סודן: המבחן הראשון של הסכם מכה

סודן עשויה להיות המקום הראשון שבו ניתן למדוד את יכולתו של הסכם מכה לעבור מהתחייבויות פוליטיות לחלוקת תפקידים בפועל: ערב הסעודית מימון, טורקיה ופקיסטן מספקות את הנשק והמומחיות, והזירה הסודנית בוחנת את התוצאות

מימון,
כטב"מים ואספקת נשק מחדדים את התמונה של התלכדות אזורית חדשה

המלחמה בסודאן
חושפת יותר ויותר את ההשלכות המעשיות של מערכת יחסים ביטחונית חדשה בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. השותפות קיבלה החודש מעמד רשמי באמצעות הסכם ההגנה המשותפת של מכה, אך הקשרים הצבאיים והפיננסיים הקשורים לסודאן, כך נראה, התפתחו זמן רב לפני חתימת המסמך.

ההסכם, שנחתם ב-7 באוגוסט 2026, מחייב את שלוש המדינות להתייחס להתקפה חמושה על אחת מהן כהתקפה על כולן. הוא גם מתווה תוכנית רחבה יותר לשיתוף פעולה בתחומי התעשיות הביטחוניות, ההכשרה והתיאום האסטרטגי. החותמות עליו מתארות אותו כהסכם הגנתי שאינו מכוון נגד מדינה מסוימת. למרות זאת, סודאן הופכת במהירות לעימות הראשון שבו יכולים משקיפים לבחון כיצד קשרים אלה עשויים לפעול בפועל.

דיווח של לה מונד קובע כי הזירה הסודאנית הפגישה בין מימון סעודי, כטב"מים טורקיים ואמצעי לחימה פקיסטניים, בתמיכה בכוחות המזוינים של סודאן (SAF). העיתון דיווח כי ריאד סייעה במימון רכש וכי חוזה פקיסטני בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר כולל מטוסי קרב, כלי רכב משוריינים וכטב"מים.

ההסדר המדווח חשוב משום שמלחמת האזרחים בסודאן כבר אינה רק מאבק בין הכוחות המזוינים של סודאן לבין כוחות התמיכה המהירה (RSF). כל מקור חדש של ציוד, סיוע טכני או מימון עשוי לשנות את מאזן הכוחות בשטח ולהרחיב את השלכות הסכסוך אל מעבר לגבולות המדינה.

הסיכון הזה התחדד לאחר שצ'אד הודיעה כי שטחה הותקף על ידי מטוסים וכטב"מים שלפי החשד קשורים ל-SAF או לכוחות בעלי ברית עמו. צבא צ'אד מסר כי התקיפות ב-20 וב-21 באוגוסט כוונו נגד שיירה של כ-200 כלי רכב במזרח אנדי, במרחק של יותר מ-100 קילומטרים מהגבול עם סודאן. צבא סודאן טען כי השיירה נשאה תגבורות עבור ה-RSF.

התקיפות המיוחסות הוסיפו לחשש שהסכסוך עלול להפעיל לחץ ישיר יותר על המדינות השכנות. צ'אד נושאת בחלק ניכר מהנטל ההומניטרי של המלחמה, והגבול המזרחי הארוך שלה נותר חשוף להתפשטות רחבה יותר של הסכסוך.

ארצות הברית גינתה את הפעולה המדווחת בתוך שטח צ'אד וקראה לנקוט צעדים חזקים יותר כדי להגביל את זרימת הנשק לסודאן. במועצת הביטחון של האו"ם, וושינגטון דחפה להרחבת אמברגו הנשק שהוטל על דארפור מאז 2005 כך שיחול על כלל שטח סודאן, כולל על כטב"מים. גורמים אמריקאים אומרים כי מימון חיצוני ואספקה צבאית מעמיקים את המלחמה ומגבירים את הסיכון להסלמה אזורית נוספת.

כטב"מים ומומחיות משנים את פני שדה הקרב

מקומה של טורקיה בתמונה זו משך תשומת לב מיוחדת. לפי דיווחים, כטב"מים מתוצרת טורקית מדגמי Bayraktar TB2 ו-Akinci נכנסו למלאי של ה-SAF. תחקיר של וושינגטון פוסט, שפורסם במרץ 2025, תיאר חוזים והסדרי תמיכה של חברת Baykar עם הצד הסודאני בשווי של לפחות 120 מיליון דולר, שכללו כטב"מים, ציוד וסיוע טכני.

לה מונד הציגה את טורקיה כשותפה הצבאית החשובה ביותר של ה-SAF מאז פרוץ המלחמה, ודיווחה כי מדריכים טורקים פעלו לצד הכוחות הסודאניים. יחסיה של אנקרה עם מנהיג ה-SAF, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, משתלבים גם בהקשר אסטרטגי רחב יותר: טורקיה רואה הזדמנויות עתידיות בתחומים כגון תשתיות, כרייה ופיתוח מסחרי רחב יותר, אם סודאן תצליח בסופו של דבר לצאת ממעגל המלחמה.

גם ציוד פקיסטני מדווח ככזה שמופיע בשטח. העיתון מסר כי כלי רכב משוריינים מפקיסטן נצפו באזור חרטום, דבר המצביע על כך שהעסקה המדווחת עשויה לעבור משלב התכנון לשלב השימוש בפועל.

אין להפריז בחשיבותה של רשת הקשרים המתהווה הזו. הסכם מכה לא נוסח במיוחד עבור סודאן, וכל שלוש המדינות החתומות עליו מדגישות כי אינו מכוון נגד מדינה אחרת. הוא משתלב בשינוי רחב יותר בחישובי הביטחון האזוריים, הכולל את איראן וישראל.