בשנה שעברה קלטתי רוח שארט באזל משיקה משהו חדש – וגדול. היריד נמצא במצב התרחבות במשך זמן מה, בונה את ארט באזל בשוויץ, תקן הזהב של תערוכות אמנות, היריד היחיד שבו האספנים הגדולים בעולם פשוט צריכים להיות נוכחים. ארט באזל מיאמי ביץ' הפכה את המיזם למותג עולמי, ואז הגיעה הונג קונג, ואז באה פריז. לאחרונה, באזל פתחה מאחז בדוחא עם שלל תרועה נלווה – אבל הודעה אחרת, הרבה פחות מפורסמת, משכה את עיני.
בנובמבר 2025, רייצ'ל גוסלינס, מנכ"לית במכון מילקן, פרסמה בלינקדאין שהיא עוזבת למשהו שנקרא "פרויקט BASEL". "מגובה על ידי משקיעים מובילים והקבוצה שמאחורי ארט באזל, הפרויקט יהיה במצב התגנבות לזמן מה, אבל הוא גלובלי בהיקפו ופורץ דרך בחזון", כתבה.
אחרי כמה שאלות מסביב, גיליתי שזה לא סתם עוד יריד תחת מטריית באזל. זה משהו הרבה יותר גדול. זהו פסטיבל שלא מתמקד באמנות אלא בתרבות הגלובלית של האוהלים הגדולים – ואז מגשר בינה לבין טכנולוגיה, מנהיגים פוליטיים ברחבי אירופה ומחוצה לה, והמוחות העסקיים החזקים ביותר של זמננו.
"פרויקט BASEL" היה שם קוד למה שאני יכול לחשוף נקרא המכון העתידני. גורמים איתם שוחחתי, המקורבים לפרויקט, לא הסתירו את השאיפה מאחוריו. הפסטיבל עתיד לצאת לדרך בשנת 2028, הפסטיבל יתקיים בבאזל, שוויץ, כמה חודשים לאחר יריד האמנות, תוך ניצול אקלימי הקיץ של חבל הריין, כדי להתחרות מיד עם קונפאבים מובילי מחשבה בעיירות הרריות אלגנטיות: פסטיבל סטיפטונג דאבוס, פסטיבל רעיונות אספן, ועידת סאן ואלי של אלן אנד קומפני וכו'.
זו התקווה של ג'יימס וקתרין מרדוק. לפני כמעט שש שנים חברת ההשקעות Lupa Systems של ג'יימס הפכה לבעלת השליטה בארט באזל באמצעות רכישת חלקים בקבוצת MCH, חברת האם של המותג היריד. אשתו, קתרין, הקימה את ארגון Futurific לפני מספר שנים. המכון החדש של Futurific הוא, כך אישרו מקורות, פרויקט משותף בין Lupa Systems ו-MCH Group, המצביע על כך שגם ג'יימס וגם קתרין היו מעורבים באופן אינטימי במיזם – והמעורבות שלהם היא חלק מרכזי מהסיבה שידם של פסטיבל הרעיונות הזה תהיה על העליונה, אמרו המתכננים; הוא יבנה על הפריצות התרבותיות שעשתה ארט באזל במשך עשרות שנים. אין ספק לקהל הלקוחות של, למשל, דאבוס יש חפיפה מסוימת עם זו של ירידי האמנות. טיטאנים של התעשייה מאכלסים את שני העולמות. ג'יימס וקתרין מרדוק בהחלט עושים את זה – בין שניהם, הם ביססו את עצמם לאורך השנים כאספני אמנות, ותיקי תקשורת, ראשי אולפני קולנוע ומשקיעים טכנולוגיים, פאן-תרבותיים, כאשר לופה סיסטמס רכשה את הרוב בחברת האם של פסטיבל טרייבקה, למשל. אלה האנשים שלהם. מבין המיליארדרים שעומדים בתור ב- Messeplatz לפתיחת ה-VIP של הבחירה הראשונה בארט באזל, מעטים לא יהיו במקום ללחוץ ידיים ולקשקש שמפניה ב-Steigenberger Icon Grandhotel Belvédère.
נראה כי לקנה המידה של המכון העתידני אין גבול. כשביקשתי השוואות, קיבלתי סדרה מרימה גבות של דוגמאות: הביאנלה של ונציה, מכירת ערב בסותביס, יריד סנט לואיס העולמי, הרצאת TED ו…Burning Man.
"זה כמו ריף עכשווי ביריד העולמי", אמר מקורב למיזם.
המקור ציין כי בהתחשב ברקע של בני הזוג מרדוק, הם נמצאים בעמדה הקוטבית כדי לזנק במפגש ובברכות האחרות של העסקאות שמנקדות את הגלובוס. בטח, דונלד טראמפ נסע לדאבוס השנה. לאן ילך הנשיא הבא?
"יש סוג של הערכה שהפסגות האלה שמתקיימות קצת עייפות וגם לא ממש מושפעות וניזונות ממדע, אמנות, טכנולוגיה", אמר המקור.
בשלוש השנים האחרונות, צוות בתוך Lupa ו-MCH Group הוביל דיונים על היכן ליצור מקום חדש כבד מנהיגות מחשבה עבור ה-Gulfstreams להתכנס. התשובה הייתה ממש מתחת לאף שלו – האתר המקורי של ארט באזל, שמו של היצירה התרבותית המרכזית של החברות, שנמצאת במקרה גם בגבולות השלווים של שוויץ אבל באקלים ריינלנדי ממוזג יותר.
בנוסף, יש כאן היסטוריה. באזל החלה לעורר שיח תרבותי משנה עולמי חצי אלפיים לפני שהגיעו ירידי האמנות. אוניברסיטת באזל אירחה בשנות ה-30 סטודנט בשם ארסמוס, וב-1869 כתב פרופסור בן 24 בשם פרידריך ניטשה הולדת הטרגדיה בזמן שגר בדירה ב-Spalentorweg, ליד גן החיות. הוא קרוב לגבולות צרפת וגרמניה כאחד – הוא אירח שיחות שלום מאז 1499, כאשר השווייצרים הצליחו להתנתק מהאימפריה הרומית הקדושה. במאה ה-20, באזל הפכה למרכז הבולט בעולם לביוכימיה מתקדמת. היום זה ביתם של יצרניות התרופות המופלאות רוש ונוברטיס.
ואז יש לך את יריד האמנות, המבוסס על מעגל מוזיאונים שהם מהטובים בעולם, מה שהופך את העיירה הצנועה למעצמה תרבותית – ולא רק בכל יוני במהלך התצוגה המקדימה של ה-VIP.
זהו גם מרכז עיר ימי ביניימי מדהים, שמור היטב, הכולל מתחם ירידים מסה באזל ששופץ לאחרונה, שתוכנן על ידי הרצוג ודה מירון ומסוגל לארח את התערוכות הגדולות בעולם. או הרבה הרצאות בסגנון דאבוס, מצגות, תערוכות, סימפוזיון והקרנות בכורה של סרטים, מה שגורם לאמפיתאטראות המדרונות בסאן ואלי או באספן להיראות קצת מוזרים.
למרות שהמהדורה הראשונה לא אמורה לרדת עד סוף קיץ 2028, הגלגלים מאוד בתנועה. ישנן תוכניות לכנס מועצה של גדולים – קבוצה חזקה של מומחים, אמנים, מנהיגים עסקיים, סופרים ואלוהי טכנולוגיה – ולאחר מכן לקבוע סדרה של ארוחות ערב להזמנה בלבד ברחבי העולם כשהתכנות מתחילות להתגבש.
גוסלינס כבר לקחה את ההובלה וכרגע היא עובדת מחוץ לבאזל, שם היא תוביל קבוצה במהלך השנתיים לקראת המהדורה הראשונה.
התוכנית? הנדס לאחור של דאבוס במקום בו הגיוני להחזיק אחד, מה שהופך אותו ליותר מסדרה של שיחות שהושתלו על כפר סקי אלפיני – כי זה כל מה שדאבוס הייתה לפני שהפכה באופן בלתי סביר למטאונימה למפגש בעל הספק גבוה של מנהיגי עולם חזקים. באזל היא חלומו של צופי כנסים, עם שפע של מלונות הגונים עד נהדרים וסוג של אולם תצוגה שפשוט לא אפשרי באספן או בג'קסון הול.
הפורמט? איך שזה תואר לי, מדובר ב"גרם מדרגות" ולא במה – חוויה מלאה אל העתיד, בניגוד לסתם מצגת מול מנכ"לים שמתרוצצים על ישיבה בפרימו.
יש גם היתרון של בניית הפסטיבל מתוך Futurific המבוססת של קתרין מרדוק.
"זה לא רק חבורה של אנשים שמדברים על רעיונות גדולים, כי זה באמת יקרה לקראת הפסטיבל", אמר מקור. "וברור שתהיה תוכנית דיבור חזקה ויכוחים על מה העתיד צריך להיות."
יש גם את החדרים הענקיים המצוידים בציוד מהשורה הראשונה. החדר שמכיל בדרך כלל את Art Basel Unlimited ב- Messeplatz, שטח של 170,000 רגל מרובע בגודל של מספר האנגרים של נמל תעופה, יכול להיות האתר של מצגות טכנולוגיות, שלמען האמת, רחוקות מלהיות אפשריות בכל מקום באספן.
"אנחנו יכולים להשתמש בזה כדי להדגים דברים בקנה מידה, כי יש לנו את אולמות התצוגה המדהימים האלה – שהייתם בארט באזל – שאפשר לעשות בהם כל מיני דברים מטורפים", אמר מקור.
זה יהיה מיזם נפרד לחלוטין, עם משימה אחרת, מארט באזל, אבל לתשתית האמנות של העיר תהיה חלק מאוד. וזה פסטיבל הרעיונות היחיד שמקורבים בהשוואה לביאנלה בוונציה. הזכרתי את שיחות השלום. הודגש בפניי שבזל היא כבר מזמן מקום שבו מנהיגי העולם מרגישים בנוח למצוא דרכים לשתף פעולה, אולי על פני מנות מפוארות של רקלט. (כן, יש לי מקום פונדו אהוב בבאזל, ואני שומר עליו.)
זה עוסק ברעיונות, אבל תהיה גם כמות לא מבוטלת של גלגלים והתמודדויות – בעוד שיש רמקולים ופאנלים בסאן ואלי, עסקאות רציניות מבוצעות גם שם. (כמה מהלהיטים הגדולים שדווחו של אלן ושות': קומקאסט קונה את NBCUniversal, ג'ף בזוס קונה הוושינגטון פוסט, גוגל קונה את יוטיוב.) אם חשבתם שהבר ב-Grand Hotel Les Trois Rois עמוס במיליארדרים במהלך יריד האמנות ביוני, פשוט חכו עד 2028.
אבל מעבר להיותו ברכה לכלכלה המקומית, המכון העתידני מקווה לשפר את חיי היומיום. אלה שדיברתי איתם נראו נוסטלגיים למונו-תרבות שיכולה להיות מושפעת ביסודיות מחשיפה אחת, כזו עם כימיה חשמלית כזו שהיא יכולה לאפשר יצירה של דברים שמשנים את הקיום השוטף של אנשים רגילים.
המטרה היא שזה יהיה "בדומה ליריד העולמי, שחשף את המונורייל, הקטשופ, החשמל וכל הרעיונות הגדולים האלה שעומדים לשנות את חיי התרבות שלנו", אמר מקור.
נכון לעכשיו אין הכרזות על תכנות, אבל חפשו דברים לטפטף בשנה הבאה ככל שנתקרב למועד ההשקה של 2028. כאשר התבקשו להגיב באמצעות נציג, ג'יימס וקתרין מרדוק סירבו.
יש לך טיפ? פנה אלי ב- [email protected]. ותוודא שאתה הירשם ל-True Colors כדי לקבל את משלוח עולם האמנות של נייט פרימן בתיבת הדואר הנכנס שלך מדי שבוע.
