אסתר פרל יכולה להתחבר לצמח מת או להיות מנהיגת כת. יש לה איכות דמוית אופרה שגורמת לך לרצות שהיא תדריך אותך, תנחם אותך ותהיה החברה הכי טובה שלך, בבת אחת. אולי בגלל זה היא המטפלת המפורסמת ביותר בעולם: קיפאון אירוטי, אהבת חולין כרוני ופשוט להיות יותר מדי הם אזורי העניין שלה. כשנפגשנו באולפן הפודקאסט שלה בצ'לסי באפריל, היא דיברה לאחרונה עם מישהו על היכרויות בטעות עם כוכבת OnlyFans. פרל, אולי יותר מכולם, מודע למצב האהבה המודרנית.
ספרו של פרל הזדווגות בשבישחוגגת 20 שנה להיווסדה השנה, הציג רעיון רדיקלי שעלינו לזרוק את הפסיכולוגיה הרווחת סביב האינטימיות – שכאשר זוגות מתווכחים על נושאים רב שנתיים, כמו ילדים, כסף וחותנים, פתרון הבעיות הללו יפתור גם בעיות מיניות. במקום זאת, יעץ פרל לזוגות לנסות אמצעים קיצוניים יותר כדי להתנתק. הספר נמכר ביותר ממיליון עותקים ותורגם ל-30 שפות.
העצה שלה הרגישה אז לגמרי חדשה. "קראתי הזדווגות בשבי אולי לפני 19 או 20 שנה", אומרת השחקנית והבמאית אוליביה ויילד, מטופלת לשעבר של פרל. השניים התיידדו לאחר שסיימו את הפגישות שלהם. (באשר למטופלים מפורסמים אחרים, פרל לעולם לא יגיד, אבל אליזבת צ'יימברס, אשתו לשעבר של ארמי האמר, אמרה בראיון ב-2023 שפרל היא באמת הנישואים של בני הזוג שלהם). מעורר השראה מכל הבחינות. הגישה שלה כל כך מלאה בסקרנות", אומרת לי ווילד. היא מוסיפה שההתמקדות של פרל ב"חקירה אישית" אפשרה לה "לאתגר באופן עקבי את ההנחות שהגעתי אליהן כשדיברתי על מערכות יחסים".
וכך בשנת 2025, פרל נכנס כיועץ לסרטו של ווילד ההזמנה, שהוא רימייק לסרט ספרדי על שני זוגות שהם שכנים, שיעלה לאקרנים מחר בבתי הקולנוע. הגרסה הזו מתרחשת בבניין דירות בסן פרנסיסקו, שם דמותה של וויילד ובעלה, בגילומו של סת' רוגן, הם מתקוטטים כרוניים שמזמינים זוג שכנים בגילומם של אדוארד נורטון ופנלופה קרוז לארוחת ערב כדי להכיר אותם מעבר לקולות המין הפרועים שהם שומעים מגיעים מדירתם מדי ערב. מתפתחים חידונים, רמיזות והרבה דיונים סוערים על אהבה ומין. קרוז מגלם מטפל המבוסס על פרל, אם כי אחד שיוצא ללא ציר.
כשחברים ועמיתים שמעו שאני עושה פרופיל לפרל, הם שאלו אם אבקש עצה. קשה להתאפק מלבקש ממנה עצה, לא רק בגלל שהיא נראית חכמה, אלא בגלל הכריזמה המהפנטת והחיוך הערמומי שלה. אבל אמרתי לכולם כמובן שלא, שאני מתייחס לזה כמו לכל ראיון אחר, לא כאל הזדמנות לטיפול פרו-בונו. עדיין קיבלתי בסופו של דבר.
אפשר לחשוב שסיפור המקור של פרל יהיה סיפור על התאהבות, או שברון לב, או התעוררות מינית. זה היה בעצם על רוחות רפאים. לא במובן על טבעי, אלא להיות רדוף על ידי נוכחות, או היעדר שלה. "התעניינתי בהיעדר משפחות. ידעתי שלכל השאר יש משפחות עם דודים ודודות וסבים. לא היה לנו כלום", היא אומרת.
הוריו הפולנים של פרל היו ניצולי השואה היחידים במשפחותיהם. הם נפגשו ביום שבו שוחררו. הם הגיעו לבלגיה עם אישורים של שלושה חודשים ונשארו כפליטים חסרי תיעוד במשך חמש שנים לפני שהפכו לבלגים. (כעת פרל היא אביר מסדר הכתר של בלגיה.) היא למדה ספרות ובלשנות – היא שולטת בשבע שפות – ועברה לניו יורק ב-1984 כדי להתאמן בטיפול משפחתי (וגם בגלל שאהבה תיאטרון חי; לצופי תיאטרון מושבעים יש סיפורים על כך שזיהו אותה במעברים). היא נשארה כי הכירה את בעלה מזה 41 שנים, הפסיכולוג והפרופסור ג'ק סול מאוניברסיטת קולומביה, איתו יש לה שני בנים, ועליו היא ממעטת לדבר, יחד עם כל דבר אחר אישי במיוחד.
היא הייתה מטפלת עם פרקטיקה שוקקת במרכז מנהטן עם כשני עשורים של נסיון בשנות העלמות המוקדמות. עמית שאל אותה, "על מה את חושבת בימים אלה?" פרל נזכר, "ופשוט פלטתי, 'אני חושב על אמריקאים וסקס', בצחוק". היא בילתה למעלה מעשור בטיפול באמריקאים ובהתבוננות על המידות המיניות של התרבות שלנו. "חשק לא היה מושג שאנשים דיברו עליו הרבה כאן בזמנו. דיברנו על מין ומין פירושו תפקוד מיני, הפרעות מיניות, ביצועים מיניים, אבל לא מושג התשוקה במובן הרחב יותר של חיים וארוטיות וכל זה", אומר פרל.
הזדווגות הפך לעידן הזה גברים הם ממאדים, נשים הן מנוגה בכך שאנחנו כל כך ספוגים בלשונו של פרל, אנחנו אפילו לא מבינים זאת. בכל פעם שמישהו מזכיר מערכות יחסים משגשגות על מסתורין והיעדרות במהלך ארוחת ערב ספוגת יין, הוא לווה ממנה. אחת הדוגמאות מהספר שממחישה את גישת האהבה הקשוחה של פרל הייתה זוג שאהב להתכרבל, לובש בגדים נוחים כמו כותנות לילה פלנל כדי להירגע. היא אמרה להם להיפטר מהפלנל ולהפסיק להתכרבל עד שהם יתחילו לקיים שוב יחסי מין. "אני זוכר אותם היטב. החיבוק הזה היה למעשה אנטי-אירוטי. זה הביא אותם לתחום של מערכת יחסים משפחתית, וההיכרות הזו לא אפשרה את המתח שהרצון צריך".
היא כתבה ש"אהבה נהנית לדעת עליך הכל; התשוקה זקוקה למסתורין." אבל כשהתרבות נעה במהירות היפר-מהירות שהיא עושה, אפשר לטעון שאנחנו ספוגים לגמרי במתח ובאירוטיות שבה היא דגלה פעם, ולכן השאלה הופכת מה הלאה?
מאוכלים זכתה לשבחים בקהילה הקלינית כשהיא שוחררה, אבל לא מצאה הצלחה במיינסטרים עד שפראל ערכה את הרצאת ה-TED הראשונה שלה שבע שנים מאוחר יותר. מאז, היא הפכה מנישה לתהילה אמיתית: יש לה כמעט 5 מיליון עוקבים באינסטגרם, יוטיוב ו-Substack; שתי הרצאות ה-TED שלה נצפו קרוב ל-20 מיליון פעמים; הספרים שלה, הזדווגות ו מצב העניינים: חשיבה מחדש על בגידה, נמכרו ביותר ממיליון עותקים ותורגמו ליותר מ-30 שפות; ויש לה פודקאסט איפה כדאי להתחיל?, שהיא בדרך כלל בטופ 100. תמיד נראה שיש לה סרטון ויראלי שעושה את הסיבוב. בתחילת מאי, קליפ בודד שלה בפודקאסט של ג'יי שטי צבר מאות אלפי צפיות תוך כמה ימים. בו, היא נשאלה אם אתה באמת יכול להתגבר על מישהו אחרי פרידה, והיא אומרת שההשפעה שלו בסופו של דבר תפחת. אלא שהיא אומרת את זה בסגנון אסתר: "אתה לא תשכח אותם, אבל הם יתפסו מקום אחר על המדפים שלך."
כשאני שואלת מה היא מחפשת כשהיא מחליטה לקחת לקוח פוטנציאלי, פרל אומרת שהיא רוצה להרגיש "כימיה", מבחינה אסתטית ואינטלקטואלית, עם המטופלים שלה. היא רוצה שהאנשים שבהם היא מטפלת יזיזו אותה. "זו הדרך של, כמה נוח לי לשבת לידך ואתה יושב לידי", היא אומרת. האנגלית שלה שוטפת, אבל לפרל יליד בלגיה יש מבטא קל, אז "שב" נשמע קצת כמו "מושב". "ככה אני מקשיב לך. האם אני מאבד תשומת לב? האם אני נשאר ממוקד בעוצמה? האם יש לי תגובה אליך? נראה שיש לך תגובה אליי?"
ואז היא אומרת, "הדבר הגדול במקצוע הזה הוא שאתה יכול לעשות את זה עד שהראש שלך יורד". ואז הדיבור שלנו, אולי בהכרח, פונה אלי. אני מזכיר שפעם היה לי מטפל שמת. אז כן, עקפתי את המלכודת הברורה של לדבר איתה על סקס או רומנטיקה או דייטים, רק כדי שבסופו של דבר דיברתי על הבלתי נמנע: המוות.
עיניה הכחולות הנוצצות פנו אלי, כשהרגשתי שהפוקוס שלה עובר ממישהו שעונה על שאלות למישהו שרצה לשאול את השאלות. "ועדיין ראית אותה כשהיא נפטרה?" היא שואלת. כן, אני עונה, אבל היא הייתה מאוד מבוגרת, בשנות ה-90 לחייה, אז ידעתי שזה משהו שיקרה, ואז היו כמה פגישות שבוטלו; הייתה לי תחושה שהמצב החמיר. "האם היית רוצה שהיא אמרה, 'אנחנו צריכים לדבר יום אחד על זה שאולי לא אהיה כאן'. שהיא הציגה את נושא התמותה?"
אני אומר לה שמעולם לא חשבתי על זה – לא אז, ולא עכשיו, יותר מ-10 שנים מאוחר יותר. אהבתי ששעת הטיפול שלי תמיד הייתה עליי. "אבל זה יכול היה להיות גם עליך", אומר פרל. "יכול להיות שאני לא כאן בשבילך בכל רגע." וזה פגע כל כך קרוב לליבה של הנפש שלי שהדהים אותי כמה מהר עם הערה סתמית היא השיגה אותי. אני בטיפול במשך רוב חיי וראיינתי אנשים במשך עשרות שנים. לא מטפל ולא ידוען עשו זאת קודם לכן. זה נראה כאילו היא ראתה משהו שאני לא.
"כבר פתרת את כל הבעיות שלי," אני אומר לה.
פרל מתעניין יותר בדיון בשינויים במערכות יחסים, תרבות ומין. היא מכנה אותם "רגעי סף" כאשר מדי עשור בערך, איזה שינוי חברתי עושה את דרכו למשרדה בפעם הראשונה. היא נותנת היסטוריה מהירה של מה שהיא ראתה. היו גירושין ללא אשם בסוף שנות ה-70. היא הגיעה לניו יורק ב-1984 כשמשבר האיידס השתולל. "איידס ברמה המשפחתית היה עצום כי כל כך הרבה מהגברים האלה מעולם לא יצאו למשפחותיהם", היא אומרת. כמו כן: רבייה בסיוע כגון הפריה חוץ גופית ופונדקאות, ללא מונוגמיה בהסכמה, היכרויות באינטרנט ולאחרונה, גיל המעבר ומגוון נוירו. שלא לדבר על הקרבה הכפויה שהביאה המגיפה, הנגישות לפורנו, הקלות למצוא סקס מזדמן באפליקציה, והקושי ליצור מערכות יחסים אמיתיות בעולם שבו חלקים מחיינו מתנגנים דרך מסכים.
אבל הנושא שבו היא קיבלה את העניין הרב ביותר מבחוץ היה יחסי אנוש עם AI. באמצע מרץ, היה לה פרק הפודקאסט הראשון שלה שבו היא טיפלה בגבר אלמוני שהיה מאוהב בבוט AI שהוא קרא לו אסטריד. זו שיחה מרתקת, לא פחות מהכל כי לאסטריד יש קול גבוה ודי צעיר, שפראל מדמה לשבב. פרל אף פעם לא מטיל ספק ברגשות בין האיש לאסטריד. עם זאת היא מצביעה על הפגמים המובנים במערכת היחסים, משתמשת במילים כמו "סיקופנטי" ו"לא תובעני" בסשן הפודקאסט כדי להדגיש שלאסטריד אין חיים, אין היסטוריה להביא למערכת היחסים. "היו לנו חברים דמיוניים מאז שאנחנו קטנים, ודיברנו עם אבותינו לנצח", אומר פרל בראיון שלנו, כמה שבועות לאחר הפעלת הפרק. "הסכנה של בינה מלאכותית היא שהיא הופכת כל כך מרגיעה וכל כך מחמיאה וכל כך חסרת חיכוכים שמערכות יחסים אמיתיות מתחילות להרגיש קשות מדי בהשוואה."
הפרק החדש הזה בפיתוח מערכות יחסים הביא לה סוג חדש לגמרי של עיתונות. היא הייתה בלוס אנג'לס בפעם האחרונה שדיברנו, עשתה אירוע Hinge עם משפיעני Gen Z והקליטה פרק של קרא לה אבא.
"מה שבלט אצלי זה שזה לא שאנשים עוברים מיחסים חברתיים משגשגים לפתאום לדבר עם בינה מלאכותית. הם עוברים מבודדים, מבלים את רוב זמנם בבית, אולי יוצאים מדי פעם בערב לארוחת ערב או להגיע לחדר כושר, והם כבר כל כך מרוכזים ביקום קטן מאוד שמשם, הם עצמם הפכו לשטוחים בטכנולוגיה שלהם", היא אומרת.
זה גרם לפרל לאפס את האתגר הגדול הבא. "זה דור שלמעשה אין לו אתגר לקיים את התשוקה; הם אפילו לא מציתים אותו. אתה יודע, זה לא עניין לשמור על הלהבה. זה עניין להפעיל את הניצוץ. הם לא שותים. לא היה להם הרבה ניסיון בשנות ה-20 לחייהם, מערכת יחסים אחת או שתיים לכל היותר. הם לא מקיימים יחסי מין הרבה. הם לא מתרועעים הרבה". הם ילדים של אנשים שקראו לראשונה הזדווגות לפני 20 שנה. נשמע כמו הנושא לספר הבא שלה.
