באמצע מאי, שעות ספורות לאחר ההכרזה על רכש ניו יורק מגזין, Vox Media Podcast Network ו-Vox.com, ג'יימס מרדוק ואשתו קתרין ביקרו במשרד הדו-קומתי של החברה במרכז העיר ניו יורק.
מדריך הטיולים שלהם היה מנכ"ל Vox Media, ג'ים באנקוף, ואחת התחנות שלהם כללה את ניו יורק ארכיון מגזין, שבו בתוך חדר מבוקר אקלים יושבים 58 שנים של ניו יורק היסטוריית מגזין. מאשימי קוסבי מחפים. מדריך גוי לאוכל יהודי. ברוק שילדס ואמה בשנת 1977. (שורת שער: "ברוק בת שתים עשרה. היא מצטלמת בעירום. טרי היא אמא שלה. היא חושבת שזה מתנפח.") דונלד טראמפ בפאה של ג'ורג' וושינגטון, "הציל" את הדמוקרטיה בסביבות 2015. (כמה תפוחים רעים לא יכולים לקלקל חבורת 5, 5,3,3,3,3,3,3,3 היו נרגשים להסתכל על הנושאים מרגע לידתם.
עֲבוּר ניו יורק עובדי מגזין, תחנת הבור הארכיונית הזו הייתה הקלה. זה אותת על התעניינות אמיתית – סימן לכך שהרכישה של 300 מיליון דולר פלוס של בני הזוג מרדוק, דרך חברת ההשקעות שלהם בשם לופה, לא הייתה משחק יהירות.
"אתה יכול פשוט לדעת מתי מישהו נלהב ממשהו לעומת כשזו רק החלטה עסקית", אמר לי באנקוף ימים ספורים לפני שהעסקה נסגרה רשמית. "הם לא מישהו שסקרן ואולי עשה משהו בתחום אחר ועכשיו רוצה להיכנס למרחב התקשורתי – הם מכירים את המרחב התקשורתי יותר טוב מכולם", אמר.
לומר שהתקשורת בדמו של ג'יימס, או חלק מה-DNA שלו, יהיה קלישאתי ונכון כאחד. הוא היה בן ארבע כשאביו, רופרט, רכש ניו יורק ו-18 כשמכר אותו. כשנפגשנו בשעות אחר הצהריים הלוהטות של תחילת יוני במפקדה של לופה, במרכז מנהטן, היה לו הבלבול המובהק של מרדוק.
"אני זוכר שזה היה חלק מסוג תיק העבודות… כי אז זה היה…" אומר ג'יימס בעצירה, נזהר לא להתייחס לאביו המנוכר אפילו בכינוי. "כלומר, זו, כאילו, היסטוריה עתיקה, נכון? אבל זה היה כמו סן אנטוניו אקספרס-ניוז. הכוכב. קול הכפר. ניו יורק מָגָזִין."
ג'יימס מזדעזע כשאני מציע שהוא עשה מאמץ משותף להתרחק מהתקשורת ובמיוחד מפוקס וניוז קורפ, שבבעלות אביו ואחיו.
"מכרתי אחד והלכתי", הוא אומר לי. "לא הייתי אומר שביליתי זמן ב'ריחוק' עצמי", הוא אומר בהתגוננות, ומצביע על השקעות בהודו – כולל Bodhi Tree Systems, מיזם משותף עם גבינה גדולה של דיסני הודו ו-Star India אודיי שנקר – כדוגמה לכך שהוא מעולם לא עזב את עסקי התקשורת.
הודות לנפילה של רכישת פוקס ב-71.3 מיליארד דולר של דיסני ב-2019, ממנה הרוויח ג'יימס 2 מיליארד דולר, והרכישה של אחיו לאכלן ב-1.1 מיליארד דולר בעקבות הקטטה באולם בית המשפט עבור ניוז קורפ, הצליחו ג'יימס וקתרין לקנות את פסטיבל הסרטים טרייבקה ואת ארט באזל, והשיקו את מכון העתידנות על עמיתו של נארף "כאילו יריד נארף".
קתרין אומרת מה משך את בני הזוג לווקס ו ניו יורק המגזין הוא העניין שלהם "בעסקי הרעיונות".
"הפרק הראשון הוא באמת סוג של שיתוף פעולה ברחבי פלטפורמת Lupa עם הנכסים החדשים האלה כחלק מהסוג של תמהיל", מוסיף ג'יימס. "אבל בעיקרון להשקיע באיכות שלהם וביכולת שלהם לצמוח."
למרדוק אין תוכניות לטלטל את צוות הניהול, עם הנוכחי ניו יורק העורך דיוויד האסקל נשאר בתפקיד העליון. ראש הפודקאסט של Vox, ריי צ'או, ימשיך בתפקידו, וכך גם באנקוף, אשר בנוף מדיה דיגיטלית רווי עסקים בהייפ שנכשלו (BuzzFeed, Vice, HuffPost), הצליח להנחית את המטוס. בזמן שדיברנו, ניו יורק היה בצד הזה של שני פרסי מגזין לאומי, וג'יימס היה, במילה אחת, נלהב. הוא אמר שהצוות החדש שלו צריך להיות גאה "בצדק".
"ה ניו יורק עסקי מגזינים הם מודל ייחודי באמת בעולם הזה," מספר לי ג'יימס על העסקים של ווקס. "הם לא הלכו בדרך של רק אופטימיזציה למנועי חיפוש והגשת כל מיני דברים כאלה שראינו מגזינים אחרים עושים. הם באמת הכפילו את המחויבות לעיתונות ארוכת-הצורה המתחשבת הזו ותיארו את התרבות בצורה ממש אנרגטית וייחודית".
ג'יימס מציין שעם הבינה המלאכותית בעלייה, ניו יורק העיתונות הארוכת צורה הייחודית של המגזין הופכת ליותר ויותר חשובה.
"סוג של מחברות אותנטית של בני אדם, של דברים, סוג של יכולת התבוננות. אני פשוט מסתכל על יצירות מסוג זה בצורת ארוכות יותר שמאופיינות בשנינות וחדות, תובנה", הוא אומר. אלה, הוא מאמין, "שווה להשקיע בהם".
ג'יימס, שמציין שלופה משתמשת בבינה מלאכותית בעסקי הודו שלה כדי לייצר "ערכי ייצור גבוהים יותר בעלות נמוכה יותר", מספר על ניסוי שנערך לאחרונה עם הרובוטים שעורר בוז מצאצאיו.
"שלחתי את הדיסקו הזה שר הטבעות פארודית דיסקו שנוצרת בינה מלאכותית. זה נדחה על ידי כל המשפחה שלי", שמצאה את זה "מחריד", הוא אומר בעוד קתרין צוחקת.
בני הזוג תופסים עמדה גדולה במיוחד בתקשורת בתקופה שבה מיליארדרים אחרים, כולל ג'ף בזוס והאליסון, משכו ביקורת על כך שהם מכוונים מחדש מוסדות בעלי קומה רבים בדמותם שלהם, או לכיוון הימין. איך ג'יימס וקתרין יהיו שונים?
"אם אתה בעניין של רעיונות, יש לך בהחלט אחריות לקהילה שלך," אומר לי ג'יימס. "ואתה יכול להגדיר את הקהילה הזו במגוון דרכים, אבל בעצם הלקוחות שלך והקהילה שהם חיים בה וכל הדברים האלה. זה די חשוב".
ג'יימס מתייחס למירוץ לתחתיתם של מפרסמים אחרים שגופותיהם מלכלכים כעת בית קברות של מדיה דיגיטלית.
"אני חושב שיכול להיות לך עסק מאוד מאוד אטרקטיבי, מאוד רווחי, שלא חייב להיות אלגוריתם, סוג של פנקס ממוכן. כי אני חושב שיש בזה סיכון לחברה, ויש בזה סיכון גם לעסק, כפי שראינו, עם הרבה מהחברות האלה".
בני הזוג גם השתמשו בעושר העצום שלהם כדי לתמוך בשורה של מועמדים פוליטיים באמצעות רוב הדמוקרטים, קבוצת מרכז. התרומות האחרונות עברו לקמפיינים של ג'יימס טלאריקו, ג'וש טורק ומרי פלטולה. הצנטריזם עשוי להיות יותר תוצאה של טקטיקה מאשר אידיאולוגיה.
"אז זה ליצור קבוצה של אוהל רחב של אנשים עם פוליטיקה משתנה ומתאימה לאזורים שלהם", אומרת קתרין, "אבל בסופו של דבר עם ליבה מרכזית שיכולה לנצח".
האם המאמצים שלהם יעזרו להוביל לאיפוס אחרי טראמפ?
"אני באמת מקווה שכן," אומרת קתרין. מנהלת יחסי ציבור לשעבר, היא גדלה באורגון, שם אביה ניהל חנות למזון מלא בזמן שאמה עבדה עבור היולט-פקארד. קתרין פגשה את ג'יימס ביאכטה של חבר בסידני, והשניים נישאו בשנת 2000.
"עם זאת, הקיצוניים הם המקום שבו אתה, המקום ממנו אתה שומע הכי הרבה. אני חושבת שזה מזיק לדמוקרטיה שלנו", היא אומרת לי. "זה גורם לאנשים להרגיש שהם לא מיוצגים. זה גורם להם להיות אדישים או נסערים, וזה היה מחזור, זה מטה, ספירלה, אבל זה ממש הזיק למדינה. ואני רוצה להפסיק את זה. אני מרגיש מאוד חזק לגבי זה".
בשנת 2020, כשהייתי כתב ב החיה היומיתפניתי לבני הזוג כדי לשאול את דעתם על הסיקור של שריפות השיחים באוסטרליה בפרסומי מרדוק.
"הדעות של קת'רין וג'יימס על האקלים מבוססות היטב, והתסכול שלהם מחלק מהסיקור של ניוז קורפ ופוקס של הנושא ידוע גם כן", אמר לי דובר של בני הזוג בזמן שריפות בשדה קוצים השתוללו בארץ הולדתי.
ההצהרה הזו הובילה לתגובת שרשרת שתראה את ג'יימס יפרוש מהדירקטוריון של ניוז קורפ ונפתח קרע עם אחיו, לאכלן ואביו עד כדי כך שכעת הם מנוכרים (כמה אנשים שדיברתי איתם על היצירה הזו משני הצדדים של המשפחה אומרים שלעולם לא יתפייסו). המאמר זוכה להתייחסות רבה בפרסום האחרון של מסמכי בית המשפט ממאבק בית המשפט לנאמנות של המשפחה בנבאדה.
האם ג'יימס נבוך מפוקס עכשיו כמו שהיה אז?
"אני לא מגיב על כל העולם הזה. אני מצטער", הוא עונה במהירות, הפעם אפילו לא טרח לנסח תשובה חומקת.
כשאני שואל אם Project Harmony, שם הקוד שניתן לתוכנית הנועזת של לאכלן ורופרט לשכתב את האמון המשפחתי, קירב אותו לאחיות אליזבת ופרודנס, ג'יימס מתבדח,
"היה נחמד להיות מסוגל לבלות חבורה של שבועות ביחד בנבאדה."
"אני קרוב עם האחיות שלי לנצח, אתה יודע, כל המשפחות הן סוג של פרקים, אבל אנחנו מאוד קרובים", הוא אומר, תוך שהוא אומר לי שהוא מעולם לא צפה בפרק של התוכנית המצליחה של HBO יְרוּשָׁה.
אני לוחץ עליו על התזה המרכזית של אביו ואחיו מאחורי פרויקט הרמוניה: שג'יימס והאחיות מתכננים הפיכה שבאמצעותה, עם מותו של רופרט, הם יחפשו לקחת בחזרה את החברה ולכוון מחדש את פוקס ניוז.
"אני לא חותם שום דבר מהדברים האלה" זו כל התשובה שאני מקבל מג'יימס.
קמט אחד בעניינו האלטרואיסטי של ג'יימס הוא תפקידו כחבר מועצת המנהלים של טסלה. הבעלות של אילון מאסק על X הובילה לתיאוריות קונספירציה פרועות ולפריחת מידע שגוי, ומאסק תכנן את DOGE, והעמיד היבטים רבים של הממשלה בסתירה עם כמה מהמשימות המוצהרות של בני הזוג מרדוק.
"לטסלה אין שום קשר ל-X," ג'יימס מפריך. "המטרה של החברה היא די יוצאת דופן. שתהיה חברה שהיא חברת סלולר, אבל חברה אמריקאית, חברה שמוקדשת, אתה יודע, להאצת המעבר בעולם לאנרגיה מתחדשת".
אני שואל את בני הזוג באיזה עולם הם רוצים ששלושת ילדיהם, אנקה, אמרסון וולטר, כולם עכשיו בגיל בורח קן, יגדלו.
"זו אחת הסיבות שבגללן התחלתי לעשות הרבה מהעבודה שאני עושה היא כי אני רוצה להסתכל אחורה על זה", אומרת קתרין. "אני חושב שאנחנו בצומת דרכים אמיתי. אני חושב שאנחנו בצומת דרכים, ולבחירות שאנחנו עושים עכשיו יש השפעה אמיתית על עתידם".
ומה לגבי מערכת יחסים עם סבם בן ה-95, רופרט? "אני חושבת, אתה יודע, הם צריכים לקיים כל מערכת יחסים שהם רוצים. זה לא בשליטתי. הם מבוגרים", אומרת קתרין.
בשנת 2009 ג'יימס נתן את ההרצאה היוקרתית של MacTaggart בפסטיבל הטלוויזיה הבינלאומי של אדינבורו. באותה תקופה הוא היה יו"ר ומנכ"ל, אירופה ואסיה, של ניוז קורפ. נאומו – שלדבריו חזר וקרא בשנה שעברה – זכה לכותרת "היעדר אמון", ובו טען כי "הערב היחיד האמין, העמיד והתמידי לעצמאות הוא הרווח". האם הוא עומד על התזה הזו?
"אני מניח שהדבר שהייתי אומר, שבוודאי לא ציפיתי, זה אם אתה יכול למכן את תשומת הלב הזו, ואתה באמת יכול לרדוף אחרי סוג של זרימת דופמין של מה שזה לא יהיה – זה סוג של עולם מסוכן יותר ממה שאני חושב שציפיתי שזה הולך להיות," הוא אומר לי. אני מתאר לעצמי שזו התייחסות לפוקס ניוז ההיפר-מפלגתית.
האם לבעל מדיה – במיוחד עם שם המשפחה מרדוק – יש אחריות מעבר לערך המקסימלי של בעל המניות?
"במאה אחוז, כן," אומר ג'יימס. "לכך אני מתכוון כשרווח נוגע לעמידות ועצמאות. מקסום רווח הוא ניצול היתרון של הלקוחות שלך, נכון? הם דברים שונים מאוד."
