מחקרים מראים שסקרים פוליטיים של X/Twitter מוטים לכיוון דונלד טראמפ, מושפעים מהצבעות מפוקפקות ומהטיה שמרנית בקרב יוצרי ומשתתפים בסקרים.
הצבעות מפוקפקות, כולל רכישת קולות, הנפוצה ב-X/Twitter, תרמה להתרשמות לא מדויקת מהביצועים האלקטורליים של טראמפ.
מחקר מגלה הטיה משמעותית בסקרים פוליטיים של X/Twitter, ולעתים קרובות מעדיף את דונלד טראמפ בגלל הטיות אידיאולוגיות.
סקרים חברתיים מוטים ב-X/Twitter
סקרים פוליטיים לא רשמיים שנערכו ב-X/Twitter במהלך הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016 וגם ב-2020, הוטלו במידה ניכרת על ידי הצבעות מפוקפקות, שרבים מהם אולי נרכשו מחוות טרולים. מסקנה זו, אליה הגיע צוות מדענים בראשות פשמיסלב (פרזמק) גראבוביץ', עוזר מחקר באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט, מראה שמערכת הסקרים של X/Twitter מדווחת בכוונה על ספירת קולות ציבורית מוטה. בממוצע, תוצאות סקרים מפוקפקים כאלה העדיפו את דונלד טראמפ על פני ג'ו ביידן, 58% עד 42% בהשוואה ראש בראש, במהלך 2020.
ממצאים על טקטיקות סקר מפוקפקות
הצוות מצא בנוסף כי היו כ-50% יותר קולות מפוקפקים בסקרים שלפני הבחירות מאשר באלו שלאחר הבחירות לנשיאות, מה שמצביע על כך שהטיית סקרים חברתית היא טקטיקה מכוונת להשפיע על תוצאות פוליטיות. בשנת 2024, סקרים חברתיים מוטים כאלה מ-X/Twitter הוצגו בפומבי על ידי טראמפ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו, Truth Social, ככל הנראה כדי ליצור את הרושם של הפופולריות הגורפת שלו. תוצאות אלו פורסמו לאחרונה ב- Journal of Quantitative Description ויפורסם על ידי ה האגודה לקידום הבינה המלאכותית.
טראמפ פרסם את תוצאות סקר X/Twitter מפוקפק, המראה שהוא ינצח עם יותר מ-70% מהקולות, לחשבון Truth Social שלו. קרדיט: פזמק גרבוביץ' וסטיבן סקארנו
חקירת חוקיות והשפעה של הסקר
"בבחירות לנשיאות 2020, היו יותר מ-20 מיליון קולות שנשלחו ביותר מ-100,000 סקרי קש ב-X/Twitter", אומר גרבוביץ'. "הסקרים האלה יחד גרמו לטראמפ לזכות בניצחון מוחץ, כאשר במציאות, ביידן ניצח בבחירות. רצינו להסתכל מקרוב, לראות אם הסקרים לגיטימיים ומה הם יכולים לספר לנו על האופן שבו מדיה חברתית משפיעה על הפוליטיקה האמריקאית".
זו הייתה משימה לא קטנה. "אנו מעריכים שיש למעלה ממיליון סקרים חברתיים מכל הסוגים ב-X/Twitter מדי חודש", אומר גרבוביץ'. הסקרים החברתיים האלה יכולים לשאול כל דבר – האם אתה מעדיף חתולים או כלבים, ג'אז או מטאל? – וכך החוקרים צמצמו בסופו של דבר את תוצאותיהם לסקרים פוליטיים גרידא ששואלים גרסה כלשהי של השאלה, "למי תצביע?" או "מי ינצח בבחירות?", ואשר מנה גם ביידן וגם טראמפ (או קלינטון וטראמפ לבחירות 2016) בין אפשרויות המועמדים שלה.
השפעת המגדר והאידיאולוגיה על תוצאות הסקר
מה שהם מצאו היה מדהים.
סקרים חברתיים חזו באופן עקבי ניצחון מוחץ בבחירות לטראמפ הן בתחרויות הנשיאותיות של 2016 והן ב-2020. בממוצע, בסקרים החברתיים של 2020 זכה טראמפ ב-58%, אם כי הוא הגיע ל-46.8% בלבד בבחירות לנשיאות.
גם הסקרים של 2016 וגם של 2020 במדיה החברתית נוצרו בעיקר על ידי גברים שהיו בעלי הטיה בולטת לדונלד טראמפ. בהשוואה לסקר היציאה המסורתי שנערך ביום הבחירות, סקרים חברתיים היו בסבירות גבוהה פי שניים להיכתב על ידי גברים מאשר נשאלים לצאת מהסקרים. יתר על כן, האידיאולוגיה הפוליטית של המחברים ו ההיענות לסקרים חברתיים מוטה ימינה, בעוד שאלו שצייץ מחדש ואהבו סקרים חברתיים היו בסבירות גבוהה עוד יותר – יותר מ-10 פעמים – להזדהות כשמרנים.
אבל הזהות הפוליטית לבדה לא הסבירה את מה שצוות המחקר ראה. בתפנית בינלאומית, נראה היה שהפוליטיקה הפולנית עשויה.
בסקר מדומה של X/Twitter, הצוות מצא שמספר ההצבעות הציבורי (אדום) יכול להיות שונה בהרבה מהתצוגה הפרטית (ירוק) שראה המחבר בלבד. קרדיט: פזמק גרבוביץ' וסטיבן סקארנו
השפעה זרה ואי-התאמות בדיווח הסקרים
בשנת 2020, התקשורת הממלכתית הפולנית TVP INFO פרסמה מאמר מפורט על תוצאות סקר X/Twitter שהפעילה ושאלה את המשיבים שניצחו בדיון נשיאותי פולין. מה ש-TVP INFO טענה הוא שמתוך 35,202 קולות, 19,539, או 44.5%, נקנו מחוות טרולים, שניתן לאתר בקלות בעזרת חיפוש מהיר באינטרנט.
"רצינו לדעת אם משהו דומה עשוי לקרות בארה"ב", אומר גרבוביץ'.
הבעייתיות היא אי התאמה באופן שבו X/Twitter מציג הצבעות בסקר. יש מספר ציבורי – שכל מי שעוסק בו או מצביע בסקר יכול לראות – אבל יש גם מספר פרטי, הזמין רק למחבר הסקר. במקרה של סקר הדיון הנשיאותי בפולין של TVP INFO, הדמות הציבורית הייתה גדולה בכמעט 20,000 קולות מהמספר הפרטי – אך לציבור לא הייתה דרך לדעת זאת.
במילים אחרות, אין שום דרך לציבור להבחין בהבדל בין קול שנרכש לבין קול לגיטימי.
גילוי אי-התאמות נסתרות ושיטות מניפולטיביות
כדי לראות אם משהו דומה מתרחש בארה"ב, גרבוביץ' ועמיתיו ערכו סקר משלהם ושאלו את המשיבים למי הם יצביעו: "פוטו מאריזונה, וולרוס מאלסקה או כבשים מניו יורק", ואז הם רכשו קולות עבורם. סקר משלו מאחת מחוות הטרולים.
לאחר שהם ניתחו את כל הנתונים, החוקרים גילו שהפערים בין ספירת הקולות הציבוריים והפרטיים תאמו היטב, אם כי לא בצורה מושלמת, את מספר הקולות שנרכשו.
"איכשהו", אומר גרבוביץ', "טוויטר מוציא את הקולות שנרכשו מנקודת מבטו של מחבר הסקר, אבל אף אחד לא יודע איך ולמה." עם זאת, הוא ממהר לומר שבלי לראות את קוד המקור והנתונים של X/Twitter עצמו, הוא לא יכול לאשר את זה את כל קולות מפוקפקים הם קולות קנויים.
ממצאי מחקר על מניפולציה של סקר לפני הבחירות
החוקרים גם סקרו 984 מחברי סקרים חברתיים של X/Twitter בשנת 2020, וביקשו לראות את ספירת הקולות הפרטיים שלהם. בעוד שרק קומץ הגיבו, התוצאות היו עקביות בכל הסקרים שנחקרו. באופן מדהים, היו כ-50% יותר קולות מפוקפקים לפני הבחירות לנשיאות 2020 מאשר לאחר מכן, מה שמרמז כי מניפולציה של סקרים חברתיים היא טקטיקה מכוונת להטות את תפיסת הבוחרים של דעת הקהל.
חוסר שקיפות בפלטפורמות של מדיה חברתית
ולבסוף, כמה מהסקרים החברתיים המפוקפקים שלפני הבחירות שחזו מפולת של טראמפ שימשו לחיזוק אמונות הונאת בוחרים ברגע שהתקבלו תוצאות הבחירות בפועל. טראמפ עצמו שיתף לאחרונה ב-Truth Social צילום מסך של סקר נוכחי מוטה שנערך ב-X המצביע על כך. ש-70.1% מהמצביעים תמכו בו.
לפי סקרים חברתיים שפורסמו השנה ב-X/Twitter, טראמפ מוביל במרוץ הסוסים של 2024, וזוכה בממוצע של 72% מהקולות בניגוד ל-28% של ביידן. גרבוביץ' וצוותו פיתחו אתר, socialpolls.org, שיעודכן מדי יום, כדי לעקוב אחר סקרים כאלה ולתקן את ההטיות שלהם.
"העבודה שלנו מזהירה שפלטפורמות המדיה החברתית חסרות שקיפות, אפילו לגבי דברים חשובים כמו בחירות לאומיות", אומר גרבוביץ'. "אם זה קורה בהקשר הזה, אז אתה יכול להיות בטוח שזה קורה גם ברבים אחרים."
"סקרי בחירות ברשתות חברתיות: שכיחות, הטיות ואמונות בהונאת בוחרים" 16 ביולי 2024, האגודה לקידום הבינה המלאכותית.
arXiv:2405.11146
