מדעני מוח מוצאים מפתח ללקות שפה עמוק במוח

מחקר חושף חריגות מוחיות בילדים עם ליקויי שפה התפתחותיים, מה שמציע מסלולים חדשים לאבחון וטיפול המבוססים על תפקודי מוח הקשורים לתנועה.

ניתוח קפדני של מחקרים רבים מסיק שחלק מהמוח הקשור באופן מסורתי לתנועה אינו תקין בילדים עם ליקויי שפה התפתחותיים, על פי מדעני מוח במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. לגילוי יש פוטנציאל לשפר הן את האבחון והן את הטיפול בקשיי השפה.

גילוי הפרעות מוחיות בהפרעות שפה

החוקרים חקרו חריגות מוחיות בהפרעת שפה התפתחותית. מצב זה, המשפיע על התפתחותם של היבטים שונים של השפה, שכיח בערך כמו הפרעת קשב וריכוז (הפרעת קשב וריכוז) ודיסלקציה, ושכיחות יותר מאוטיזם. המדענים גילו שחריגות התרחשו במיוחד בניאוסטריאטום הקדמי בתוך הגרעינים הבסיסיים, מבנה שנמצא עמוק במוח. הם תיארו את הממצאים שלהם ב-15 במרץ בכתב העת טבע התנהגות אנושית.

כדי להבין טוב יותר מדוע מתרחשות ליקויי השפה, החוקרים ניתחו את התוצאות של 22 מאמרים שבדקו מבני מוח אצל אנשים עם ההפרעה, ולאחר מכן השתמשו בשיטה חישובית חדשה כדי לזהות דפוסים נפוצים של חריגות במחקרים. הם קבעו שהניאוסטריאטום הקדמי לא תקין ב-100% מהמחקרים שבדקו את המבנה, עם פחות מומים בכל שאר חלקי המוח.

השלכות פוטנציאליות ומחקר עתידי

"אנו מקווים שעל ידי זיהוי הבסיסים העצביים של קשיי שפה התפתחותיים נוכל לעזור להגביר את המודעות להפרעה מרכזית, אך גם לא מזוהה", אומר המחבר הראשי של המחקר מייקל ט. אולמן, PhD, פרופסור למדעי המוח ומנהל המוח ומעבדת שפה במרכז הרפואי של אוניברסיטת ג'ורג'טאון. "עם זאת, אנו מזהירים כי יש צורך במחקר נוסף כדי להבין בדיוק כיצד הניאוסטריאטום הקדמי עלול להוביל לקשיי השפה."

אולמן אומר שהממצאים מדגישים את התועלת הפוטנציאלית של תרופות שידועות כמשפרות ליקויים בתנועה עקב תפקוד לקוי של הגרעינים הבסיסיים, כמו אלו הפועלות על קולטני דופמין. גם התערבויות המעודדות פיצוי על ידי מבני מוח שלמים עשויות להיות שימושיות. בנוסף, הפרעות בגרעיני הבסיס עשויות לשמש כסמנים ביולוגיים מוקדמים של סבירות מוגברת לבעיות שפה התפתחותיות. סימני אזהרה מוקדמים כאלה יכולים לעורר הליכי אבחון נוספים, שעלולים להוביל לטיפול מוקדם.

"המשך מאמצי המחקר כדי להבין יותר את הנוירוביולוגיה של הפרעת שפה התפתחותית, במיוחד את תפקידם של הגרעינים הבסיסיים, יכול לעזור לילדים הרבים המושפעים מבעיות אלו", מסכם אולמן.

בנוסף לאולמן, מחברים נוספים בג'ורג'טאון כוללים את מריאל פולמן, ג'ארט לאבלט, שיונג ג'יאנג ופיטר טורקלטאוב. ג'יליאן קלארק הייתה באוניברסיטת דיקין, מלבורן, אוסטרליה. אליזבת פיירפונט נמצאת במרכז הרפואי של אוניברסיטת מינסוטה, מיניאפוליס.

עבודה זו נתמכה על ידי מענקי NIH R01 HD049347 ו-R21 HD 087088; NSF מעניקה BCS 1439290 ו- BCS 1940980; ומימון מקרן Mabel H. Flory Trust.