מצפה הכוכבים הדינמי של השמש של נאס"א תפס תמונה זו של התלקחות סולארית – הנראית כהבזק הבהיר במרכז – ב-28 ביולי 2024. התמונה מציגה תת-קבוצה של אור אולטרה סגול קיצוני שמדגישה את החומר החם ביותר בהתלקחויות ואשר נצבע בצהוב. וכתום. קרדיט: NASA/SDO
נאס"אשל מצפה דינמיקה סולארית רשם X1.5 משמעותי התלקחות סולארית ב-28 ביולי 2024.
ב-28 ביולי 2024, השמש שחררה התלקחות סולארית חזקה בדרגת X1.5, שנצפתה על ידי מצפה הכוכבים Solar Dynamics של נאס"א. השיא הגיע בשעה 22:37 EDT. קטגוריה זו של התלקחות סולארית, הידועה בהיותה האינטנסיבית ביותר, עלולה לשבש משמעותית את תקשורת הרדיו, אותות הניווט ורשתות החשמל, ומהווה סיכונים לפעולות בחלל הכוללות חלליות ואסטרונאוטים.
התלקחויות שמש הן התפרצויות עוצמתיות של קרינה הנובעות משחרור אנרגיה מגנטית הקשורה לכתמי שמש. התלקחויות אלו הן אחת הצורות המרהיבות ביותר של פעילות השמש, הניתנות לצפייה על פני אורכי גל רבים מרדיו ועד קרני רנטגן. השמש משחררת אנרגיה שמחממת את פני השטח שלה למיליוני מעלות, מה שגורם לאטמוספרה הסולארית להתפרץ ולשלוח חלקיקים אור ואנרגטיים רחוק לחלל. למרות שהאנרגיה מההתלקחות עצמה לא יכולה לעבור דרך האטמוספירה של כדור הארץ כדי להשפיע פיזית על בני אדם, כשהן חזקות מספיק, התלקחויות אלו עלולות להפריע לשכבת האטמוספירה שבה ג'י.פי. אס ואותות תקשורת נעים.
כדי להעריך את החוזק וההשפעה הפוטנציאלית של התלקחויות שמש, מדענים מסווגים אותם לשלוש קטגוריות: C, M ו-X, כאשר לכל קטגוריה יש סולם מספרי מ-1 עד 9. מערכת זו, בדומה לסולם ריכטר המשמש לרעידות אדמה, מסייעת בהערכה מהירה של עוצמת ההתלקחות וההשפעות הפוטנציאליות על כדור הארץ. התלקחויות מסוג C הן קטנות עם מעט השלכות בולטות על כדור הארץ. התלקחויות מסוג M הן בגודל בינוני; הם יכולים לגרום להפסקות רדיו קצרות שמשפיעות על אזורי הקוטב של כדור הארץ. התלקחויות מסוג X הן הגדולות והעוצמתיות ביותר, עם פוטנציאל להפעיל הפסקות רדיו ברחבי כדור הארץ וסופות קרינה ארוכות טווח. המספר מספק פרטים נוספים על החוזק בתוך כל מחלקה; למשל, התלקחות X1 חלשה יותר מהתלקחות X2, אבל שתיהן חזקות משמעותית מכל התלקחויות מסוג M.
תמונת הרעיון של האמן של לוויין SDO המקיף את כדור הארץ. קרדיט: נאס"א
מצפה הכוכבים הדינמי של נאס"א (SDO) הוא משימה המוקדשת להבנת השפעת השמש על כדור הארץ והחלל הקרוב לכדור הארץ על ידי התבוננות באטמוספירה הסולארית בפירוט יוצא דופן. הושק ב-11 בפברואר 2010, SDO היה חלק חיוני מתוכנית "חי עם כוכב" (LWS), שמטרתה לפתח את ההבנה המדעית הדרושה כדי לטפל ביעילות באספקטים האלה של מערכת השמש-אדמה המחוברת המשפיעים ישירות על החיים והחברה . SDO מספק מדידות ברזולוציה גבוהה של הפוטוספירה הסולארית, הכרומוספרה והקורונה, שהובילו לתגליות רבות לגבי השכבות החיצוניות של השמש וכיצד מזג האוויר בחלל נובע מפעילות השמש.
מצויד בחבילה של מכשירים מתוחכמים, ה-SDO לוכד תמונות אולטרה סגול וספקטרום של השמש באורכי גל מרובים כל כמה שניות. אחד הכלים העיקריים שלו, ה-Atmospheric Imaging Assembly (AIA), מצלם תמונות של האטמוספרה הסולארית ב-10 פסי אורכי גל שונים, שכמה מהם בלתי נראים לעין בלתי מזוינת. מכשיר מפתח נוסף, ה-Helioseismic and Magnetic Imager (HMI), מודד את השדה המגנטי של השמש ומייצר נתונים המסייעים למדענים לצפות במתרחש בתוך השמש על ידי חקר תנודות ותנועות. יחד, מכשירים אלה מספקים תובנות לגבי הדינמיקה של השדות המגנטיים של השמש וכיצד הם מייצרים את סוגי האנרגיה שעלולים לגרום להתלקחויות שמש ולפליטות מסה עטרה. באמצעות הניטור הרציף שלה, SDO ממלא תפקיד מכריע בשיפור היכולת לחזות אירועי מזג אוויר בחלל שיכולים להיות בעלי השפעות משמעותיות על הטכנולוגיה של כדור הארץ ועל האסטרונאוטים בחלל.
