ההתאמה ההולכת וגוברת בין רוסיה לאיראן היא התפתחות משמעותית בגיאופוליטיקה הגלובלית. השותפות האסטרטגית החדשה שלהם שהוכרזה לאחרונה היא שיא של שנים של שיתוף פעולה, במיוחד מכיוון ששתי המדינות התמודדו עם סנקציות מערביות מוגברות. הסכם זה מדגיש את מחויבותם המשותפת לשמירה על ההשפעה האזורית, לחזק את החוסן הכלכלי ולהתנגד לדומיננטיות המערבית על הבמה הבינלאומית. במקום להיות סתם עוד הסדר דיפלומטי, השותפות מסמנת מעבר רחב יותר לעבר עולם רב קוטבי בו מרכזי כוח אלטרנטיביים ממשיכים להשיג משיכה. לאחר שנאמר, האמנה בעיקר פורמלית ומחזקת את הקשרים הקיימים ונופלת מברית צבאית מלאה.
הקשר גיאו -פוליטי
השותפות ברוסיה-איראן מתפתחת נגד רקע גיאו-פוליטי מורכב, במיוחד בקווקז, מרכז אסיה ובמזרח התיכון. בקווקז, שתי המדינות שואפות להתמודד עם ההשפעה ההולכת וגוברת של טורקיה, במיוחד בעקבות הניצחון של אזרבייג'ן 2023 בנגורנו-קרבאך. ניצחון זה סימן נקודת מפנה במאזן הכוח האזורי, והחליש את הסתמכותה המסורתית של ארמניה על רוסיה והניע את ירוואן להמשיך בקשרים דיפלומטיים וכלכליים חזקים יותר עם המערב. רוסיה, שהייתה בעבר השחקנית הדומיננטית באזור, עומדת כעת בפני אתגרים חדשים בשמירה על השפעתו, שכן תפקידה כערובה הביטחוני העיקרי של ארמניה, נשאל בסימן ספק בין המעורבות המערבית ההולכת וגוברת ומעמדו המחוזק של אזרבייג'ן.
