לאורך המלחמה הקרה, נאט"ו התמקדה בבלימת איום ההתפשטות הסובייטית מברית המועצות. לאחר סיום המלחמה הקרה, הרלוונטיות של נאט"ו הוטל בספק רב בהיעדר היריב העיקרי הזה. בשנים האחרונות, סין התגלתה כאיום משמעותי על הסדר הבינלאומי בראשות ארה"ב. כתוצאה מכך, החל מממשל טראמפ, ארצות הברית הפנתה את סדר העדיפויות הביטחוני שלה לכיוון אסיה. שינוי זה בא לידי ביטוי באסטרטגיית הביטחון הלאומי לשנת 2017, באסטרטגיית ההגנה הלאומית של 2018 ובאסטרטגיית הודו-פסיפיק לשנת 2019, שכולן נתנו עדיפות נגד סין. המגמה נמשכה תחת הנשיא ביידן, כאשר סין זוהתה כאיום העיקרי באסטרטגיית ההגנה הלאומית לשנת 2022.
אירופה ביקשה בעקביות להימנע מהיגררות ליריבות המתגלגלת בין ארה"ב לסין, במטרה לשמור על קשרי סחר עם שני הצדדים. זה הותיר את ארה"ב לשאת במרבית עלויות ההגנה למלחמה בסין, ובמקביל סיפקה כ-70% ממימון ההגנה של נאט"ו. בשלב מסוים, ממשל טראמפ אפילו שקל לסגת את וושינגטון מהתחייבויות ההגנה שלה לאירופה כדי להתמקד באיום הדחוף יותר של סין באוקיינוס השקט.
נאט"ו לא התחילה לדון בסין עד לפסגת 2019, וגם אז ההכרזה הרשמית השתמשה בנימה מאופקת, תוך הימנעות בזהירות מהמילה "איום". בהצהרה נכתב: "אנו מכירים בכך שההשפעה הגוברת של סין והמדיניות הבינלאומית מציבים הזדמנויות וגם אתגרים שעלינו להתמודד איתם יחד כברית". זה עומד בניגוד חד להערכת האיום העולמית של קהילת המודיעין האמריקאית מאותה שנה, שהכריזה: "רוסיה וסין ימשיכו להיות האיומים המובילים של המודיעין של המדינה על האינטרסים של ארה"ב". בנוסף, דו"ח הכוח הצבאי של סין לשנת 2019 של משרד ההגנה האמריקני העריך את שאיפותיה של סין כמכוונות לבנות סין חזקה ומשגשגת המצוידת בצבא "במעמד עולמי", המבקשת להבטיח את מעמדה כמעצמה גדולה ולהתגלות כמעצמה הבולטת במדינה. אזור הודו-פסיפיק.
