תעלומה עתיקה מעמיקה עם גילוי שרידי דניסובן במערה הטיבטית

מחקר מגלה שדניסובנס, אדם קדום מִין, כבש את מערת Baishiya Karst בטיבט במשך למעלה מ-160,000 שנה, תוך הסתגלות לאקלים קשה וניצול משאבי בעלי חיים מגוונים. מאובנים שהתגלו לאחרונה וניתוח חדשני של שברי עצמות מדגישים את אסטרטגיות ההישרדות שלהם בתקופות קרח ובתקופות בין-קרחוניות.

לפי מחקר חדש שפורסם ב-Nature, שרידי עצמות שהתגלו במערה טיבטית בגובה של 3,280 מטר מעידים על כך שקבוצה עתיקה של בני אדם חיה בה במשך אלפי שנים.

הדניסובונים הם מין נכחד של אדם קדום שחי באותו זמן ובאותם מקומות כמו הניאנדרטלים וההומו סאפיינס. רק קומץ שרידים של דניסובן התגלו אי פעם על ידי ארכיאולוגים. מעט ידוע על הקבוצה, כולל מתי הם נכחדו, אך קיימות ראיות המצביעות על כך שהם השתלבו עם הניאנדרטלים וההומו סאפיינס.

צוות מחקר בראשות אוניברסיטת לנז'ו, סין, אוניברסיטת קופנהגן, דנמרק, המכון לחקר הרמה הטיבטית, CAS, סין, ובהשתתפות אוניברסיטת רידינג חקר יותר מ-2,500 עצמות ממערת Baishiya Karst בגובה הטיבטי מישור, אחד משני המקומות היחידים שבהם ידוע כי דניסובונים חיו.

הניתוח החדש שלהם, שפורסם ב טֶבַעזיהה מאובן חדש של דניסובן ושפך אור על יכולתו של המין לשרוד בתנאי אקלים משתנים – כולל עידן הקרח – על הרמה הטיבטית מלפני כ-200,000 עד 40,000 שנים.

ד"ר ג'ף סמית', זווארכאולוג באוניברסיטת רידינג, הוא שותף למחקר. הוא אמר: "הצלחנו לזהות שבני דניסובים צדו, שחטו ואכלו מגוון מיני בעלי חיים. המחקר שלנו חושף מידע חדש על ההתנהגות וההסתגלות של דניסובונים הן לתנאי גובה רב והן לאקלים משתנים. אנחנו רק מתחילים להבין את ההתנהגות של המין האנושי יוצא הדופן הזה".

גיוון תזונתי

שרידי עצמות ממערת Baishya Karst נשברו לשברים רבים ומונעים זיהוי. הצוות השתמש בשיטה מדעית חדשה המנצלת הבדלים בקולגן העצמות בין בעלי חיים כדי לקבוע מאיזה מין הגיעו שאריות העצם.

ד"ר הואן שיה, מאוניברסיטת לנז'ו, אמר: "זוארכאולוגיה באמצעות ספקטרומטריית מסה (ZooMS) מאפשרת לנו לחלץ מידע רב ערך משברי עצמות שלעתים קרובות מתעלמים מהם, ומספקת תובנה עמוקה יותר לגבי פעילויות אנושיות".

צוות המחקר קבע שרוב העצמות הן של כבשים כחולות, המכונה בהראל, כמו גם יאקים פראיים, סוסים, הקרנף הצמרי שנכחד והצבוע המנוקד. החוקרים זיהו גם שברי עצמות מיונקים קטנים, כמו מרמיטות וציפורים.

ד"ר ג'יאן וואנג, מאוניברסיטת לנג'ואו, אמר: "הראיות העדכניות מצביעות על כך שבני דניסובים, ולא כל קבוצה אנושית אחרת, הם שכבשו את המערה ועשו שימוש יעיל בכל משאבי החיות הזמינים להם במהלך כיבושם".

ניתוח מפורט של משטחי העצם המפוצלים מראה שהדניסובנים הסירו בשר ומח עצם מהעצמות, אך גם מצביע על כך שבני האדם השתמשו בהם כחומר גלם לייצור כלים.

מאובן חדש של דניסובן

המדענים זיהו גם עצם צלעות אחת כשייכת לאדם חדש של דניסובן. השכבה שבה נמצאה הצלע תוארכה לפני בין 48,000 ל-32,000 שנים, מה שמרמז על כך שהפרט הדניסובן הזה חי בתקופה שבה בני אדם מודרניים התפזרו על פני יבשת אירו-אסיה. התוצאות מצביעות על כך שדניסובונים חיו שתי תקופות קרות, אך גם בתקופה בין-קרחונית חמה יותר בין עידן הפלייסטוקן האמצעי והמאוחר.

ד"ר פרידו וולקר, מאוניברסיטת קופנהגן, אמר: "יחד, העדויות המאובנים והמולקולריות מצביעות על כך שאגן גנג'יה, שבו נמצאת מערת Baishiya Karst, סיפק סביבה יציבה יחסית לבני דניסוב, למרות הגובה הרב שלה.

"נשאלת כעת השאלה מתי ומדוע נכחדו הדניסובים האלה במישור הטיבטי".