Mystery of the Deep: מעקב אחר מסעות לווייתן לאחר המוות

ניקולס

Mystery of the Deep: מעקב אחר מסעות לווייתן לאחר המוות

מחקר חדש בוחן שיטות בנות קיימא לטיפול בתקועות לווייתנים בקו החוף המזרחי של אוסטרליה, תוך התמקדות בסילוק ימי. המחקר כלל מעקב אחר לווייתן גבן שמת, שסיפק תובנות לגבי חיזוי מסלולי סחף ושמירה על יתרונות המערכת האקולוגית על ידי מניעת שטיפת קו החוף.

מחקר על שיטות סילוק לווייתנים בר-קיימא חושף אסטרטגיות יעילות בים המסייעות בשמירה על איזון המערכת האקולוגית הימית על ידי ניצול לווייתנים שמתים, סיוע ברכיבת רכיבים תזונתיים ומגוון ביולוגי.

המחקר כלל מעקב אחר לוויתן גבן שמת, שהציע תובנות לגבי חיזוי מסלולי סחף ושמירה על יתרונות המערכת האקולוגית על ידי מניעת שטיפת קו החוף.

סילוק בר קיימא של שרידי לווייתן

שורה של תקלות לווייתנים על קו החוף המזרחי של אוסטרליה ושאלות לגבי שיטות ההשלכה המתאימות לשרידים הניעו מחקר חדש המדגיש הרחקה או פירוק מימי בר-קיימא, תרבותית ומועילה למערכת אקולוגית.

ד"ר אולף מינקה, מתוכנית חקר הלווייתנים והאקלים של אוניברסיטת גריפית', הוביל את מחקר המקרה, שבו נמצאה נקבת גבן בגודל 14 מ' כשהיא צפה מתה – ככל הנראה עקב פגיעת ספינה – במימי החוף מול ראשי נוזה של קווינסלנד ביולי 2023. .

השרידים יורטו לפני שנשטפו על קו החוף, ואז הוצבו מחדש במרחק של 30 ק"מ (~20 מייל) מהחוף והותקנו בתג לוויין שעקב אחר מיקומו בזמן שהוא נסחף עם הרוח והזרמים במשך 6 ימים לפני שנפל לקרקעית הים.

לווייתן נשאר כרישי טייגר

שרידי לווייתן אוכלים על ידי כרישי נמר על קרקעית הים. קרדיט: לורה גורגס

מעקב חזוי והשפעה אקולוגית

בעוד שד"ר מינקה אמר שזה תמיד מצער לראות את הענקים העדינים האלה מתים, השרידים סיפקו הזדמנות מדעית ראשונה אי פעם לבדוק ולפתח שיטת חיזוי למסלול סחיפת הלווייתנים, המאפשרת לחומרים המזינים של הלווייתנים להישאר במערכת האקולוגית הימית. סיוע לרשויות בקבלת החלטות.

"כפי שראינו יותר ויותר לווייתנים תקועים בחופים באוסטרליה בשנים האחרונות, ההרחקה היעילה, הבטוחה והרגישה מבחינה תרבותית של שרידי לווייתנים ליד או בחופים ציבוריים הפכה לנושא מרכזי", אמר.

"המחקר שלנו מראה שחיזוי היכן עשויות להיגמר שרידי לווייתנים בעת ציפה בים אפשרית עם רמות גבוהות באופן מפתיע דיוק."

שיטות ואתגרים לסילוק

ישנן שבע שיטות מוכרות להסיר שרידים של לווייתנים סחופים מהחופים שלנו, הנפוצה מכולן באוסטרליה היא להעבירם למזבלה.

שיטות אחרות כוללות הובלה למתקן טיוח של תוצרי לוואי, קומפוסט, קבורה, פירוק טבעי על החוף, שקיעת השרידים ושימוש בחומרי נפץ כדי לשבור את השרידים – כל אלו עלולים להיות יקרים, לוגיסטיים מבחינה טכנית, ויכולים להוות פומבי. סיכונים בריאותיים.

היתרונות של פירוק מהחוף

גרירת שרידי לוויתן החוצה למים עמוקים יותר, כמו במחקר פיילוט זה בראשות ד"ר מינקה, שימש גם באוסטרליה ובעולם בעבר, אך לא כל שיטות ההשלכה הללו היו מוצלחות בגלל השרידים שנסחפו חזרה לחוף או קטעו את נתיבי השיט.

ד"ר מינקה אמר שהממצאים הללו מספקים כעת כלי חיזוי ראשוני לחזות לאן ייסחפו שרידי לווייתן, ויציעו את היתרון הנוסף של שמירת החומרים המזינים מהפירוק בתוך המערכת האקולוגית הימית. גם לאוכלי נבלות כמו כרישי נמר יש תפקיד מכריע בפירוק מהיר של שרידי לווייתן.

"לווייתנים שנספו מספקים מקור תזונתי משמעותי למערכות אקולוגיות ימיות, והצבה אסטרטגית של שרידי לווייתנים מהחוף יכולה לשפר את מחזוריות התזונה ולטפח את המגוון הביולוגי, לתרום להסרת פחמן ולהעשרת הקרקע הימית למשך עד שבע שנים", אמר ד"ר מינקה.

"הפירוק ההדרגתי שלהם מקיים אוכלי נבלות ומפרקים, ותומך בקהילות מיקרוביאליות ואורגניזמים במעמקי הים.

"האסטרטגיה הטובה ביותר לטיפול בשרידי לווייתן תלויה במספר גורמים ויש להחליט על בסיס כל מקרה לגופו. סילוק לים יכול להיות אופציה אתית, חסכונית ובטוחה אם מנוהלת כראוי.

"על ידי שילוב מחקר מדעי ואסטרטגיות ניהול מעשיות שהוצגו במחקר שלנו, נוכל לשפר את יכולתנו לחזות ולנהל ביעילות את הסחף של שרידי לווייתן, ולהבטיח שהיתרונות האקולוגיים יהיו מקסימליים תוך מזעור ההשפעות השליליות".

ניקולס