תגלית מרהיבה בארכיאולוגיה

ניקולס

תגלית מרהיבה בארכיאולוגיה: ממצאים חדשים מלוחות חתיים

במרכז טורקיה, באזור בועזקאלה-הטושה, המוכר כמרכז פעילות חיתית, התגלו לאחרונה ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, אשר מאירים מחדש את ההיסטוריה של התרבויות העתיקות. מעל מאה שנה של חפירות ניבאו תגליות רבות, אך אחד הגילויים האחרונים שובר את כל הציפיות. במהלך חפירות חדשות, הצוות גילה כ-30,000 לוחות חרס שנמצאו במקום, חלקם כתובים בכתב יתדות וכוללים טקסטים שמסייעים בהבנה חדשה של השפות והתרבויות שהיו שם.

מאה שנות חפירה מניבות גילוי חסר תקדים

החפירות באזור זה מתקיימות כבר למעלה ממאה שנה, וזו עבודה לא פשוטה בכלל. צוותי ארכיאולוגים עובדים במרץ, לא תמיד יודעים מה יימצא והאם יש טכנולוגיה שתעזור בהבנתם. אך לאחרונה, התגלה משהו שטרם נודע: החוקרים הצליחו לפענח טקסטים טקסיים אשר כללו קטעים בשפה שלא נודעה עד כה. מדובר בהתרגשות עולמית, שכן מדובר בשפה הודו-אירופית שלא הייתה מוכרת. דמיינו לעצמכם את הרגע שבו מגיעים אליכם חוקרי השפות ובשפתם השקטה הם מבשרים על השפה החדשה שחשפו. זה לא סתם עוד ממצא, זה שובר גבולות!

שפה בלתי צפויה מתגלה

הגילוי הזה לא נגע רק בכתיבתה של השפה, אלא גם בהבנתנו על המגוון התרבותי של החיתים. במהלך פענוח טקסטים טקסיים, שמומחים ארכיאולוגיים מאוניברסיטה גרמנית פרסמו, גילו קטעים בשפה שלא הכירו קודם. אמנם השפה החדשה לא הובנה לחלוטין, אך היא פותחת פתח להבנת ההשפעות התרבותיות שצמחו באותה תקופה. החוקר המוביל את המחקר הציע שהשפה הזו עשויה להיות קשורה לאזור קלאשמה, הכולל כיום את הערים הטורקיות בולו וגרדה.

המשמעות של הגילוי לעתיד

זהו לא רק גילוי של שפה חדשה, אלא גם צעד נוסף בהבנת המורכבות של התרבויות שהתפתחה במזרח הקרוב. החיתים, כפי שהתרבו במספר שפות, השאירו אחריהם חפצים ששימרו את הידע הזה. לוחות החרס מצביעים על שפות שונות, שמיוחסות לתרבויות שונות שהשפיעו זו על זו, ועוזרות לנו להבין את חילופי התרבויות שהיו אז. הממצא הזה מציע שאולי יש עוד שפות שממתינות להתגלות.

המשמעות הרחבה של גילוי זה היא שהחפירות הארכיאולוגיות לא רק עוסקות בהבנת העבר, אלא גם בפתיחת צוהר להקשרים לשוניים ותרבותיים של תקופות עתיקות. כל לוח, כל שורת כתב יתדות, עשוי להוביל אותנו לאיזו תובנה חדשה, או לתת לממצאים הארכיאולוגיים פרשנויות נוספות.

סיכום

הגילויים החדשים מלוחות החרס החיתיים לא רק מצביעים על שפה הודו-אירופית בת 3,500 שנה, אלא גם מציגים את המורכבות התרבותית של המזרח הקרוב. ככל שמבצעי החפירה ימשיכו את עבודתם, הסודות שמצפים להתגלות בתוך האדמה עשויים להאיר עוד תחומים נשכחים ולהגדיל את ההבנה שלנו לגבי הקשרים בין תרבויות עתיקות. תגלית זו ממחישה עד כמה החפירות הארכיאולוגיות אינן רק חיפוש אחרי עבר, אלא גם מיפוי מחדש של כל הרשתות התרבותיות והלשוניות של התקופות האלה.

ניקולס