בזמן שהותו בקרן קרנגי לשלום בינלאומי בוושינגטון, שר החוץ של הודו, ס. ג'ישנקר, העיר כי ניו דלהי לא תתנתק מהדולר האמריקאי, וציין כי זה לא באינטרסים הכלכליים של ארצו. בעודו מציין כי ניו דלהי נוקטת גם באמצעים אחרים, הוא אמר: "(הודו) מעולם לא כיוונה באופן פעיל לדולר. זה לא חלק מהמדיניות הכלכלית, הפוליטית או האסטרטגית שלנו. ייתכן שחלק אחרים עשו זאת. מה שאני אגיד זה שיש לנו דאגה טבעית".
גם אם נסיגת הדולר האמריקני מבוססת על דאגות כלכליות וסחר עולמי, הודו לא יכולה להימלט מהעובדה שהתמיכה בדה-דולריזציה של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג עלולה להשפיע על הצמיחה של הודו ולחזק את אחיזתה של סין ברחבי העולם. .
כאשר פסגת ה-BRICS 2024 מתקיימת בין התאריכים 22-24 באוקטובר בעיר הרוסית קאזאן, להודו אין ברירה אלא להצטרף לוולדימיר פוטין בקבלת פני מצרים, אתיופיה, איראן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות (איחוד האמירויות). לְקַפֵּל.
מגיני התרחבות BRICS הציעו שההתאחדות של הודו תועיל בסופו של דבר לניו דלהי בטווח הארוך, אבל זה חשוד. לדוגמה, הודו חתמה על הסכם לפיתוח נמל צ'באהר, שיכול להפיק תועלת של הזרמת עד טריליון דולר של יצוא הודי לאזור המפרץ ומרכז אסיה. עם זאת, לפרויקט אין קשר ישיר עם BRICS והוא הושג באופן דו-צדדי. שנית, צמיחת הסחר הקשורה ל-BRICS משתבשת לטובת סין, שכן גודלה ותוקפנות מדיניות החוץ של סין מאותתים שהיא מתכוונת להשפיע על חברי BRICS אחרים במקום לשתף פעולה יותר עם יריבתה האזורית.
אנליסטים טוענים זה מכבר שלחברות ב-BRICS יש יתרון כולל, אך מלבד תקשורת רב-צדדית משופרת – שניתן להשיג בפורומים אזוריים אחרים – והפחתת עלויות העסקאות, התוספת הפוטנציאלית של חברים נוספים המעוניינים בדה-דולריזציה לא רק פוגעת בהודו. בטווח הקצר, אבל בכך שהיא מאפשרת לסין להניע את האג'נדה הכלכלית שלה קדימה – אפילו נגד רוחות נגד פוליטיות – היא נותרה קטסטרופלית.
מעבר למערך הברור בין סין לרוסיה, יש דאגות נוספות להודו, כאשר ברזיל משמשת דוגמה מצוינת. הנשיא לואיז אינאסיו לולה דה סילבה היה מבקר עקבי של הדולר האמריקאי, וצייר את ההגמוניה הדולר כהרסנית לאינטרסים של הדרום הגלובלי, דבר שהיה נושא מרכזי בנשיאות ה-G20 של ברזיל. נסיעתו לשנחאי באפריל השנה גילתה עניין במטבע חלופי, אם כי הפרטים קלים.
גם האיחוד האירופי (EU) רואה בכך דגל אדום. בתדרוך בחודש מרץ, הזהיר האיחוד האירופי כי בעוד שהחברות של ערב הסעודית, איראן ומצרים ב-BRICS אינה מהווה דאגה כלכלית גדולה, היא מסבכת את קבלת ההחלטות בקונצנזוס, וציין כי "יש לראות את ההתרחבות מעבר להשפעה הכלכלית בלבד, בצורה של השפעה גדולה יותר על הקבוצה", ועלול לערער את הסדר המייצב של ברטון וודס. בהקשר של ארגונים בינלאומיים כמו האו"ם, כבר קיימים דפוסים שבהם מדינות BRICS ערערו ביחד את המאמצים לסיים את מלחמת אוקראינה. לעומת זאת, קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לא עשתה טובה למדינות המתפתחות על ידי עידוד צעדי צנע, שהחריפו את אי השוויון הכלכלי החד. הפחתת חובות או ארגון מחדש כדי להימנע מתנאים כה חמורים הועילו לבייג'ינג בעשור האחרון ועוד.
בטווח הקצר יש גם איומים מהמערב. עם הבחירות לנשיאות ארה"ב שנקבעו ל-5 בנובמבר, חזרתו הפוטנציאלית של דונלד טראמפ לחדר הסגלגל עשויה לאותת על צעדי תגמול מצד המנהיג הרפובליקני האוטוריטרי, שאיים בחודש שעבר להטיל מכסים של 100 אחוז על יבוא ממדינות שמתנתקות מהדולר האמריקאי. ובעוד שעמדתו של טראמפ בנוגע לסחר ומדיניות חוץ ידועה, המצב במזרח התיכון הוביל לתוצאות קשות כתוצאה מהתקפת איראן על ישראל. הסנקציות האמריקאיות מהוות כעת איום על יצוא התה והאורז ההודי לטהראן, וכך גם מאמציה להוביל יחד את מאמץ ה-BRICS לחדש את הסדר הכלכלי.
חשוב מכך, התיאבון של ארה"ב להוצאות לא רק מסכן את מצב האשראי שלו, אלא את מהימנותו של הדולר האמריקאי כמטבע יציב. כדאיות החוב של ארה"ב מוטלת גם בסימן שאלה מכיוון שמשקיעים זרים חוששים לגבי נטילת סיכון נוסף: החוב שבידי חוץ ירד מנתח של 33% ב-2015 ל-22% בלבד נכון לאוקטובר 2023.
כשה-BRICS למעשה עולה על ה-G7, והשליטה הנתפסת של שי במוסד ה-BRICS, לא קשה לראות עתיד עם מטבע שמתחרה בדולר. תנועה בכיוון זה היא תוצאה של הודו, שביקשה לשחק אמצע בין ה-G7 לדרום הגלובלי. מדיניות החוץ הבוצית של מודי מקשה על הבהירות בנושא הזה, שכן היא התקשתה לנהל את מערכת היחסים שלה עם מוסקבה ואת התאמתה למדינות ה-G7 בתקווה לבלום את ההשפעה הסינית.
כשערב הסעודית, איחוד האמירויות, מצרים ואיראן נמצאים כעת במערכה, סין מניעה את סדר היום שכן היא יכולה לטעון בשכנוע שסביר להניח שמטבעות קטנים יותר יבשילו בעצמם ללא הקישוריות של מוסד ה-BRICS והיואן הסיני יכול לייצג ארה"ב סבירה אלטרנטיבה דולרית.
מה שהודו צריכה להיות מודעת אליו, במיוחד בטווח הארוך, הוא שהדולר הוא קריטי לסחר בכלכלות מתעוררות רבות של הדרום הגלובלי, שבו ניו דלהי רוצה להיראות כמובילה, כמו גם במדינות מתפתחות שבהן מקומיות. המטבעות קרסו, כמו בלאוס, קמבודיה וארגנטינה. הוצאת הדולר ממשחק וסיכון הסתמכות על מטבע שעלול להיות לא יציב עלולים להקשות על היבטים רבים של סחר ופיננסים, במיוחד מכיוון שהחובות החיצוניים שלהם משולמים לרוב בדולרים. ארגנטינה הפכה לאחרונה לכיוון של חוויאר מיילי ומילאה את האוצר שלה בדולרים.
הודו צריכה להבין כעת שהיא הטביעה את עצמה בברית שלכאורה פוגעת באינטרסים שלה. עם שותפות ה-Quad שלה וקשרי G20 ו-G7, היא הראתה את עצמה כשותפה מרכזית בהודו-פסיפיק, במיוחד ליפן. וכאשר סין ממשיכה לקדם מדיניות שפוגעת בהשפעה ההודית, ההתקרבות לברזיל, רוסיה וסין אינה הגיונית.
במקום זאת, על הודו להתקדם לעבר מערכים המונעים שיבוש כלכלי ומחזקים את היציבות הכלכלית. ניתן לטעון, החברות ב-BRICS שלה עשתה את ההיפך.
