בעולם שבו קיימות וחדשנות הולכות יד ביד, יש מי שמצא דרך לא־שגרתית להפוך פסולת טכנולוגית למקור אנרגיה. לפי תיעודו, מאז 2016 חובב אנרגיה אחד מספק את צורכי החשמל לביתו בעזרת יותר מ־650 תאי ליתיום-יון שמוצאו ממחשבים ניידים ובשילוב פאנלים סולאריים – דוגמה למערכת off-grid עצמאית. כשעוסקים בסוללות ליתיום-יון, הרשויות בישראל מדגישות שימוש בציוד תקני והטענה בהשגחה כדי להפחית סיכון לבעירה או להתחממות-יתר¹.
איך הכל התחיל
הרעיון נולד בנובמבר 2016: הוא החליט להקים מערכת off-grid המבוססת על סוללות ליתיום-יון ממוחזרות לצד מערך סולארי. המערכת מוקמה במחסן כ־50 מטרים מן הבית, שם רוכזו המצברים, האלקטרוניקה והבקרה. בתחילה חוברו כ־650 תאים בחבילות של כ־100Ah כל אחת, עם הולכה בכבלי נחושת. לדבריו, לא חווה תקלות מסכנות חיים – תזכורת שבפרויקטים ביתיים חובה לפעול לפי הנחיות בטיחות ותקנים רלוונטיים.
האם ידעתם? ניהול שמרני של חלונות טעינה/פריקה (State of Charge ו-DoD) מפחית שחיקה ומסייע להאריך חיי סוללות Second-life.
אתגרים טכניים – והפתרונות היצירתיים
כמו בכל פרויקט חלוצי, הופיעו קשיים: אי-איזון בין תאים (cell imbalance) גרם לכך שתאים מסוימים נפרקו מהר מאחרים. בעל המיזם פירק סוללות למקטעי תאים וסידר אותם במדפים ייעודיים כדי לשפר שליטה במתח/זרם ובבריאות התאים. מחקרי NREL מצביעים כי פרויקטי Second-life מצליחים דורשים סיווג תאים, בדיקות קיבולת/התנגדות, ניהול תרמי ואלגוריתמי איזון – גורמים המאריכים את חיי המערכת ומקטינים סיכון².
מעבר לעצמאות אנרגטית
עם הזמן שודרג המתקן. כיום, לפי תיאורו, המערכת כוללת 24 פאנלים סולאריים בהספק של כ-440W כל אחד (התקנה כוללת ~10.6 kWp). לשם קנה-מידה: משק בית ישראלי ממוצע מוגדר בדוחות רשמיים כצרכן של כ-8,000 קוט״ש בשנה (חיבור 3×25 אמפר)³. המשמעות היא שמערך בעוצמה זו עשוי לאפשר כיסוי משמעותי של העומס השנתי – בכפוף לקרינה מקומית, הצללות, ניהול עומסים ואגירה. לדבריו, החשמל זורם ללא הפסקה כמעט עשור ותאי הסוללה לא הוחלפו עד כה – נתון אנקדוטלי שלא אומת באופן עצמאי.
טיפ קצר: מעבר לפאנלים, יש לוודא בחירה נכונה של ממיר/בקר טעינה, הגנות זרם-יתר וקצר, ומרחב אוורור נאות לחום הנפלט בעת טעינה/פריקה.
חזון לעתיד ירוק יותר
הפרויקט הזה מדגים כיצד חדשנות סביבתית יכולה לצמצם תלות ברשת ולנצל שימוש-שני בסוללות. בד בבד, בישראל מדגישים רכישת סוללות וציוד תקניים והטענה מבוקרת – במיוחד בסביבות מגורים – כדי לצמצם אירועי בטיחות⁴. כך, שילוב פאנלים סולאריים, אגירת אנרגיה ומתודולוגיות בדיקה יכול להפוך פסולת אלקטרונית למשאב – כשעושים זאת נכון ובטוח.
מקורות
- כבאות והצלה לישראל – הנחיות בטיחות לסוללות ליתיום. https://www.gov.il/he/pages/lithium_batteries
- משרד האנרגיה – דו״ח משק החשמל (2023/2024): ממוצע צריכת חשמל משקי. https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/dochmeshek/he/Files_doch_meshek_hashmal_doch_meshek_2023_nnn.pdf
- NREL – Procedure for Assessing the Suitability of Battery Second Life Applications (בדיקות, איזון וניהול תרמי). https://docs.nrel.gov/docs/fy22osti/84527.pdf
- משרד הכלכלה – הממונה על התקינה: להשתמש במוצרים/סוללות תקניים בלבד. https://www.gov.il/he/pages/warnning-electric-bike-060922
