גל הפגנות הסטודנטים האחרון בבנגלדש מסמן את אחד האתגרים הקשים ביותר לממשל ראש הממשלה שייח חסינה מזה שנים. מה שהחל כתנועה בראשות סטודנטים נגד שיטת מכסות עבודה שנויה במחלוקת, גלש לתסיסה נרחבת, המאופיינת בעימותים אלימים בין מפגינים לכוחות הביטחון. האלימות הביאה לנפגעים משמעותיים, כאשר דיווחים רשמיים קובעים כי למעלה מ-150 בני אדם נהרגו, ועוד כמה אלפי אחרים נעצרו. התגובה הכבדה של הממשלה, הכוללת מעצר של מנהיגי המחאה, הטלת עוצר, פריסת צבא והשבתת אינטרנט ארצית, נועדה לצמצם את התקשורת ולשלוט בזרימת המידע בין המפגינים.
התגובות הבינלאומיות להפגנות היו מגוונות, כאשר כמה ממשלות פרסמו אזהרות מסע לבנגלדש בימים האחרונים, ואחרות התאפקו. ההפגנות עוררו גם הפגנות סולידריות בקרב הפזורה של בנגלדש באוסטרליה, בריטניה וארצות הברית, המשקפות את הדאגה העולמית מהטיפול של ממשלת חסינה במשבר.
מקורות משבר ואבולוציה
שורשיו של התסיסה הנוכחית בשיטת מכסות עבודה שנויה במחלוקת, ששמרה אחוז ניכר מהמשרות הממשלתיות לצאצאי לוחמי החופש מוקטי בהיני שהשתתפו במלחמת העצמאות של המדינה ב-1971. שיטת המכסות הזו, שהוקמה בתחילה כדי להוקיר את אלה שנלחמו למען שחרור האומה, היוותה זמן רב מקור למחלוקת, במיוחד מכיוון שהאמינו שהיא מועילה באופן לא פרופורציונלי לאליטות הפוליטיות, העסקיות והצבאיות הנוכחיות של המדינה ולקרוביהן. ההחזרה האחרונה של המכסות הללו, לאחר ביטולן לזמן קצר, הציתה מחדש אי שביעות רצון רחבה בקרב סטודנטים ומחפשי עבודה צעירים, הרואים במערכת מיושנת ובלתי הוגנת. נראה כי פסיקת בית המשפט העליון מ-23 ביולי הרגיעה חלק מהמפגינים, שכן המכסות הוחזרו מ-30% לצאצאי לוחמי החירות ל-5% בלבד, אך ההתפתחויות הבאות מצביעות על התרחבות תנועה שמחפשת כעת לטפל בסתירות ארוכות שנים אחרות החברה הבנגלדשית.
