בעולם שבו כל שנייה מחוברת לרשת ולמידע, קשה לדמיין חיים שבהם לא שמענו על מלחמת העולם השנייה או על נחיתת האדם על הירח. אני נזכר כיצד חבר קרוב שלי נתן לטלפון הסלולרי שלו לנוח במשך שבוע שלם בטבע – והרגיש חופש אמיתי³. אצל משפחת ליקוב, השקט וההתבודדות הפכו לאורח חיים ארוך טווח, שמעלה מחשבות על פשטות, התמודדות וחיבור לטבע.
משפחת ליקוב: חיים לא מחוברים
בשנת 1936, בעקבות רדיפה של נוצרים אורתודוקסים קיצוניים תחת שלטון סטלין, קארפ ליקוב, אשתו אקולינה ושני ילדיהם הקטנים ברחו עמוק לתוך הטייגה של סיביר, מחפשים מקום שבו יוכלו לשמור על אמונתם ללא חשש³.
עדות לעמידות ופשטות
הם גידלו בדים מקנבוס, ייצרו סנדלים מקורקלת מקליפות עץ, ותזונתם התבססה ברובה על תפוחי אדמה מיובשים ושמן אגוזי אורן – עד כדי כך שהרעב כמעט נשא אותם לסף משבר².
הידעת? ב־1961 נבט בגן המשפחתי גרעין שיבולת שועל בודד, שלבסוף הניב רק 18 גרגרים – אך זה הספיק לשיקום יבול השעורה לאותה עונה⁸.
העולם חודר פנימה
בקיץ 1978, כ־250 ק"מ הפרידו אותם מההתיישבות המאוכלסת הקרובה ביותר, כשצוות גאולוגים סובייטיים זיהה פלטת אדמה מעובדת בצד ההר – ונדהם לגלות שם את המשפחה בחיים⁴⁵. המשפחה בחרה להישאר בנחביאה, אך שלושה מילדיה נפטרו בסתיו 1981, כשלוש שנים לאחר גילויים⁷.
סיפורו של נזיר מודרני
קארפ ליקוב נפטר ב־16 בפברואר 1988⁶. כיום, בתו הצעירה אגפיה ממשיכה לנהל אורח חיים אדיש לחידושי הטכנולוגיה, מוקפת בשקט עוטף שמעניק לה נחמה.
בזמן שאנו מוקפים בחדשות מקוונות ובתזכורות בלתי פוסקות, סיפורם המדהים מזכיר לנו את השאלות הבסיסיות: מה באמת דרוש לנו כדי לשרוד, ומה מתוך השפע של ימינו הוא רק רעש חסר תכלית.
הערות שוליים
³ Mike Dash; Ellen Wexler, “This Russian Family Lived Alone in the Siberian Wilderness for 40 Years, Unaware of World War II or the Moon Landing”, Smithsonian Magazine (עדכון: 2 אוקטובר 2024), https://www.smithsonianmag.com/history/this-russian-family-lived-alone-in-the-siberian-wilderness-for-40-years-unaware-of-world-war-ii-or-the-moon-landing-7354256/
