קצה קליע צבי (Cervus elaphus) נותח במחקר. חוקרים גילו שקבוצות ניאוליתיות מוקדמות באתר Coro Trasito בפירנאים השתמשו באסטרטגיות ספציפיות לבחירת עצם לייצור כלים, במיוחד העדיפו צבאים לקצות קליעים. תובנה זו הושגה באמצעות שילוב חדשני של ניתוחים ארכיאוזוולוגיים, שימוש-לבישה ופליאופרוטאומיים, המספקים הבנה מעמיקה יותר של הקשר בין תפקוד הכלי לבחירת מינים של בעלי חיים. קרדיט: Universitat Autònoma de Barcelona (UAB)
החברות הניאוליתית בקורו טראסיטו העדיפו צבאים להכנת קצות קליעים, מה שמצביע על גישה ניואנסית מִין בחירה בשיטות ייצור הכלים שלהם.
מחקר חדש בראשות Universitat Autònoma de Barcelona (UAB) ו-CSIC מגלה שהקבוצות הניאוליתיות המוקדמות ביותר שהתיישבו באתר הפירנאי קורו טראסיטו השתמשו באסטרטגיות לבחירת מינים לייצור כלי העצמות שלהם ובחרו באיילים לקצות הקליע. החוקרים השיגו את הממצאים הללו באמצעות שילוב חדשני של שיטות שמעולם לא יושמו באתר נאוליתי קודם לכן.
טכניקות וממצאים אנליטיים חדשניים
המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת PLoS ONEחקר את הקשר בין המינים שנבחרו לייצור חפצים ותפקודם על ידי יישום ניתוחים ארכיאוזוולוגיים, שימוש-שחיקה ופליאופרוטאומיים על כעשרים ממצאי עצמות ניאוליתיים עתיקים שנמצאו בקורו טראסיטו, אתר בפירנאים המרכזיים הנמצא בגובה 1,548 מטר מעל הים רָמָה.
מעט מאוד מחקרים שילבו שימוש-לבישה, ארכיאוזוולוגיה ופליאופרוטאומיקה בחומר ארכיאולוגי, וזהו הראשון לעשות זאת בחפצי עצמות מהתקופה הנאוליתית העתיקה. "השילוב הזה איפשר לגלות ניואנסים שאחרת היו נעלמים מעיניהם ולהוסיף שכבות חדשות של ידע על ידי הערכת אותם נתונים ממספר נקודות מבט", מסבירה מריה סאניה, חוקרת UAB ומתאמת המחקר.
איור של גרף ניתוח ספקטרומטריית מסה שאיפשר את הזיהוי הטקסונומי של המינים (צוואר רחם או עיזים) של הכלים שנותחו. קרדיט: Universitat Autònoma de Barcelona (UAB)
בחירת מינים ומשמעות תרבותית
הניתוחים הראו כי הקבוצות שאכלסו את האתר לפני 7,000 שנה בחרו בעצמות כבשים ועיזים לייצור קצוות עצם לטיפול בירקות, אך השתמשו גם בעצמות צוואר הרחם (צבאים וציילים) למגוון רחב יותר של חפצים. עבור קצות הקליע שזוהו, הם בחרו בעצמות צבי.
בניגוד למחקרים אחרים המבוססים על מחקר מורפולוגי של חפצים, המצביעים על כך שכבשים ועיזים היו המינים הנפוצים ביותר בייצור כלי עצם, המחקר מצא שצבאים כמו גם כבשים ועיזים נבחרו באופן שווה יותר לייצור כלים . איזון המינים הגדול יותר שנצפה בקורו טראסיטו והשימוש בעצמות צבי בלבד עבור קצות קליעים מוביל את החוקרים לשקול שייתכן שחיה זו מילאה תפקיד בולט בחברה הנאוליתית העתיקה.
"השגת עצמות ארוכות מאיילים, כנראה באמצעות ציד, דורשת מאמץ רב יותר מאשר שימוש בעצמות ארוכות מבעלי חיים מבויתים. זה מעניין במיוחד בגלל המספר הרב של כלי עצם צוואר הרחם שזוהו בהשוואה למספר הצווארים שנצפו במשקעי העצם הבלתי נגועים. בחירה זו יכולה לנבוע, בין השאר, מהתכונות של העצם, אבל גם מהאמונות והערכים הקשורים למין החי הזה", אומר יעקב הנסן, המחבר הראשון של המחקר וחוקר פרה-דוקטורט במחלקה לפרהיסטוריה ב-UAB . "בכל מקרה, נדרש מחקר נוסף באתרים אחרים עם אותו שילוב של שיטות שיישמנו כאן כדי לחקור את ההשערה הזו."
הבנה משופרת באמצעות שיטות משולבות
החוקרים מדגישים את החוזק המתודולוגי של המחקר. בעבר, בהתבסס על חקר המאפיינים המורפולוגיים, התגלו חפצי עצם של צבאים באתרים נאוליתיים אחרים בחצי האי האיברי, אך זו הפעם הראשונה שהמין זוהה טקסונומית והוכחה ישירות לאסטרטגיה בבחירת בעלי החיים.
בנוסף לגישה הקלאסית של ארכיאוזוולוגיה, נוספו ניתוח שימוש-שחיקה כדי לזהות את השימושים הספציפיים של הכלים והחומרים איתם הם יוצרו על ידי מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה, וזיהוי טקסונומי, שבוצע על ידי ספקטרומטריית מסה (ZoMS) באמצעות הערכת סמנים ביולוגיים של פפטידים.
מסקנה וכיווני מחקר עתידיים
"מחקר עתידי יכול להפיק תועלת מהשילוב של שלוש הגישות הללו להבנה טובה יותר של הקשר בין סוגי חפצים לבין המינים שנבחרו לייצורם. המחקר הזה הוא רק קצה הקרחון", מסכם איגנסיו קלמנטה, חוקר ב-GAAM ובמכון Milà i Fontanals למחקר במדעי הרוח (קרן המטבע הבינלאומית-CSIC) שגם ריכז את המחקר.
את המחקר ריכזה קבוצת המחקר EarlyFoods מהמחלקה לפרהיסטוריה של Universitat Autònoma de Barcelona (UAB) ו-ICTA-UAB, במסגרת הפרויקט האירופי ChemArch. כמו כן, היו מעורבים במחקר חוקרים מקבוצת המחקר הארכיאולוגית של ההר הגבוה (GAAM, UAB ו-IMF-CSIC), המועצה הכללית של אראגון ואוניברסיטת קופנהגן.
