זה עושה את זה בשביל ניקי היילי. שגריר האו"ם לשעבר – והמתמודד הסופי של הרפובליקה הדמוקרטית שלו דונאלד טראמפ– סיימה רשמית את הקמפיין שלה לאחר תבוסה מכרעת ביום סופר שלישי, וסללה את הדרך לנשיא לשעבר לתבוע את מועמדותו הרפובליקנית השלישית ברציפות. "אמרתי שאני רוצה שהאמריקאים ישמעו את קולם", אמרה היילי ביום רביעי. "עשיתי את זה."
"אני לא מתחרטת", הוסיפה.
היילי, שנעשתה תוקפנית יותר בביקורת שלה על הבוס הוותיק שלה ככל שהקמפיין שלה נמשך, לא תמכה בטראמפ בדבריה ממטה הקמפיין שלה. אבל היא השאירה את הדלת פתוחה לשם כך, וקראה לו "לזכות" לתמיכתם של אלה שתמכו בה בפריימריז. "אני מברכת אותו ומאחלת לו בהצלחה", אמרה. "אני מאחל לכל מי שיהיה נשיא אמריקה."
ההצעה שלה הייתה ירייה ארוכה מלכתחילה, בהתחשב באחיזת החנק של טראמפ על הרפובליקה הדמוקרטית – ועל הוועדה הלאומית הרפובליקנית, שהייתה כל כך נערצת כלפי הנשיא לשעבר במהלך מסע הבחירות שלו, אבל הכריזה עליו כמועמד "האמיתי" כבר בינואר. ובכל זאת, היילי יצאה משדה צפוף פעם על ידי הופעה חלקה בוויכוחים – שטראמפ דילג על כולם – ועל ידי הצגת עצמה כאלטרנטיבה מתונה יותר לשרתים של MAGA כמו Vivek Ramaswamy ו רון דסנטיסשכל אחד מהם כבר השליך את תמיכתו מאחורי האיש שניצח אותם.
בסופו של דבר, ה"מתינות" הזו הייתה בעיקרה רק כיסוי חלונות – שיקוף של כמה רחוק ימינה נע מרכז הרפובליקה הדמוקרטית תחת טראמפ. היילי בילתה את רוב האגרופים העיקריים במועמד המוביל, וכשהיא סוף סוף התחילה לרדוף אחריו ביתר אגרסיביות – אחרי הקוקוס באיווה, כשדסאנטיס נשר – זה היה מעט מדי, מאוחר מדי. היא הצליחה מספיק בניו המפשייר ובתחרויות הבאות כדי לחשוף כמה מחולשותיו הפוטנציאליות של טראמפ בבחירות הכלליות, אבל מעולם לא יצרה את המומנטום הדרוש כדי לתת לעצמה סיכוי רציני במועמדות. ולמרות שהיא אספה כמה צירים בזבל, עם זכיות בוושינגטון הבירה בשבוע שעבר ובוורמונט ביום שלישי, הקמפיין שלה למעשה הסתיים מאז הניצחון המהדהד של טראמפ בחודש שעבר בדרום קרוליינה, שם כיהנה כמושלת.
שאלה משמעותית העומדת כעת על הבחירות הכלליות היא לאן ילכו מצביעי היילי – שנראה כי הם בעלי מספר גדול בהרבה בתוך הרפובליקה הדמוקרטית, אך הם גוש משמעותי מספיק כדי להניב את התוצאות בנובמבר.
היילי הייתה התקווה האחרונה הטובה ביותר של הרפובליקנים שהתנגדו למועמדות נוספת של טראמפ – במיוחד לאור שני ההדחות שלו וארבעה כתבי אישום פליליים. "כאוס עוקב אחריו", כפי שאמר לי תומך של היילי באיווה בינואר, רגע לפני הוועידה. סקרים מסוימים מצביעים על נתח נכבד מהבסיס שלה ולכן מתנגדת לחזרה לכאוס הזה שהם יצביעו במקום לנשיא ג'ו ביידן, שרק קיבל את המועמדות הדמוקרטית ביום שלישי בערב. אם זה יקרה, זה יכול לעזור לחזק את הקואליציה של הנשיא, שסבלה בארבע השנים האחרונות מחלוקות וחששות לגבי גילו (ויכול להיבחן בסתיו הקרוב לא רק על ידי טראמפ, אלא על ידי מועמדים של צד שלישי).
אז שוב, אם חלק ממצביעיה יחזיקו את אפם לבידן, ברור שחלקם גם יעשו את אותו הדבר עבור טראמפ – במיוחד אם היילי, שהזהירה בזיכיון שלה ביום רביעי שהמדינה בדרך ל" סוציאליזם", בסופו של דבר משאיל את איפרימאציה ליריבה הוותיק. האם היא? זה לא יהיה קל. אפילו כשהוא בירך את תומכיה של היילי "להצטרף לתנועה הגדולה ביותר בתולדות האומה שלנו" בפוסט במדיה החברתית ביום רביעי, טראמפ לא יכול היה שלא להתפאר בכך ש"התפרע" בה בלילה הקודם. היילי, מצידה, הציעה שהיא לא מחויבת עוד להתחייבותה הקודמת ל-RNC לתמוך במועמד בסופו של דבר, ואמרה ביום רביעי שלמרות שהיא תמיד תומכת במועמד הרפובליקה הדמוקרטית, היא לא "תעקוב אחרי ההמון". הנשיא לשעבר, ציינה, יצטרך לזכות בה: "עכשיו זה הזמן שלו לבחור".
אבל, למעשה, הגיע הזמן של אמריקה לבחור. עם יציאתה פונה האומה לבחירות כלליות שמעמידות את הדמוקרטיה מול אדם שישמח להרוס אותה בשמחה – שניסה לעשות זאת רק לפני שלוש שנים. טראמפ כבר הוכיח מי הוא ותמיד יהיה. השאלה היא, כפי שניסח זאת ביידן עצמו לקראת יום השנה לפיגוע ב-6 בינואר, מי אנחנו? "אני יודע שיש הרבה שאנחנו לא נסכים עליהם", אמר הנשיא ביום רביעי, ואמר לתומכי היילי שיש "מקום עבורם בקמפיין שלי". "אבל בנושאי היסוד… אני מקווה ומאמין שנוכל למצוא בסיס משותף."
