בינלאומיים ואזוריים אחרים, כמו ארצות הברית, רוסיה, סין, טורקיה ואיראן, כדי להתמודד עם האתגרים והאיומים המשותפים באזור, כגון הפצת נשק להשמדה המונית, טרור עולמי, שינויי אקלים והגירה. לבסוף, האיחוד האירופי יכול להשתמש ביחסי הסחר והאנרגיה שלו עם האזור, כמו גם בפיתוח ובסיוע ההומניטרי שלו, כדי לטפח פיתוח כלכלי וחברתי, להפחית את העוני ואי השוויון ולשפר את תנאי החיים וזכויות האדם של האנשים באזור. .
