כאשר דונאלד טראמפ הכריז על התמודדותו לנשיאות ב-2015, הייתי בדרך לצאת מהמפלגה הרפובליקנית. לאחר שהוביל את חיל הבלוגרים השמרני שהוציא את אושיית ה-CBS לשעבר דן רטר בשנת 2004, יצרתי ותפעלתי אתרי אינטרנט עבור קבוצות ימין מבוססות וושינגטון. אבל ככל שעליתי בשורות הרפובליקניות, התחלתי להיות לא מרוצה מהעליונות הנוצרית הבוטה של המפלגה, מהאדישות לגזענות ולסקסיזם, ומהשנאה המטבילה להוצאות חברתיות.
למרות שלא תמכתי בו, הרגשתי שההתקפות הקבועות של טראמפ על המעמד המקצועי הרפובליקני הציני והמתנשא, יכולות לעזור להניע את המפלגה לכיוון מתון יותר. למרות זרם השקרים הבלתי פוסק שלו, טראמפ גם אמר את האמת – לרפובליקה הדמוקרטית לא היה אכפת מהבוחרים שלה. הרגשתי כמעט לבד בדעה זו בקרב חבריי הפעילים בוושינגטון. אמנם קיוויתי שטראמפ יעמוד בדעותיו שהביעו בעבר בעד מס עושר וזכויות הפלות, אך לכאורה כל השאר בימין לעגו לו כ"רפובליקני בשמו בלבד" שעומד לנווט את המפלגה לכיוון המרכז הפוליטי. תשע שנים לאחר מעשה, כמעט נשכח לחלוטין שתנועת "לעולם לא טראמפ" התחילה מתוך דאגה שכוכב הריאליטי לשעבר לא היה שמרני מספיק.
היום, משפטו הפלילי של טראמפ, שהשתלט על מנהטן התחתית, מאיר באור מוחלט את ההסכם הסודי שעשה עם National Enquirer טַבלִית. מצאתי את זה מעניין במיוחד כי הייתי בצד הנגדי של ההסדר בימי האחרונים כעיתונאי ופרשן מהימין.
בבית המשפט, דיוויד פקר, המנכ"ל לשעבר של ה שואלחברת האם של החברה, דנה בפגישה באוגוסט 2015 שהתרחשה לאחר שטראמפ הכריז על מועמדותו הראשונה לנשיאות הרפובליקנית, שבה נשבע פקר לפעול כ"העיניים והאוזניים" של מסע הפרסום של טראמפ בכל הנוגע לסיפורים שערורייתיים – משימה קריטית מאז ההתעללות של טראמפ. היה מספוא לרכילויות בתקשורת בניו יורק במשך עשרות שנים, ונשים רבות יאשימו אותו מאוחר יותר בתקיפה מינית ובהטרדה, האשמות שהוא הכחיש.
ההסכם שטראמפ ומנהל התקשורת הגיעו אליו הייתה מועילה הדדית. טראמפ וצוותו סיפקו סקופים שכנראה הועילו שואלהמכירות של. בינתיים, הפרסום של פקר היה מוכן לקנות סיפורים מזיקים על המועמד החדש שנטבע לנשיאות ולדכא אותם באמצעות חוזי "תפוס והרוג" דומים לזה שחתמה איתו קארן מקדוגל, לשעבר פלייבוי דוגמנית שטענה כי הייתה לה רומן של 10 חודשים עם טראמפ, טענה שהוא הכחיש. "אם היו שמועות כלשהן בשוק על מר טראמפ או משפחתו או סיפורים שליליים שיצאו או דברים ששמעתי בסך הכל שאעבור, הייתי מתקשר מיכאל כהן ישירות", אמר פקר, בהתייחסו לעורך דינו האישי של טראמפ באותה תקופה.
ה שואל שימש תפקיד נוסף עבור טראמפ. הצהובון עלול לתקוף את הרפובליקנים האחרים המתמודדים לנשיאות, לעתים קרובות בתיאום עם כהן. פקר העיד: "מייקל כהן היה מתקשר אלי ואומר, 'היינו רוצים שתפרסם כתבה שלילית על משהו – נניח לשם ויכוח – על טד קרוז, ואז הוא – מייקל כהן – ישלח לי מידע על טד קרוז או בן קרסון אוֹ מרקו רוביו, וזה היה הבסיס לסיפור שלנו ואז היינו מייפים אותו משם".
עסקת טראמפ-פקר הניבה סיפורים רבים ושוניםחלקם חסרי בסיס לחלוטין, כגון שואלקטע השער של אביו של קרוז היה קשור להתנקשות בג'ון קנדי או לטענתה שמישהו עם תספורת דומה לזו של רוביו השתתף ב"מסיבת קצף חגיגית". עם זאת, לפחות אחד מהסיפורים היה יותר מסתם ספקולציות.
בזמן שעבדתי נפשית לצאת מהמפלגה הרפובליקנית והשלמתי עם דעותיי לגבי טראמפ בסתיו 2015, קיבלתי טיפ ממקור שטען שקרוז בגד באשתו, מקרה אפי של צביעות אוונגליסטית אם אפשר היה לבסס את זה. באותה תקופה, רוב האופוזיציה של טראמפ ברפובליקה הרפובליקנית הפיצה את עצמה בין רוביו, ששיווק את עצמו אז כעוזר מדיניות חוץ, לבין קרוז, שבנה בקפידה בריתות עם הימין הנוצרי הרדיקלי.
המשכתי את הסיפור בהתמדה עיקשת, נסעתי לטקסס לפגוש מקורות שונים. הייתי נחושה שאם אני אפרסם משהו, זה צריך להיות בכלי חדשות ימניים כדי שלא ניתן לפטור אותו כ"כפשה תקשורתית שמאלנית". לשם כך, שמרתי עורכים מובילים בברייטברט, ה-Daily Caller, ו ה וושינגטון טיימס עדכן כשהרחבתי את המקור שלי לכלול אנשים בקמפיין של קרוז ובפוליטיקה הרפובליקנית של כוכב בודד. סטיב באנון, שלימים מונה למנכ"ל המבצע של טראמפ ב-2016 אבל באותה תקופה היה ראש ברייטברט, התעניין במיוחד לשמוע את כל הפרטים. התרשם מהעבודה שלי על הסיפור, הוא אפילו הציע לי עבודה. (באנון לא הגיב לבקשת תגובה.)
ללא ידיעתי, באנון היה בקשר הדוק עם טראמפ בזמן שהוא ואני דיברנו. עד מהרה אנשים במסלולו של טראמפ הגיעו אליי, כולל היועץ הפוליטי שלו הוותיק רוג'ר סטון, שהתעניין במיוחד במה שידעתי. (סטון לא הגיב לבקשה להגיב.) כשהחלה לטפטף השמועה על מה שעבדתי עליו, פנו אלי גם בעלי ברית ברמה גבוהה של רוביו, כנראה נואשות להוציא את קרוז מהמירוץ כדי שהסנאטור מפלורידה יוכל לרשת את שלו. תומכים. חלקם אפילו התחילו להתייחס בפומבי להאשמות של פרשת קרוז כ"דבר" שעומד לעצב מחדש לחלוטין את תחרות המועמדות הרפובליקנית ב-2016. (קרוז הכחיש שוב ושוב את ההאשמות.)
כל אחד מהשמרנים שפניתי אליהם בעניין הסיפור התעניין בסקופ אבל גם מבועת. אילו כתבתי איזו ספקולציות במקורות דקים לגבי ברק אובמהבימי שיקגו, יותר מסביר שהם היו מנהלים את זה באופן מיידי. אבל פרסום האשמה סנסציונית נגד רפובליקני הנתמך על ידי רשת תורמים ענקית בוודאי היה מבהיל. חלק מהעורכים גם הביעו חוסר רצון מאחר שהאשמת קרוז בניאוף עלולה לחסל את המתחרה הבכיר של טראמפ למועמדות הרפובליקנית בתקופה שבה כמעט כל התורמים הגדולים היו נגד הנשיא ה-45 לעתיד. אפילו היו לי כמה מקורות פוטנציאליים שאמרו לי שיש להם מידע רלוונטי לחקירה שלי אבל שהם לא רצו לעזור לטראמפ לנצח בכך שסיפרו לי אותו.
כשעבדתי לדווח על הסיפור שלי ולמצוא לו בית הוצאה לאור, במרץ 2016, א National Enquirer עורך תחקיר בשם שרון צ'רצ'ר שלח לי מייל. "גבר פנה אלינו כדי לומר שיש לך מידע על ההאשמות שפורסמו באינטרנט על כך שטד קרוז היה רוצח נשים", היא מסרה. "אפשר לדבר?" לא הופתעתי לגמרי. בזמן שצחקתי על שואלאת הסיקור העבדי של טראמפ על טראמפ בזמן שהמתין בתורים לקופה בסופרמרקט, ראיתי גם את העיתון שהוכח כנכון בטענה שהמועמד הדמוקרטי לנשיאות לשעבר ג'ון אדוארדס בגד באשתו חולת הסרטן.
עדותו של פקר בשבוע שעבר הבהירה לי מדוע העובד שלו פנה אליי לפני שמונה שנים. "שמועה בשוק" על קרוז הייתה בדיוק מסוג הדברים שהוא הבטיח לאתר עבור טראמפ.
כשצ'רצ'ר ואני דיברנו בטלפון, היא נראתה מכירה כמה מההאשמות. היא אמרה לי שאני מתקדמת הרבה יותר בפיתוח מקורות כדי לבסס אותם מכל אחד אחר שהיא ראתה והציעה לשלם לי עבור ההערות והטיוטה של הסיפור שלי. אמרתי שאצטרך לחשוב על זה. לא התלהבתי מהעבודה עם הצהובון הידוע לשמצה, אבל סוף סוף גם התחיל להתחוור לי שכלי תקשורת ימניים הם פעולות פוליטיות יותר מאשר ארגוני חדשות, ושאולי לעולם לא ירצו להריץ כתבה כלשהי ב- את כל. אבל בסופו של דבר, עד כמה שהייתי מאוכזב מהקולגות שלי, לא יכולתי להביא את עצמי לחפש כותרת ב שואל. אבל לא נרתעתי מלספר לצ'רצ'ר כמה מהממצאים שלי, בתקווה שעם ה של השואל משאבים עצומים, אולי היא והצוות שלה יוכלו לעשות דיווח משלהם.
שבועות לאחר מכן, ה שואלכתבת השער של השער ב-23 במרץ: "זה נגמר ל-PERVY TED: 5 הפילגש הסודיות של קרוז!"
היצירה הייתה מצומצמת, והסתמכה במידה רבה על ציטוטים מחנויות אחרות (כולל Radar, בן דודו של החברה לבררר). קריאת המחקר שלי שסוננה חזרה דרך הפרוזה חסרת הנשימה של הצהובון הייתה סוריאליסטית, כמו לראות את ההשתקפות שלך בשלולית שמנונית. צ'רצ'ר, ששמו הוקרא בבית המשפט בחודש שעבר, כמי שיכול להשתתף במשפטו של טראמפ, פנה לתגובה, כתב באמצעות הודעת טקסט, "אני ממש מצטער אבל אני לא זוכר את זה".
האדם היחיד שצוטט בשמו ב- של השואל המאמר היה סטון. כצפוי, טראמפ שיקר על קשר כלשהו לסיפור, מה שמבשר על המחזה הבלתי נמנע בבית המשפט הפלילי של מנהטן היום. "אין לי מושג אם סיפור השער על קרוז בגיליון השבוע של ה- National Enquirer נכון או לא, אבל לא היה לי שום קשר לזה, לא ידעתי על זה, ועדיין לא קראתי את זה", אמר בהצהרה פומבית ב-2016. "אני בהחלט מקווה שהם לא צודקים לגבי שוכב טד קרוז."
