אחד המטמונים הגדולים ביותר בתקופת הברונזה המאוחרת: מטמון גרוטאות זה שהתגלה בוייסיג ליד דרזדן שוקל כ-20 קילוגרמים והוא מורכב מ-63 חפצים שלמים ו-328 שברים. קרדיט: Landesamt für Archäologie Sachsen / J. Lipták
חוקרים, כולל אלה מאוניברסיטת גטינגן, מציעים שהתנהגות מודרנית משפיעה על כלכלות עתיקות.
מחקר שנערך על ידי אוניברסיטאות גטינגן וסלנטו מגלה שייתכן שהאירופאים מתקופת הברונזה פעלו תחת כלכלת שוק, וקורא תיגר על התפיסה שמערכות כאלה התעוררו רק עם מדינות מודרניות ומטבעות.
איך זה היה אם 'כלכלת שוק' הייתה קיימת תמיד? חוקרים מאוניברסיטאות גטינגן בגרמניה וסלנטו באיטליה חקרו זאת על ידי בחינת ההוצאות היומיות של אנשים בתקופת הברונזה. הממצאים שלהם מצביעים על כך שדפוסי ההוצאות של האירופים לפני למעלה מ-3,500 שנה דומים מאוד לאלו של התקופה המודרנית. תוצאות המחקר פורסמו ב-Nature Human Behavior.
המחקר ניתח יותר מ-20,000 חפצי מתכת מיותר מ-1,000 מטמונים שנקברו באיטליה, שוויץ, אוסטריה, סלובניה וגרמניה בין השנים 2,300 לפנה"ס ל-800 לפנה"ס. החוקרים השתמשו בטכניקה סטטיסטית כדי לקבוע אם העצמים המנותחים הם כפולות של יחידת משקל. הם גילו שהחל בסביבות 1,500 לפני הספירה, חפצי מתכת פוצלו בכוונה כדי להשיג כפולות של יחידת המשקל של בערך 10 גרם – יחידה שהייתה בשימוש בכל רחבי אירופה. זה מצביע על כך ששברי מתכת הסתובבו ככסף. אחר כך הם ניתחו את ההתפלגות הסטטיסטית של ההוצאות היומיות של משקי בית פרה-היסטוריים באירופה הפרה-היסטורית – כלומר ראו כמה הוצא בסכומים שונים – והשוו זאת עם כלכלות מערביות מודרניות.
השלכות הממצאים
החוקרים מצאו כי לערכי המשקל של כסף מתכתי בפרה-היסטוריה הייתה אותה התפלגות סטטיסטית של ההוצאות היומיות כמו משק בית מערבי מודרני: הוצאות יומיומיות קטנות היוו את הרוב המכריע של ההוצאות, בעוד שהוצאות גדולות יותר היו נדירות יחסית. באמצעות סימולציות, הם הוכיחו שהתרחיש הסביר ביותר להסביר את הנתונים הפרהיסטוריים הוא לדמיין מערכת כלכלית מווסתת על ידי היצע וביקוש, שבה כולם משתתפים באופן פרופורציונלי לכמה הם מרוויחים. כלומר, כלכלת שוק.
הכלכלה הפרהיסטורית מקובלת לדמיין כמערכת פרימיטיבית המבוססת על סחר חליפין ועל חילופי מתנות, כאשר מערכת השוק מופיעה כאיזושהי אבן דרך אבולוציונית בשלב מסוים במהלך יצירתן של חברות מערביות 'מתקדמות'. המחקר מערער תפיסה זו בכך שהוא הראה שלא רק שהשוק היה קיים לפני המצאת המטבע הפורמלי, אלא אפילו הרבה לפני שצורת מדינה כלשהי הופיעה בפועל באירופה. "אנחנו רגילים לחשוב על כלכלת השוק כתוצר של מודרניות, חדשנות ששינתה עמוקות את חייהם ומוחותיהם של אנשים ברגע שהיא הופיעה", מסביר ד"ר ניקולה איאלונגו, המכון לפרהיסטוריה והיסטוריה מוקדמת של אוניברסיטת גטינגן. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שאולי זה היה קיים תמיד. במובן מסוים, אפשר אפילו לחשוב על זה כעל אחת מתכונות ההתנהגות הרבות שמגדירות אותנו כבני אדם: כמו מלחמה ונישואים".
"למען האמת, די הופתענו מהתוצאות שלנו", מוסיף ג'יאנקרלו לאגו, שביצע את המחקר בזמן שהיה באוניברסיטת סלנטו, המחלקה למורשת תרבותית. "הממצאים שלנו נוגדים כמה אמונות ותיקות בקרב ארכיאולוגים, כלכלנים ואנתרופולוגים. הם גם מצביעים על כך שרבים מההבדלים שאנו רואים בין תרבויות 'מערביות' ובין תרבויות 'פרימיטיביות' כביכול אינם מהותיים כפי שאנו עשויים לחשוב."