המזרח התיכון החדש, ללא מגבלה על ידי סכסוכים מתמשכים של כוח גדול, מחפש לנצל את ההתלהבות של מנהיגי מרכז אסיה להוטים לגוון את הכלכלות שלהם הרחק מהסתמכות היסטורית על סין ורוסיה. השקעה כזו מביאה איתה שורה של מתחים עסקיים וגיאופוליטיים, אם כי: תחרות בין-אזורית עלולה להיווצר עקב השקעות אלו, והמניעים הראשונים של גל הפעילות העסקית החדש הזה חייבים להיות מודעים למשמעות אסטרטגיות ההשקעה שלהם עבור פוליטיקת הכוח הגדול.
סין ורוסיה שלטו היסטורית במרכז אסיה, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית. יוזמת החגורה והדרך של סין (BRI) החלה במרכז אסיה ב-2013, כאשר קזחסטן וקירגיזסטן הן שתי המקבלות הגדולות ביותר של השקעות BRI בגיבוי סיני. רוסיה, בנוסף לארגון האמנה לביטחון קיבוצי וקשרי הסחר שלה עם מרכז אסיה, הייתה היסטורית היעד העיקרי למהגרי עבודה ממרכז אסיה.
עם זאת, מדינות מרכז אסיה החלו להפחית את הסתמכותן על רוסיה וסין כאשר המערב ושותפיו ממשיכים לבודד את שתי המדינות, מה שמאותת על נכונותם של מנהיגי מרכז אסיה לנקוט במדיניות חוץ והשקעות עצמאית. אף על פי שמנהיגי מרכז אסיה השתתפו בפסגה הראשונה אי פעם של סין במרכז אסיה בשיאן במאי 2023, אותם מנהיגים נפגשו אז עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשולי העצרת הכללית של האו"ם ארבעה חודשים מאוחר יותר כדי לדחוף להגברת אמצעי הסחר והביטחון. האזור. הפגישה הזו עם ביידן מגיעה כאשר ארצות הברית ממשיכה ליהנות מיחסים דיפלומטיים חזקים עם מדינות מרכז אסיה באמצעות C5+1. כל אותו זמן, מדינות מרכז אסיה אלה מילאו את קופותיהן ברווחים שמקורם בייצוא מחדש של סחורות בעלות סנקציות מסוג 'מטרה כפולה', כמו מזל"טים ושבבים מיקרוניים, לרוסיה.
בינתיים, מדינות המזרח התיכון מחפשות למרכז אסיה תועלת גיאו-אסטרטגית ושגשוג כלכלי. השותפים שלהם במרכז אסיה חולקים את החזון הזה, ומבקשים להיות כמה שיותר שונאי סיכונים פוליטיים על ידי גיוון הסביבה העסקית שלהם. אוזבקיסטן השיגה פרויקטים בהיקף כולל של למעלה מ-34.2 מיליארד דולר בהשקעה מטורקיה וסעודיה תוך עידוד קטאר וסעודיה לתמוך בדחיפה שלה לאנרגיה ירוקה. בתחילת יוני, טורקיה אירחה את סימפוזיון "יחסים אסטרטגיים אוזבקית-טורקית – פרספקטיבות מקיפות לעתיד", שחגג את 260 המיזמים המשותפים שהוקמו בין שתי המדינות בשנת 2023. באפריל, אוזבקיסטן אירחה את פגישת השרים השנייה בין מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ ( GCC) ומרכז אסיה, שם סחר והשקעות היו הנקודות המובילות. אזרבייג'ן הייתה משקיפה לפסגה.
שני דברים עומדים על כף המאזניים עם המזרח התיכון שמתפתה יותר ויותר משיתוף פעולה ושיתוף פעולה עם מרכז אסיה.
ראשית, עם פלישת המזרח התיכון לאזורים ההיסטוריים של ההגמוניה הכלכלית והפוליטית של סין ורוסיה במרכז אסיה, בייג'ין ומוסקבה יכולות לנסות לעצב את התנהגות המשקיעים באמצעות שינויים במדיניות המזרח התיכון שלהן. למרות שה-GCC והליגה הערבית תומכים באופן נרחב בהשפעה הסינית והרוסית באזורם, יש כמה נקודות תקלה: איראן, סוריה ומחויבותה של סין ללוחמה בטרור – כל אלה עלולים לספק מקורות גמול אם ההשקעה במזרח התיכון במרכז אסיה תרגיז את סין או רוסיה. כשמעל 70% מההשקעות הסיניות במפרץ הולכות למגזר האנרגיה של ערב הסעודית בין השנים 2020-2023, ריאד חשופה במיוחד לפעולות תגמול מצד סין.
שנית, הזדמנויות השקעה במרכז אסיה עשויות להיות זירה נוספת למתחים בין טורקיה ל-GCC. בעוד נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן נקט גישה רכה יותר כלפי מדינות ה-GCC במהלך השנים האחרונות, בעיקר בשל הצורך הדחוף בהשקעות זרות כדי להכניע כלכלה מקומית מתרסקת, טורקיה לא התביישה בתחרות עם מדינות המפרץ על השפעה אסטרטגית. שווקים, כמו קרן אפריקה. במהלך המשבר הדיפלומטי במפרץ בין השנים 2017-2021, תמיכתה הבלתי פוסקת של טורקיה בקטאר זלגה לקרן אפריקה, שם הייתה טורקיה המניעה הראשונה בסומליה ותמכה במדיניות קטארית באזור, לעתים קרובות לרוחם של איחוד האמירויות וערב הסעודית. משקלים כבדים. גם לאחר שהמצור של קטאר הסתיים בהצהרת אל אולה, מורשת התמיכה החזקה של טורקיה ממשיכה להרגיז את שכנותיה של קטאר. ההתקדמות המתמשכת של טורקיה בסומליה – שם היא מחפשת השפעה צבאית נוספת על מיצר באב אל-מנדב, מסתכנת באיום על היחסים עם אתיופיה ואיחוד האמירויות, אשר שתיהן משקיעות באופן מסיבי בנמל אתיופיה-סומלילנד.
הכללת אזרבייג'ן בולטת במיוחד בפסגת GCC-מרכז אסיה. טורקיה נשענת על אזרבייג'ן לצורך אספקה יעילה של אנרגיה ממרכז אסיה דרך צינורות שחוצים את הים הכספי ואת השטח האזרי. עם כלולה אזרבייג'ן בפסגה, יחסי האחווה של טורקיה עלולים להיפגע מכיוון שלמדינות ה-GCC יש יותר הון והשקעות ניידות בהשוואה לטורקיה החלשה מבחינה כלכלית.
מדינות GCC המבקשות להרחיב את השפעתן בדרכים משלימות לאסטרטגיות הגיוון המקומי שלהן חייבות לשקול את המקבילה הטורקית המחפשת רווח פוליטי במקביל ליתרון כלכלי.
בסופו של דבר, הדחיפה המזרח תיכונית להשקעות והשפעה במרכז אסיה היא סימן נוסף למזרח תיכון עצמאי יותר, ללא מגבלה על ידי סכסוכים מתמשכים בין ארצות הברית, אירופה, סין ורוסיה. עם הזדמנויות נפוצות בשווקים של מרכז אסיה, יחד עם התלהבות אסטרטגית של מנהיגי מרכז אסיה, למדינות המזרח התיכון יש אפשרות להצלחה כלכלית וגיאופוליטית. עם זאת, משקיעים במזרח התיכון במרכז אסיה חייבים לנהוג בזהירות, שכן הזדמנות באזור מגיעה עם סיכון גיאופוליטי אמיתי.
