זה התחיל כהפגנה נגד יוקר המחיה, נגד השכר שהלך ונעשה לא מתאים לנוכח האינפלציה הגוברת, נגד עליית מחירי הגז ונגד קיצוצים בשירותים הציבוריים. אבל בשבת הפכו ההפגנות לקרב שזרע הרס בפיאצה דואומו במילאנו, עם עימותים שפרצו גם בטורינו ובולוניה, כמו גם בפריז ובאין ספור ערים צרפתיות עד לימוז', שם הושחת בית העירייה שלה.
לה סטמפה מדווח כי החל מיום שישי, עלון הופץ ברשתות החברתיות, בטלגרם ובטיקטוק, ובו נכתב: "כולם לכיכר – מחאה לאומית". דיווחים מצביעים על כך שכמה מאות מפגינים עקבו אחר ההוראה הזו, הגיעו למרכז העיר מילאנו ובסופו של דבר התעמתו עם המשטרה.
לדברי גורמים רשמיים, פלג מהמפגינים שיחרר פצצות עשן וחזיזים, והפך שולחנות וכיסאות בשטחים ציבוריים. על פי החשד הושלכו פחי אשפה ואבני מרצפות מהכיכר, ועל פי הדיווחים הוצת אתר בנייה מאחורי הדואומו.
גורמים רשמיים במילאנו אומרים כי לפחות עשרים בני אדם נפצעו בהפגנות, ו-60 נעצרו. לפי עדים, לא מפגינים מאורגנים הם שסיימו את השלום, זה היה פלג נפרד של צעירים, רבים רעולי פנים. למעשה, נציגי קולקטיב הסטודנטים שמאחורי ההפגנות המקוריות עזבו לפני שהחלו קרבות הרחוב וההתקפות על חלונות ראווה, כך מדווחים מקורות מקומיים.
ראש עיריית מילאנו, ג'וזפה סאלה, אמר בהצהרה: "הסיבות למחאה היו מובנות. האלימות נגד גורמי אכיפת החוק והפגיעה החמורה בעיר אינן מוצדקות. פוליטיקאים יכולים לבחור לנצל את המצב בחיפוש אחר תמיכה אלקטורלית. או שהם יכולים להתייחס בחוכמה לרגע ההיסטורי הקשה ביותר הזה: אני מקווה שזו הבחירה שהם עושים".
"מחאה היא זכות. לפשפש בערים שלנו זה לא. אני מחדש את בקשתי לאופוזיציה: אל תהיה דו משמעי בעניין הזה. תגנה את האלימות הזו באופן חד משמעי ותוציא קריאה ברורה לכל ההפגנות להיות שלווה. לנוכח מראות כאלה, הדחייה חייבת להיות פה אחד. כל היסוס הופך לתירוץ. מלוני כתבה בתקשורת החברתית. שתיקה אינה מתקבלת על הדעת. היא המשיכה למתוח ביקורת על אלה "שמנצלים הפגנות כדי לזרוע כאוס, תוקפים את אלה שמבטיחים את ביטחון הציבור ומחזיקים ערים שלמות כבנות ערובה".
