הוא כונה "אל הכאוס", הוזכר בלא מעט כותרות דרמטיות, ועורר לא מעט חששות מאז התגלה לראשונה ב־2004. אבל האם האסטרואיד אפופיס באמת מאיים על כדור הארץ? לפי המדענים – ממש לא. במקום פחד, יש כאן הזדמנות מדעית נדירה לחקור גוף שמימי מקרוב ולשפר את ההבנה שלנו על מערכת השמש.
מפגש קרוב – אך לא מסוכן
אפופיס, שמוגדר כ־אסטרואיד קרוב־ארץ (NEO), הוא גוף קוסמי שקוטרו כ־335 מטרים. ביום שישי, 13 באפריל 2029, הוא צפוי לחלוף במרחק של כ־37,000 ק"מ מכדור הארץ – מרחק קטן במונחים אסטרונומיים, אבל רחוק מספיק בשביל שלא יהווה סכנה ממשית.
למעשה, סוכנויות חלל ברחבי העולם כבר הבהירו שהמעבר הקרוב לא צפוי להסתיים בהתנגשות. המסלול של אפופיס חושב בדיוק רב, והוא עוקב אחר נתיב צפוי שלא מציב איום עלינו.
הזדמנות מחקרית נדירה
העובדה שאפופיס יחלוף קרוב כל כך לכדור הארץ מבלי להוות סכנה – מאפשרת למדענים לתצפת עליו באופן חסר תקדים. ללא צורך לשגר חללית יקרה, אפשר יהיה להשתמש בטלסקופים מתקדמים כדי לאסוף מידע חיוני: צורתו של האסטרואיד, בהירות פני השטח, ואולי גם הרכבו הכימי.
בעתיד אף ייתכן שמדינות שונות ישגרו גופים מחקריים – כמו לוויינים או גשושיות – שיתקרבו לאפופיס ויעניקו מידע נוסף על התנהגותו ומבנהו הפנימי.
מה הסיכוי לסטייה בלתי צפויה במסלול?
השאלה שמטרידה חוקרים היא לא רק הקרבה של אפופיס, אלא גם האפשרות שפגיעה של אסטרואיד אחר תשנה את מסלולו באופן מסוכן. חוקרים מאוניברסיטת ווטרלו בדקו תרחיש תיאורטי שבו אסטרואיד אחר יפגע באפופיס וישבש את נתיבו.
כדי לבדוק את הסיכוי לכך, נותחו מסלולים של יותר מ־1.3 מיליון גופים שמימיים מוכרים. התוצאה? אף אחד מהם לא צפוי להתנגש באפופיס לפני שנת 2029, מה שמקטין את הסיכון באופן דרמטי.
תרומה רחבה לחקר מערכת השמש
המעבר הקרוב של אפופיס לא נחשב רק לאירוע מרגש – הוא הזדמנות מדעית מכרעת. החוקרים מקווים שדרך איסוף נתונים מדויק, ניתן יהיה להבין טוב יותר גם אסטרואידים נוספים שעלולים לעבור בקרבת כדור הארץ בעתיד.
המידע יוכל לשמש לשיפור מודלים של דינמיקה מסלולית, לחיזוק היכולת לחזות איומים פוטנציאליים, ואף לפתח אמצעי מיגון עתידיים במקרה של איום ממשי על כדור הארץ.
אז מה צפוי לנו באפריל 2029?
במקום חרדה – מדובר באירוע אסטרונומי מסקרן. אפופיס לא צפוי לפגוע בכדור הארץ, אבל כן צפוי לייצר עניין תקשורתי ועומס על טלסקופים ברחבי העולם.
למי שמתעניין – אפשר יהיה לעקוב אחריו גם מהבית, דרך שידורים חיים של סוכנות החלל האמריקאית נאס"א וגופים אחרים. אולי זו גם תהיה הזדמנות להיזכר עד כמה היקום מרתק – ואיך המדע מאפשר לנו להבין אותו טוב יותר, שלב אחר שלב.
