לחצות את מזרח פולין פירושו להרגיש קרוב להפליא להיסטוריה השזורה עמוקות בהווה, תוך שהיא מעידה גם על תמותה של אירופה. במחנה הריכוז מיידנק מחוץ ללובלין ובעיר הקטנה זמושץ', רוחות הרפאים של האנטישמיות והדוגמה הגזענית של הנאציזם מכבידות כבדות על עתידה של המדינה היהודית לאור הזוועות באירופה שהיוו את הדחף להקמתה של אותה מדינה. בז'שוב, עתידה של אוקראינה נקבע כחומרה צבאית חשובה מבעלי בריתה של אוקראינה עוברת דרך נמל התעופה האסטרטגי שלה הממוקם כ-90 ק"מ מהגבול האוקראיני. קרבות תרבותיים מתנהלים בפינה זו של אירופה, תחת הגנת ההגנה הקולקטיבית של נאט"ו וההתקדמות המדהימה של האחדות והאינטגרציה האירופית שהפכה את הסכסוך בגבולות האיחוד האירופי ונאט"ו לבלתי מתקבל על הדעת.
חלק זה של העולם, לטוב ולרע, נותר חלוץ ומגן ההיסטוריה. זהו הקו המפריד בין כבוד לברבריות, אירופה שלמה וחופשית או כזו שנשארת שבויה במטרות ההתחדשות של שכנתה הגדולה בהרבה. זו לא ארץ גבול בקצה אירופה אלא יותר ויותר בירת, ובאוקראינה, עתידה של אירופה שקיימת בצורתה האמיתית והמסובכת ביותר. זו לא אירופה שמנסה לברוח מההיסטוריה אלא כזו שמביאה תזכורות קבועות לעבר אפל יותר. בנאום שנשא לאחרונה בסורבון בפריז, צדק הנשיא עמנואל מקרון שהדהד את הסנטימנט הזה באומרו 'אירופה שלנו בת תמותה'. לאחר שנתיים של סכסוך באוקראינה, מקרון מתחיל לדבר יותר בשם אירופה, בעיקר בגלל שהוא הקשיב וצבר את אמונם של המדינות החברות במרכז ומזרח אירופה של נאט"ו. אירופיל נלהב המבקש להשתחרר מההיסטוריה לעולם לא יעז להטיף על תמותה של אירופה. עם זאת, בעזרתן של פולין, צ'כיה ואחרות, הרוחות הזהירות של ההיסטוריה החלו לנשוב מערבה יותר, והביאו בהירות אסטרטגית וראיית הנולד למנהיגים כמו מקרון לטובת כל אירופה.
נסיעה במזרח פולין מזכירה את החשיבות של להישאר עקרוני וחזק מול תוקפנות, לא להיכנע לחצי מידה אלא ללכת על הכל למען ההיסטוריה. אוקראינה מרגישה קרובה מאוד מלובלין, זמושץ' וז'שוב, וההשפעה הפסיכולוגית של נאט"ו כערבה ביטחונית מספקת תחושה מוחשית של רוגע והרגעה. ניתן למדוד את האבטחה בדרכים רבות, מכמות החומרה הצבאית שיש למדינה, למקום שבו ממוקמת החומרה הזו, ואחוז התמ"ג שמדינה מוציאה על הגנה, כל אלה הופכים את פולין לאחת המדינות החברות המאובטחות ביותר של נאט"ו. עם זאת, המדידה החזקה ביותר של האבטחה היא פסיכולוגית, מתוך ידיעה שאתה בטוח יותר בגלל התחייבויות והתחייבויות שנעשו בקרב בעלי ברית שיבואו לעזרתך במקרה של התקפה. פולנים המתגוררים בסמיכות לגבול אוקראינה יודעים זאת, וכך גם הנשיא פוטין, מה שמסמל מידה של סדר אחים והגנה שלא קיימת בגבולה הנגדי של אוקראינה במזרח.
הבטחות כביכול שניתנו לגורבצ'וב לגבי הרחבת נאט"ו ב-1990 הופכות ללא רלוונטיות יותר מ-30 שנה לאחר מכן, כאשר האדמה הרבה יותר בטוחה ותהליך השגת הביטחון הוא תוצאה של רצונות של עם ריבוני. הכפרים הפולנים הקטנים ביותר במחוזות לובלין ותת הקרפטים אולי אינם מוכרים בכל בירות נאט"ו, אבל הם נחשבו ראויים להגנה. באזור שבו גבולות ובכך לאום וזהות השתנו ללא הרף בקנה האקדח ב-19ה' ותחילת 20ה' מאות שנים, יש נחמה בידיעה שאף על פי שאין גבול בלתי ניתן להפרה, הלגיטימיות וההגנה שלו הפכו לממוסדות. זוהי תוצאה של שנים רבות של אינטגרציה אירופאית קפדנית, שיום אחד, בתקווה, תתרחב עד לגבולה המזרחי של אוקראינה עם הפולש והכובש שלה.
ככל שהעולם מפנה יותר ויותר את תשומת ליבו לאזור ההודו-פסיפיק, אפריקה ומרכזי צמיחה אחרים ב-21רחוב המאה, זה יכול להיות מפתה לראות באירופה שריד מהעבר. עם זאת, מזרח פולין מנפצת את הנרטיב הזה, שכן שם מוצגות השאלות סביב התמותה של אירופה ועתידו של המערב כשחקן גיאו-אסטרטגי בעולם של תחרות מוגברת ורב-קוטביות. כל עוד יש מלחמה באירופה, יש תמותה מוגברת באירופה כאשר השדים של העבר מאיימים להרים את ראשם. התמותה של אירופה היא תוצאה ישירה של ההיסטוריה הפרועה שלה, בדיוק כפי שהטיול במזרח פולין משמש תזכורת לקו הדק שבין קידמה לברבריות, של דיכוי מול היותו המדכא, ולסכנות של פיוס ושאננות מול מְרִיבָה. השדות של לובלין ותת קרפטיה מגלים ששום דבר ברגע הנוכחי שלנו אינו שחור ולבן, הדיכוי אינו מבדיל, ואין דינמיקה כוח קבועה שתספק תחושה של בהירות מוסרית בזמנים של סערה.
אירופה הזו גולמית וקרובה לקרקע, מורכבת מיחידים פגומים, בחירות לא מושלמות ומאבק פנימי לעשות את מה שנכון לעומת מה שמועיל מבחינה פוליטית. הוא שביר ועם זאת מקודש, נטוע בתרבות עשירה, ועם זאת רגיש תמיד לפעולת הנדודים כפי שסופרים גדולים כמו ג'וזף רוט וסטפן צוויג סיפרו. בהתראה של רגע, התרבות יכולה להימחק והישרדות, שהריקוד העדין עם התמותה הן ברמת הפרט והן ברמת מדינת הלאום, יכול להנחות את כל הפעולות. לחצות את מזרח פולין זה להעיד על היסטוריה טרגית אך גם לעתיד מלא תקווה אם מדינות אירופה ובעלות בריתה יבחרו לעשות זאת. כמו כן, להכריז על אירופה כבת תמותה היא לזמן את חייה ואת חייהם של אלה שנקטעו על אדמתה כדי לעזור להדריך את הדור הבא לאדמות משגשגות יותר.
