ירידה מהפכנית במשקל: מחקר ההשמנה הגדול ביותר אי פעם מציג את ההבטחה של סמגלוטייד

שני מחקרים חשובים הנובעים מהניסוי הקליני הגדול והממושך ביותר של השפעת הסמגלוטייד על המשקל בלמעלה מ-17,000 מבוגרים שאינם חולי סוכרת עם עודף משקל והשמנה מגלים כי המשתתפים איבדו בממוצע 10% ממשקל גופם ויותר מ-7 סנטימטרים מקו המותניים. מעל ארבע שנים.

ירידה משמעותית קלינית במשקל הושגה על ידי גברים ונשים מכל הגזעים, הגילאים ומידות הגוף, בכל האזורים, עם שיעור נמוך יותר של תופעות לוואי חמורות בהשוואה לפלסבו.

יותר ממחצית מהמבוגרים שנטלו Semaglutide ירדו לפחות בקטגוריית BMI אחת לאחר שנתיים בהשוואה ל-16% שקיבלו פלצבו, ו-12% הגיעו ל-BMI בריא (25 ק"ג/מ"ר או פחות) בהשוואה ל-1% בקבוצת הפלצבו.

חשוב לציין, הממצאים גם מצביעים על כך שסמגלוטיד מספק יתרונות קרדיווסקולריים ללא קשר למשקל ההתחלתי ולכמות הירידה במשקל – דבר המצביע על כך שאפילו חולים עם השמנת יתר קלה או אלו שאינם יורדים במשקל צפויים להשיג יתרון מסוים.

שני מחקרים חשובים הוצגו בקונגרס האירופי בנושא השמנת יתר (ECO) השנה בוונציה, איטליה, בהתבסס על ניסוי ה-Semaglutide ו-Cardiovascular Outcomes המפורסם (SELECT) מאותה קבוצת מחברים בינלאומית. המחקר החדש הראשון, בראשות פרופסור דונה ריאן ממרכז המחקר הביו-רפואי פנינגטון, ניו אורלינס, ארה"ב, ומתפרסם במקביל ב- רפואת טבע, בוחן את השפעות המשקל ארוכות הטווח של semaglutide. המחקר השני בראשות פרופסור ג'ון דינפילד מאוניברסיטת קולג' בלונדון, בריטניה, חוקר האם היתרונות הקרדיווסקולריים קשורים למשקל ההתחלתי או לכמות הירידה במשקל.

Semaglutide היא תרופה GLP-1 המיועדת בעיקר למבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אך מאושרת גם לירידה במשקל אצל אנשים הסובלים מהשמנה או עודף משקל שיש להם לפחות בעיה בריאותית אחת נוספת. סוג זה של תרופות מדמה את הפונקציות של הורמוני האינקרטין הטבעיים של הגוף, המסייעים להורדת רמות הסוכר בדם לאחר ארוחה. התאמת רמות ההורמונים הללו יכולה גם לגרום לאנשים להרגיש מלאים, ובכך מסייעת בהורדת צריכת הקלוריות היומית שלהם.

בשנת 2023, מחקר SELECT דיווח כי מבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר אך לא סוכרת הנוטלים סמגלוטייד במשך יותר מ-3 שנים היו בסיכון נמוך ב-20% להתקף לב, שבץ או מוות עקב מחלת לב וכלי דםואיבדו בממוצע 9.4% ממשקל גופם.

בין אוקטובר 2018 ליוני 2023, 17,604 מבוגרים (בני 45 ומעלה; 72% גברים) מ-804 אתרים ב-41 מדינות עם עודף משקל או השמנת יתר (BMI של 27 ק"ג/מ"ר ומעלה) נרשמו וטופלו ב-Semaglutide (2.4mg או) פלצבו למשך 40 חודשים בממוצע. הם חוו בעבר התקף לב, שבץ ו/או סבלו ממחלת עורקים היקפיים, אך לא סבלו מסוכרת מסוג 1 או סוג 2 כשהצטרפו למחקר.

החוקרים בדקו סמנים של השמנת יתר הכוללים הרכב גוף ופיזור שומן (היקף מותניים ויחס היקף מותניים לגובה (WHtR)), ולא רק BMI בלבד, כדי לעזור להבהיר את ההשפעה של semaglutide על שומן בטני מרכזי שהוכחה. לגרום לסיכון קרדיווסקולרי גדול יותר מהשמנה כללית.

הרזיה משמעותית מבחינה קלינית בכל המינים, הגזעים, גדלי הגוף והאזורים

המחקר החדש הראשון מראה שטיפול פעם שבועי בסמגלוטיד יכול לייצר ירידה משמעותית ומתמשכת במשקל ולהקטין את גודל המותניים למשך 4 שנים לפחות במבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר שאינם סובלים מסוכרת, עם שיעור נמוך יותר של תופעות לוואי חמורות בהשוואה עם פלצבו.

חשוב לציין, גברים ונשים מכל הגזעים, הגילאים וגדלי הגוף, בכל האזורים הגיאוגרפיים הצליחו להשיג ירידה מתמשכת, בעלת משמעות קלינית.

"הניתוח ארוך הטווח שלנו של semaglutide קובע כי ירידה במשקל רלוונטית קלינית יכולה להישמר עד 4 שנים באוכלוסייה מגוונת גיאוגרפית וגזעית של מבוגרים עם עודף משקל והשמנת יתר אך לא סוכרת", אומר פרופסור ריאן. "דרגה זו של ירידה במשקל באוכלוסייה כה גדולה ומגוונת מעידה על כך שניתן להשפיע על נטל בריאות הציבור של מחלות מרובות הקשורות להשמנה. בעוד שהניסוי שלנו התמקד באירועים קרדיווסקולריים, מחלות כרוניות רבות אחרות כולל מספר סוגים של סרטן, דלקת מפרקים ניוונית וחרדה ודיכאון יועילו מניהול משקל יעיל".

בקבוצת ה-Semaglutide, הירידה במשקל נמשכה עד שבוע 65 ונמשכה במשך 4 שנים, כאשר המשתתפים ירדו בממוצע 10.2% ממשקל גופם ו-7.7 ס"מ מקו המותניים, בהשוואה ל-1.5% ו-1.3 ס"מ בהתאמה בקבוצת הפלצבו.

באופן דומה, בקבוצת ה-Semaglutide, ה-WHtR הממוצע ירד ב-6.9% לעומת 1% בקבוצת הפלצבו.

שיפורים אלו נראו בשני המינים ובכל קטגוריות הגזע והגיל, ללא קשר למצב התחלתי של סוכר בדם (גליקמי) או שומן גוף לא בריא מבחינה מטבולית. עם זאת, נשים שנטלו סמגלוטייד נטו לרדת יותר במשקל בממוצע מגברים, ומטופלים אסייתיים ירדו פחות במשקל בממוצע מאשר גזעים אחרים.

מעניין שאחרי שנתיים יותר ממחצית (52%) מהמשתתפים שטופלו בסמגלוטיד עברו לקטגוריית BMI נמוכה יותר בהשוואה ל-16% מאלה שקיבלו פלצבו. לדוגמה, שיעור המשתתפים עם השמנת יתר (BMI 30 ק"ג/מ"ר ומעלה) ירד מ-71% ל-43% בקבוצת הסמגלוטיידים ומ-72% ל-68% בקבוצת הפלצבו. יתרה מכך, 12% מהמבוגרים בקבוצת הסמגלוטיידים השיגו משקל תקין (BMI 25 ק"ג/מ"ר או פחות) בהשוואה ל-1.2% בקבוצת הפלצבו

עבור כל קטגוריית BMI (<30, ≤30-<35, ≤35-<40 ו-≥40 ק"ג/מ"ר) היו שיעורים נמוכים יותר (אירועים לכל 100 שנות צפייה) של SAEs עם semaglutide (43.23, 43.54, 51.0, 47.06) מאשר עם פלצבו (50.48, 49.66, 52.73, 60.85) בהתאמה.

לא היו בעיות בטיחות בלתי צפויות עם semaglutide בניסוי SELECT. שיעור המשתתפים עם תופעות לוואי חמורות (SAEs) היה נמוך יותר בקבוצת הסמגלוטיידים מאשר בקבוצת הפלצבו (33% לעומת 36%), בעיקר בגלל הבדלים בהפרעות לב (11.5% לעומת 13.5%). מטופלים נוספים שקיבלו Semaglutide הפסיקו את הניסוי עקב תסמינים במערכת העיכול, כולל בחילות ושלשולים, בעיקר במהלך שלב העלאת המינון בן 20 השבועות. חשוב לציין, סמגלוטייד לא הוביל לשיעור מוגבר של דלקת הלבלב, אך שיעורי הכוללית (אבנים בכיס המרה) היו גבוהים יותר בקבוצת הסמגלוטיידים.

יתרונות קרדיווסקולריים ללא קשר לירידה במשקל

המחקר השני בדק את הקשר בין מדדי משקל בקו הבסיס, ושינוי במשקל במהלך המחקר עם תוצאות קרדיווסקולריות. אלה כללו זמן עד לאירוע קרדיווסקולרי חמור ראשוני (MACE) ומדדי אי ספיקת לב.

הממצאים הראו שטיפול בסמגלוטיד הביא יתרונות קרדיווסקולריים, ללא קשר למשקל ההתחלתי ולכמות הירידה במשקל. זה מצביע על כך שאפילו חולים עם רמות קלות יחסית של השמנת יתר, או אלו שירדו רק כמות צנועה של משקל, עשויים לקבל תוצאות קרדיווסקולריות משופרות.

"לממצאים הללו יש השלכות קליניות חשובות", אומר פרופסור דינפילד. "בסביבות מחצית מהמטופלים שאני רואה בתרגול הקרדיווסקולרי שלי יש רמות משקל שוות לאלו בניסוי SELECT וסביר להניח שיפיקו תועלת מנטילת Semaglutide על הרמה הרגילה של טיפול מכוון הנחיות."

הוא מוסיף, "הממצאים שלנו מראים שעוצמת השפעת הטיפול הזו עם סמגלוטייד אינה תלויה בכמות הירידה במשקל, מה שמצביע על כך שלתרופה יש פעולות אחרות המורידות את הסיכון הקרדיווסקולרי מעבר להפחתת שומן גוף לא בריא. מנגנונים חלופיים אלה עשויים לכלול השפעות חיוביות על רמת הסוכר בדם, לחץ דם או דלקת, כמו גם השפעות ישירות על שריר הלב וכלי הדם, או שילוב של אחד או יותר מאלה".

למרות הממצאים החשובים הללו, הכותבים מזהירים ש-SELECT אינו ניסוי מניעה ראשוני, כך שלא ניתן לבצע אקסטרפולציה של הנתונים לכל המבוגרים עם עודף משקל והשמנה כדי למנוע MACE; ולמרות היותו גדול ומגוון, הוא אינו כולל מספיק פרטים מקבוצות גזע שונות כדי להבין השפעות פוטנציאליות שונות.

מאמר זה מבוסס על תקצירים 0357, 0566, 1233 בקונגרס האירופי להשמנת יתר (ECO). כל התקצירים המקובלים עברו ביקורת עמיתים מקיפה על ידי ועדת הבחירה בקונגרס. תקציר 0357 אמור להתפרסם במשותף ב- Nature Medicine.