cc US Institute for Peace, modified, https://flickr.com/photos/usipeace/26484148152/in/photolist-Gmjby1-Gutw6p-GutvR6-GutvHF-Gutwk2-Gutwhg-Fzc3VF-Gutwfn-GutvDx-GutvFr-GutvTv-Fzc4tz-GutvKV-Fzc3Z8-GutwnM-Gutwac-dSocSK-dWLAom-dWLApq-dWLAoh-2oJEmLo-QGmubg-2oJJ95A-2oJKMAe-2ph6BoL-2oJEmML-QGmvzZ-CnU9Af-2nMo7qg-2nqUP4t-2nMv6T3-2nqTJBX-fLSNJV-2oJKiQG-qDuM6i-CYve7m-CuWgzy-JhSU5G-dShYb1-v4ZgG5-JhUtdd-rNnxhb-fPfcid-qVVrkt-ehhFCr-F6yBZS-pYVgtJ-dShYad-fNWVcD-JYdKQT

ניקולס

הברית מצרים-אריתריאה-סומליה: מאזן נגד אסטרטגי לאתיופיה

ב-10 באוקטובר 2024, מנהיגי מצרים, אריתריאה וסומליה גיבשו את הברית האזורית שלהם, תוך התמקדות במאבק נגד השפעתה של אתיופיה בקרן אפריקה. הפסגה המשולשת סימנה התפתחות משמעותית בגיאו-פוליטיקה של מזרח אפריקה, במיוחד לאור הפעולות ההולכות וגוברות של אתיופיה באזור, כמו הסכם הנמל הימי האחרון שלה עם סומלילנד בינואר 2024. הקמת מה שנראה כאנטי-אתיופי לברית יהיו השלכות קריטיות על הנוף הביטחוני של האזור, שבו שלוש המדינות מבקשות למנף את המאמצים הדיפלומטיים והצבאיים המשולבים כדי לרסן את שאיפותיה של אתיופיה.

שאיפות אלו מתרכזות סביב אינטרס בהגדלת היכולות הימיות שלה, ובאופן קריטי, לאתיופיה לקבל גישה ישירה לים האדום – סיכוי שכבר זמן רב היה מקור לדאגה עבור מצרים, סומליה ואריתריאה, שכולן נטו לראות את האתיופיה. התפתחויות כלכליות וצבאיות דרך עדשת ביטחון לאומי המושפעת מהנסיבות שלהם.

עבור מצרים, החשש הדו-צדדי המכריע הוא סכסוך מים שבמרכזו סכר הרנסנס הגדול באתיופיה (GERD), מגה-פרויקט שיש לו משמעות כמעט קיומית עבור קהיר בכך שהוא עלול לשבש את זרימת נהר הנילוס ולהשפיע לרעה על החקלאות המצרית ועל המים המתוקים. אֶמְצָעִי.

התלונות של אריתריאה נובעות מיחסים מתוחים מבחינה היסטורית, שהגיעו עד שנות ה-50, כאשר היא פתחה לראשונה במאבק לקבלת עצמאות מאתיופיה (אגב, עם תמיכה מוקדמת ממצרים). וגם לאחר השגת עצמאות סופית ב-1993, פרץ סבב לחימה נוסף בין השנים 1998 ל-2000. אריתריאה שמרה מאז על עמדה זהירה כאשר ההשפעה הפוליטית והצבאית של אתיופיה באזור המשיכה לגדול במהלך השנים האחרונות. לאור קרבתה של אריתריאה לים האדום והאינטרס של אתיופיה בפיתוח יכולות ימיות ובהרחבת הגישה לים שלה, במיוחד באמצעות עסקת סומלילנד, חששות אלו רק גדלו לאחרונה, כאשר ביטוי אחד למתח הוא ההשעיה האחרונה של טיסות חברות התעופה האתיופיות לאריתריאה. .

מעורבותה של סומליה בברית הפורמלית החדשה מוסיפה עוד רובד של מורכבות גיאופוליטית. מבחינה היסטורית, לסומליה הייתה מערכת יחסים סוערת עם אתיופיה, כזו המסומנת בסכסוכים טריטוריאליים ומלחמות פרוקסי. עם זאת, בשנים האחרונות, סומליה מבקשת לשפר את היחסים עם כל שכנותיה, ואתיופיה אינה יוצאת דופן. מאמצים אלה, ככל הנראה, ירדו מהפסים בשל מעורבותה הגוברת של אתיופיה עם סומלילנד, אזור שמוגדישו עדיין טוענת לו כחלק משטחה. נקודת המפנה הגיעה בינואר 2024, כאשר החתימה על עסקת נמל אתיופיה-סומלילנד העמידה בספק את תביעות הריבונות של סומליה. לעסקה הייתה השפעה מיידית של דחיפת מוגדישו למצרים ולאריתריאה כאיזון נגד אתיופיה. יש גם ממד צבאי ברור לשיתוף הפעולה המחודש הזה, במיוחד לגבי קהיר. מצרים וסומליה כבר חתמו על הסכם ביטחוני ופרוטוקול צבאי לאחר שנשיא סומליה חסן שייח' מוחמד ביקר בקהיר באוגוסט כדי לקיים שיחות רשמיות עם מקבילו, הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. לאחר טקס החתימה על ההסכם החדש, הנשיא א-סיסי אישר את מחויבותה של מצרים לשמירה על שלמותה הטריטוריאלית של סומליה ודחה כל התערבות בענייניה הפנימיים.

פורמליזציה של ברית: מצרים, אריתריאה וסומליה

הפסגה המשולשת שבה היו מעורבים מצרים, אריתריאה וסומליה סימנה צעד משמעותי בפורמליזציה של האסטרטגיה הקולקטיבית שלהן, וחיזקה גישה משותפת נגד האינטרסים של אתיופיה. הקמת ועדה משותפת משולשת המורכבת משרי החוץ של מצרים, אריתריאה וסומליה הייתה אחת התוצאות העיקריות של הפסגה. ועדה זו תפקח ותקדם שיתוף פעולה אסטרטגי בחזיתות הצבאיות, הדיפלומטיות והכלכליות, והקמתה היא אינדיקציה ברורה לכך ששלוש המדינות שואפות להמציא יכולת מובנית יותר לפעולה קולקטיבית. ליתר דיוק, זה יהיה כרוך במאמצים דיפלומטיים לדחות את עסקת נמל אתיופיה-סומלילנד ומתן גיבוי לעמדתה של קהיר בנוגע ל-GERD. בטווח הארוך יותר, הברית תבקש לחזק את היכולות הצבאיות של סומליה, שנשחקו קשות בעקבות שנים של סכסוכים פנימיים וחוסר יציבות.

המניעים והאינטרסים של מצרים

עבור מצרים, המניע העיקרי מאחורי הברית ברור: לחזק את הגיבוי הדיפלומטי והצבאי שלה בסכסוך המים של קהיר עם אדיס אבבה. זה מגיע לאחר יותר מעשור של משא ומתן דיפלומטי שבו שתי המדינות לא הצליחו להגיע להחלטה דיפלומטית. לאורך כל הדרך, קהיר הביעה בעקביות דאגות לגבי הפוטנציאל של ה-GERD לצמצם משמעותית את חלקה של מצרים במימי הנילוס, אשר בתורו עלול להשפיע לרעה על התעשייה החקלאית של המדינה ולהגביל את הגישה למי שתייה. על רקע המאמצים הדיפלומטיים הללו, המתיחות ממשיכה לעלות, ומצרים כורתת כעת בריתות אזוריות באופן אקטיבי כדי לאלץ את אתיופיה לאמץ עמדה נוחה יותר לגבי הסכמי שיתוף מים אזוריים.

עסקת הנמל הימי בין אתיופיה לסומאלילנד היא דאגה מרכזית נוספת, שכן גישה של אתיופיה לים האדום תאתגר את האינטרסים של מצרים באזור. כמדינה שנשענת במידה רבה על תעלת סואץ למינוף כלכלי (התעלה הניבה כ-9.4 מיליארד דולר בעמלות בין השנים 2022-2023), מצרים מעוניינת למנוע מכל מעצמה מתחרה להשיג שליטה על נתיבים ימיים מרכזיים שחוצים את הים האדום. יתרה מכך, ראוי לציין כי תעלת סואץ כבר מושפעת לרעה מהתקפות מתמשכות של החות'ים בתימן על ספינות מסחריות העוברות דרך באב אל מנדב, מה שמוביל לירידה מדווחת בתנועת תעלת סואץ בשיעור של עד 66%.

המניעים והאינטרסים של אריתריאה

השתתפותה של אריתריאה בברית נובעת משילוב של תלונות עבר ואינטרסים אסטרטגיים. למרות הסכם שלום רשמי ב-2018, היחסים בין אריתריאה לאתיופיה ממשיכים להיות לא יציבים. במיוחד, הסיכוי לנמל אתיופי בסומליה עורר עוד יותר חששות. אריתריאה, השוכנת בחוף המערבי של הים האדום, רואה בים סוף חיוני לביטחונה הלאומי. כל התרחבות של ההשפעה האתיופית באזור מהווה איום ישיר על שליטתה של אריתריאה על נתיבים ימיים מרכזיים ומפחיתה את המינוף האסטרטגי שלה. יתרה מכך, אריתריאה רואה בברית שלה עם מצרים וסומליה הזדמנות אסטרטגית לשפר את מעמדה הצבאי והדיפלומטי שלה באזור. על ידי יישור קו עם מצרים – מעצמה אזורית גדולה בעלת משאבים דיפלומטיים, מודיעיניים וצבאיים משמעותיים – יכולה אריתריאה לחזק את מעמדה מול אתיופיה וגורמים אזוריים אחרים. הברית מציעה לאריתריאה הזדמנות לקחת תפקיד פעיל יותר בענייני ביטחון אזוריים, במיוחד אלה הקשורים לים האדום ולקרן אפריקה.

המניעים והאינטרסים של סומליה

החלטתה של סומליה להצטרף לברית מצרים-אריתריאה משקפת חשש גובר מתפקידה של אתיופיה בסומליה. סומליה תבעה זה מכבר את סומלילנד כחלק משטחה, גם לאחר שהשטח הכריז על עצמאות בשנת 1991. עסקת נמל אתיופיה-סומלילנד במיוחד מערערת קשות את תביעות הריבונות של סומליה. יתר על כן, עבור סומליה, הברית עם מצרים ואריתריאה מציעה הזדמנות ברורה לחזק את יכולותיה הצבאיות ולחזק את מעמדה בדיפלומטיה אזורית. הסכסוך הממושך החליש מאוד את הצבא של סומליה, והמדינה ממשיכה להתמודד עם אתגרי ביטחון פנים משמעותיים, בעיקר בהשתתפות קבוצות קיצוניות. על ידי יישור קו עם מצרים, שיש לה תשתית צבאית איתנה, סומליה יכולה לגשת לתמיכה והדרכה צבאית נחוצים. בנוסף, הברית מציעה לסומליה אמצעי להעלות את סוגיותיה לגבי סומלילנד באופן בינלאומי, תוך ניצול ההשפעה הדיפלומטית של מצרים ואריתריאה כדי לחזק את עמדתה.

שינוי גיאופוליטיקה בקרן אפריקה

הקמת הברית מצרים-אריתריאה-סומליה מסמנת שינוי מכריע בגיאו-פוליטיקה של קרן אפריקה. בעוד אתיופיה ממשיכה לבטא את עצמה כמעצמה אזורית, שכנותיה מבקשות לאזן את אדיס אבבה באמצעים דיפלומטיים וצבאיים. לברית בין מצרים, אריתריאה וסומליה יהיו השלכות מרחיקות לכת על הנוף המדיני והביטחוני של האזור, במיוחד כאשר שלוש המדינות ממשיכות למסד את שיתוף הפעולה שלהן באמצעות הוועדה המשותפת המשולשת שהוקמה לאחרונה.

ניקולס