כאשר ממשל דונלד טראמפ ייכנס לתפקידו בפעם השנייה, תהיה התמקדות ניכרת בארצות הברית וביחסיה עם דרום אסיה. תחום אחד של מיקוד זה יהיה האופן שבו טראמפ מתקשר עם פקיסטן ובנגלדש, במיוחד לאור המדיניות הלא עקבית של הממשל הקודם כלפיהם. חשוב יהיה לבחון האם פערים אלו נמשכים או אם נוצרת גישה מאוזנת ועקבית יותר; רשלנות בחירות בבחירות הכלליות של שתי המדינות ב-2024 מספקת תיאור מקרה מתאים.
גם בנגלדש וגם פקיסטן קיימו בחירות כלליות בינואר ובפברואר 2024, בהתאמה, ובכל מקרה, היושרה הדמוקרטית של הבחירות הועמדה בספק. בבנגלדש, הבחירות אופיינו בדיכוי הממשלה נגד חברי מפלגת האופוזיציה, עיתונאים ומפגינים. חוק אבטחת סייבר חדש התקבל בחודשים שקדמו לבחירות, שנחשב כמיתוג מחדש של חוק האבטחה הדיגיטלית משנת 2018. שני המעשים כוללים סעיף המעניק למנכ"ל הסוכנות הלאומית לאבטחת סייבר את הסמכות להסיר תוכן מקוון שבו נמתחת ביקורת על ממשלת בנגלדש, המחייב קנסות ועונשי מאסר במקרים קיצוניים יותר למי שעוסק בהתנהגות "אנטי-מדינתית". מאז 2018, כ-40% מהמעצרים המתועדים במסגרת חוק הביטחון הדיגיטלי היו חברים או תומכים ב-BNP, היריבות של המפלגה המובילה ליגת האוואמי. לאור זאת, ה-BNP בחרו להחרים את בחירות 2024, אותן הגדירו כ"דמה".
חודש לאחר מכן, הוגשו האשמות דומות נגד תהליך הבחירות בפקיסטן. בעוד ראש ממשלת פקיסטן לשעבר, אימראן חאן, נשאר בכלא באשמת שחיתות מזויפת, מפלגת פקיסטאן Tehreek-e-Insaf (PTI), שעדיין נחשבת למפלגה הפופולרית ביותר בפקיסטן, איבדה את זכותה להשתמש בסמל בחירות. סמלי בחירות חיוניים לתהליך הקמפיין הפוליטי מכיוון שהם הופכים את המפלגה ואת חומרי הקמפיין שלה לקלים לזיהוי ויזואלי.
כדי להימנע מהאשמות בפעילות כמדינה חד-מפלגתית, הרשויות בבנגלדש וגם בפקיסטן חדלו לאסור באופן מלא על מפלגות האופוזיציה, BNP ו-PTI, להשתתף בבחירות. מועמדי PTI נדרשו להתמודד כעצמאיים וממשלות פקיסטן ובנגלדש כאחד יישמו צעדים שמטרתם להפחית את סיכויי ההצלחה של מפלגות האופוזיציה בבחירות.
במקרה של פקיסטן, צילומים ותמונות שצולמו על ידי אזרחים מתארים פעולות נוספות שנועדו להטות באופן בוטה את התוצאות ביום הבחירות. תצלום של טופס ועדת בחירות מקורי מראה מועמד PTI מתמודד כעצמאי זוכה ב-584 קולות באזור אחד. עם זאת, בגרסה שהועלתה של אותו טופס, ה-"5" נמחק החוצה, כך שמספר הקולות שזכה קורא רק 84. למרות שלמדינה יש היסטוריה סוערת עם שמירה על התהליכים הדמוקרטיים שלה, נראה שזיוף הבחירות האחרונות הזה מייצג ירידה חסרת תקדים במחויבותה לדמוקרטיה.
כמו כן, נראה כי השבתות האינטרנט התרחשו בשתי המדינות במהלך תקופת הבחירות של 2024. בדרך כלל ביום של בחירות כלליות אזרחים פקיסטנים היו שולחים טקסט למספר מסוים כדי לברר את מיקום הקלפי הקרוב אליהם. כשהשירות הסלולרי מושבת הם לא הצליחו לעשות זאת, ונראה שקלפיות הועברו למקומות חדשים ברגע האחרון, כאשר בני אותו משק בית נשלחים למקומות קילומטרים זה מזה בחלק מהמקרים. בבנגלדש, השבתות האינטרנט היו ספורדיות יותר, אך נטו להיות יזומות לפני עצרות BNP מסודרות.
סטנדרט כפול דמוקרטי?
לאור הדמיון שנצפה בתהליכי הבחירות של שתי המדינות, התגובות השונות בתכלית מארצות הברית זכו לתשומת לב משמעותית מהתקשורת הבינלאומית. בתגובה להאשמות בשיבוש הדמוקרטיה בבנגלדש, משרד החוץ האמריקני הצהיר על דאגה לגבי "מעצרים של אלפי חברי אופוזיציה פוליטיים ודיווחים על אי סדרים ביום הבחירות". הניסוח משקף הצהרות אחרות של ארה"ב שנאמרו בתגובה לטענות על התנהגות בלתי הולמת בבחירות במספר מדינות שונות. לדוגמה, ארה"ב פרסמה הצהרה לעיתונות המגנה את "האיום של הנשיא מדורו לאסור על מפלגות האופוזיציה להשתתף בבחירות לנשיאות בשנה הבאה" בוונצואלה עוד ב-2017, והצהרה נוספת המתארת את "אקלים הפחד" שבו נערכו הבחירות בבלארוס. השנה.
עם זאת, לא פורסמה הצהרה כזו המתייחסת להאשמות על הונאה בבחירות בפקיסטן. פקיד מחלקת המדינה ג'ן פסקי הודיע: "אנו מברכים את ראש הממשלה נוואז שריף על הצלחת מפלגתו בבחירות ב-11 במאי ומצפים לעבוד איתו ועם הממשלה החדשה שנבחרה באופן דמוקרטי של פקיסטן". אפיון הממשלה שלהם כ"נבחרה דמוקרטית" מצביע על כך שארה"ב אינה מאשרת רשמית את ההאשמות של רשלנות בחירות כפי שהן עושות במקרה של בנגלדש.
לקראת הבחירות הכלליות בבנגלדש, ג'ו ביידן איים בסנקציות על ויזה נגד כל אחד מבכירי המדינה שערערו את תהליך הבחירות החופשיות וההוגנות, והזהיר כי ניתן למנוע ויזות ארה"ב מפקידים אשמים ובני משפחותיהם. צעדים כאלה עומדים בניגוד מוחלט לאדישות האמריקנית בנוגע להפרות הבוטות יותר בפקיסטן.
ארצות הברית גם הוציאה את בנגלדש מהפסגה לדמוקרטיה שאירחה למעשה בדצמבר 2021, אך הזמינה במיוחד את פקיסטן, למרות שהם בחרו שלא להשתתף. היעדרותם נתפשה על ידי חלק כניסיון לפייס את בעלות בריתם בסין ולא להיראות קשורות יותר מדי ליוזמות בראשות ארה"ב. נראה שהפערים בין האופן שבו ארה"ב מגיבה לפעולות דומות בבנגלדש ופקיסטן החמיצו את יחסי ארה"ב-בנגלדש, כאשר שייח חסינה הזהיר בהצהרה פומבית כי "ישנן מדינות אחרות ויבשות אחרות בעולם" כי "אנחנו תתיידד עם."
ההקשר הגיאופוליטי
התזכורת של חסינה עשויה להוות קריצה למאמצים של היריבות האמריקאיות, בעיקר סין, בחיזור אחר בנגלדש לאור מיקומן האסטרטגי ביותר בקודקוד הצפוני של מפרץ בנגל. בעוד שניתן לראות עמדה נגד שחיקת הדמוקרטיה בבנגלדש כדרך לחזק את תדמית ארה"ב כאלופה בבחירות חופשיות, חוסר העקביות בתגובותיה משפיע הן על היחסים הדו-צדדיים שלה עם בנגלדש והן על המוניטין הבינלאומי הרחב שלה.
לצד הפערים הללו, שיח' חסינה האשים גם את ארצות הברית בהתערבות ישירה בפוליטיקה של בנגלדש. לטענתה, לקראת הבחירות, וושינגטון הציעה להבטיח בחירות חלקות למפלגתה אם תסכים לבניית בסיס אווירי על אדמת בנגלדש. ארה"ב הכחישה בתוקף האשמות כאלה. בקיץ שלאחר הבחירות הכלליות, הפגנות בראשות סטודנטים נגד השבתה של מכסת תעסוקה הביאו לנפילת ממשלת חסינה. המכסה שמרה 30 אחוז מהמשרות הממשלתיות לצאצאים של אלה שלחמו במלחמת העצמאות של בנגלדש ב-1971, בעוד המפגינים דגלו בשימור מערכת המבוססת על יתרונות במקום זאת.
האשמות דומות הועלו על ידי מנהיגה לשעבר של פקיסטן, אימראן חאן, בעקבות הצבעת אי האמון שהוציאה אותו מהשלטון, בטענה שהיתה מזימה זרה שהובילה ארצות הברית להדיח אותו מכיוון שסירב להיעתר לדרישות ארצות הברית. האשמות אלו הגיעו גם כאשר ארה"ב מגבשת את יחסיה עם הצבא הפקיסטני, שהשליטה שלו בפקיסטן התרחבה מאז הדחתו של חאן. מסמכים שהודלפו העלו כי בחודשים האחרונים, צבא פקיסטן סיפק לארה"ב אמצעי לחימה עבור אוקראינה וישראל למרות ההבדלים האידיאולוגיים הברורים הכרוכים בכך.
מערכת היחסים הצבאית של ארה"ב-פקיסטן היא שנראה כי היא בבסיס הסיבה לכך שארה"ב התנהגה בצורה כל כך שונה כלפי חוסר השיקולים האנטי-דמוקרטיים של פקיסטן ובנגלדש. הצבא של פקיסטן נתפס כאחד מבעלי בריתה הוותיקים של וושינגטון באזור דרום אסיה, שנמשך לאורך המלחמה הקרה, הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, מלחמת ארה"ב בטרור, עד היום. כפי שהודגם במקרה של אספקת אמצעי לחימה, נראה שגם הצבא מוכן לשים את ההבדלים האידיאולוגיים בצד אם הם מתוגמלים היטב. זה מנוגד להתעקשותו של אימראן חאן להישאר ניטרלי במלחמת אוקראינה, תוך הגבלת הערך האסטרטגי של ממשלתו לארצות הברית.
למרות שעבודה הדוקה עם בנגלדש עשויה להוכיח יתרון רב לארה"ב מבחינת האסטרטגיה ההודו-פסיפית שלה, נראה שוושינגטון מושקעת יותר ביצירת דוגמה למדינה ולחוסר המחויבות שלה לדמוקרטיה. עם זאת, האסטרטגיה הזו מקרבת את בנגלדש לסין מיום ליום.
ב-2016, בנגלדש הפכה לחברה ביוזמת החגורה והדרך של סין ומאז היא חתמה על הסכמי השקעה של 24 מיליארד דולר. מאז, סין הפכה גם לספקית הנשק הגדולה ביותר בבנגלדש וסיפקה 73% מערך יבוא הנשק שלה בין השנים 2018-2022. כאשר בנגלדש הודחה מפסגת הדמוקרטיה של ארה"ב, שי ג'ינפינג מיהר להביע את תמיכתה הפומבית של סין בממשלת בנגלדש ולהוקיע את הלחץ האמריקני על המדינה.
לאחר שחסינה נאלצה להתפטר מתפקידה, האשימו פרשנים סינים את ארצות הברית במתן חסות למפגיני הסטודנטים במשך מספר שנים במטרה לחתור תחת ממשלתה. התמיכה העקבית ותשומת הלב שהעניקה סין לאירועים המתרחשים בבנגלדש מצביעים על כך שסין מודעת גם למתיחות הגוברת של ארה"ב-בנגלדש וכבר החלה לנצל את ההזדמנות לחזק את היחסים הבילטרליים שלה.
כפי שהדברים נראים כיום, חוסר העקביות של וושינגטון הפחיתו את יכולתה לפעול כסמכות לשמירה על הדמוקרטיה העולמית, תוך הרחקה של בעלת ברית חשובה בבנגלדש בתהליך. בין אם ניתן לייחס זאת לכישלון או היעדר מוחלט של אסטרטגיה, תיקונים גדולים יהיו נחוצים במהלך האיטרציה השנייה של ממשל טראמפ כדי לשנות את המסלול הנוכחי של יחסי ארה"ב-בנגלדש.
